ברוכים הבאים לאתר הרשמי של אברהם גטה!

אחת הדרכים להימנע מגאווה ושחצנות היא לבחון כל הצלחה או הישג ולשאול האם הוא באמת בזכות האדם בלבד, או שהיו שותפים נוספים שתרמו לו, מהורים ובני זוג ועד הטבע והבורא. בחינה כזו מחזירה את ההצלחה למידותיה האמיתיות.

פוסט-טראומה מוגדרת כאן כאירוע רע שקרה בעבר וממשיך להשפיע בהווה. לכן, ככל שאדם מפתח יכולת כללית להתמודד עם הרע שבחיים, כך יגבר גם כוחו להתמודד עם האירוע הטראומטי הספציפי שחווה.

פחד קהל מוגדר כאן כפחד פנימי שאדם מדחיק ביום-יום, וכשהוא עומד מול קהל הפחד הזה מתעורר מחדש. הדרך להתמודד היא לאתר את אותו דבר שלילי מודחק ולטפל בו ישירות, ולא רק בסיטואציה החיצונית של העמידה מול הקהל.

התבוננות על החיים דרך תפיסת יקומים מקבילים אומרת שכל האירועים האפשריים, הטובים והרעים, מתקיימים במקביל במציאויות שונות. מבט כזה יכול להיות מנחם, כי כל הטוב קיים איפשהו עכשיו, אך גם מטריד באותה מידה, כי גם כל הרע קיים עכשיו במקביל.

פרשת בשלח מספרת שהתורה ציוותה לשמור צנצנת מן לדורות, גם לאחר שבני ישראל ייכנסו לארץ ולא יזדקקו עוד ללחם מן השמיים. הצנצנת נועדה להזכיר שגם כשאדם עמל ומשתכר בעצמו, פרנסתו תלויה תמיד בהשגחה האלוקית, וכך הוא נחסך מאכזבה.

לכאורה ברור שיש הרבה דברים העומדים בפני הרצון: כולם רוצים לחיות לנצח, להיות בריאים ועשירים, ורבים אינם זוכים לכך. אך אפשר גם לטעון אחרת, שכל מכשול שנתקלים בו נובע מכך שפשוט לא רוצים מספיק, ואילו הרצון היה חזק דיו, היה מושג הכל, אלא שזו טענה שאינה ודאית.

אלוהים, בהיותו אינסופי ובלתי מוגדר, אינו יכול להיכנס לגבולות הידיעה האנושית הרגילה, שכן כל הגדרה הופכת אותו לסופי. הפתרון המוצע הוא דרך השלילה: על ידי שלילת כל הגדרה חלקית, אחת אחר השנייה, האדם מתקרב לידיעת האינסוף.

עשר המכות שהיו במצרים אינן רשימה מקרית, אלא מבטאות שלוש דרגות של שליטת אלוהים בטבע: יצירת חוקי טבע חדשים שלא היו קיימים, כפי שבמכת ברד שבה בער אש בתוך הברד; שינוי חוקי טבע קיימים, כמו בחושך ובדם; ושימוש בחוקי הטבע הרגילים, כפי שברוב שאר המכות.

הרבה אנשים מתיימרים לדעת ולהסביר למה אלוהים רוצה את מה שהוא רוצה. אך לפני שממהרים לתשובות כאלה, ראוי לשאול שאלה פשוטה יותר: האם אנחנו בכלל יודעים להסביר למה אנחנו עצמנו רוצים את כל מה שאנחנו רוצים?