נס וטבע – האם יש הבדל בין מי שתופס את כל המציאות כטבע לבין מי שתופס את המציאות כנס? האם ניתן לדעת את העתיד?
עסקנו במקום אחר בתפיסה הסבורה שכל המציאות הטבעית היא כולה נס, ואין כלל חוקי טבע. מנגד, קיימת שיטה הגורסת שהכול פועל אך ורק על פי חוקי הטבע, ואין שום נס בכלל.
נשאלת השאלה: האם יש הבדל בין שתי הגישות בפועל?
ברמה העקרונית יש הבדל ברור. לפי השיטה שלפיה הכול פועל תמיד על פי חוקי הטבע, ניתן עקרונית לדעת את העתיד: אם מישהו היה יודע את כל חוקי המציאות באופן מלא, הוא היה יודע מה יקרה בעתיד. לעומת זאת, לפי השיטה שלפיה הכול נס ואין טבע כלל, לא ניתן עקרונית לדעת את העתיד, שכן הכול מתחדש בכל רגע מחדש.
אלא שבפועל, גם מי שמאמץ את הגישה שהמציאות מתנהלת לפי חוקים קבועים אינו יודע בוודאות מה יקרה, משום שאינו מכיר את כל חוקי המציאות במלואם. לכן גם הוא אינו יכול לדעת את העתיד בידיעה מוחלטת.
מכאן שבפועל בעלי שתי הגישות אינם יודעים מה יקרה בוודאות: האחד מפני שלשיטתו הכול ניסים והכול יכול להשתנות בכל רגע, והשני מפני שאינו יודע את כל מערכת החוקים, ולכן ייתכן שקיימת חוקיות נסתרת שתגרום לשינוי בעתיד.
ההבדל בין הגישות מתבטא גם באופן שבו מוסברים אירועים שנראים כנס. מי שסבור שהכול כלול בחוקי הטבע יטען שאין חריגות כלל, אלא שרק מחוסר ידיעה נדמה לנו שמדובר בנס. לעומתו, מי שסבור שהכול ניסים יאמר שהאירוע התרחש ללא חוקיות, אלא מתוך רצונו החופשי של אלוהים.
לכן, כאשר מתרחש אירוע שנראה כנס, בעל הגישה הטבעית יחפש את החוקיות שיצרה אותו, ואילו בעל הגישה הניסית לא יחפש חוקיות כלל, משום שלשיטתו אין כזו.
באופן כללי, בכל מקרה שבו מתרחש אירוע כלשהו, השאלה היא האם הוא תוצאה של מערכת חוקים קבועה, או שמא הוא תוצאה של רצון אלוהי חופשי, שאינו מחויב לשום חוק ויכול להשתנות בכל רגע.
בקיצור, שתי הגישות מפרשות את המציאות באופן שונה: האחת רואה בכל מה שמתרחש תוצר של חוקיות טבעית, והשנייה רואה בו ביטוי לרצון אלוהי חופשי, ללא חוקיות קבועה.
גם ביחס לעתיד, שתיהן מגיעות בפועל לאותה תוצאה — חוסר ידיעה — אך מסיבות שונות. בעל הגישה הניסית סבור שאין אפשרות לדעת מה יקרה, מפני שהכול תלוי ברצון האלוהי המוחלט. בעל הגישה הטבעית סבור גם הוא שאינו יודע מה יקרה, אך רק מפני שאינו מכיר את כל חוקי המציאות; אף שלשיטתו, עקרונית, ידיעה כזו אפשרית.
לסיכום, ניתן לומר שכל מה שקורה מתרחש על פי חוקיות קבועה שאיננו מכירים במלואה, ולכן איננו יודעים תמיד מה יקרה. ומנגד, ניתן לומר שאין כלל חוקיות, והמציאות מתחדשת בכל רגע על פי רצונו החופשי של אלוהים. שתי האפשרויות סבירות במידה שווה, ואין הכרעה ודאית איזו מהן נכונה.
ייתכן שמערכת החוקים שאנו מזהים אינה אלא אשליה, והמציאות אכן מתחדשת בכל רגע. ומצד שני, ייתכן שגם אותם אירועים שאיננו יודעים להסביר פועלים למעשה על פי חוקיות קבועה שאינה ידועה לנו.
