מאי 2025

אהבה תמידית נסתרת או אהבה גלויה מדי פעם? בחומש פקודים (במדבר), פוקדים את ישראל מספר פעמים בתחילת הספר ובסופו. מה מטרת המפקד? רש”י בתחילת הפרשה כותב: “מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.” אחרי חטא העגל, מונה אותם כדי לדעת מניין הנותרים. וזוהי לשונו: “מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו, מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מְנָאָם. וּכְשֶׁנָּפְלוּ

האם אפשר להגיע לשקט נפשי דרך השכל? ישנם דברים שאי־אפשר להבין כשהאדם תופס את המציאות רק דרך השכל הלא־מטוהר. אי־אפשר. האדם שואף לשקט נפשי אמיתי, להבין את הטוב האמיתי ואת האמת המוחלטת — אבל כל עוד הוא נעול בתוך השכל הזה, השכל שעדיין לא טוהר, הוא לא יוכל להגיע לכך. השכל, כפי שהוא, איננו מזוכך.

השאיפה למקדש ולהר הבית – למי היא מיועדת? העניין נוגע לקדושת המקום, לקדושת מקום מיוחד ולבית מיוחד. בתורה יש סתירה בין שני פסוקים. מצד אחד, נאמר: “בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ“ (שמות כ’, כ’), שמשמעותו שכל המקומות שווים, והדבר המקודש הוא עצם אזכרת שמו של הקב”ה. כלומר, כל מקום שבו אדם

האם יש דבר כזה סתירה במציאות? ואם כן – מה זה אומר? בואו נחשוב רגע: האם ייתכן שבמציאות יש דברים שהם סותרים? למשל – שדבר אחד יהיה גם קיים וגם לא קיים באותו זמן ובאותו מקום? ניקח דוגמה פשוטה: מישהו אומר שיש לו כסף בכף היד, ובאותו רגע גם אין לו כסף שם. זה נשמע

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי

האם ייתכנו סתירות במציאות? גבולות הידיעה והכרת ההפכים ההנחה הבסיסית היא שהסתירה אינה אפשרית במציאות – לא קיימת סתירה מוחלטת בשום מציאות. זו הנחת יסוד מהבסיסיות ביותר של התפיסה השכלית. מה שמאפשר למוח לתפוס מציאות כלשהי הוא היכולת להבחין בין שני דברים, והמשמעות של “שניים” היא שדבר אחד אינו השני. כדי לדעת דבר מה, יש

האם אפשר לטעות בזמן? על טעויות בתפיסת עבר, הווה ועתיד האם ייתכנו טעויות בתפיסת הזמן? למשל, לטעות ולחשוב שאירוע שכבר התרחש בעבר עוד עתיד להתרחש בעתיד, או להפך – לחשוב שאירוע עתידי כבר התרחש? ניקח לדוגמה מקרה פשוט: חוב שכבר שולם בעבר. האמת היא שהחוב שולם, אך בטעות אדם סבור שעדיין לא שילם, ושעליו לשלם

הלכה ויסודה – ההלכה וטעמה, מה העיקר? ההלכה וטעמה הם שני מרכיבים בסיסיים של ההלכה והדין. המרכיב האחד הוא ההוראה המעשית, והמרכיב השני הוא הטעם של אותה הוראה. אין הלכה בלי טעם, ואין טעם בלי הלכה. לימוד הלכה ללא טעם הוא כגוף ללא נשמה, ולימוד טעם ההלכה ללא ההוראה המעשית הוא כנשמה ללא גוף. לכן,

פרשת בהר למי שייכת הארץ? יש ויכוח על הארץ – למי היא שייכת. היהודים אומרים שהיא שייכת לנו, הפלסטינים אומרים שהיא שייכת להם. מי צודק? תשובה: מבחינה אמיתית, אף אחד לא צודק. הארץ לא שייכת לא ליהודים ולא לפלסטינים – היא שייכת לאלוהים. וזה מה שכתוב ברש”י הראשון בתורה: “אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ

גדרי מלאכת בורר – מהם שני הגדרים הבסיסיים של מלאכת בורר, ומה ההבדל ביניהם?   כדי לדון בברירה, מוכרחים שיהיו לפחות שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל מלאכת ברירה – שהרי אין מה להפריד או לברור מתוכו. הברירה חלה רק כאשר קיימים לפחות שני מרכיבים. אך גם כאשר קיימים שני

גוף ונפש – על מה מבוססת ההנחה שהגוף משפיע על הנפש? בחיים שלנו אנו חיים מתוך ההנחה שהנפש משפיעה על הגוף. השאלה כאן היא: על מה מבוססת האמונה הזו, שעל פיה אנו חיים, שלפיה הנפש משפיעה על הגוף? במאמר  זה, המושג “נפש” מתייחס לרצון – לרצייה של דברים – ואילו “הגוף” הוא כלל אברי האדם:

האם אפשר לשנות רגשות רק באמצעות הרצון, ללא שום פעולה נוספת? ראשית, הנחת היסוד של השאלה היא שהרגשות הם תוצאה של סיבות. כלומר, אם אדם מרגיש את רגשותיו באופן אקראי, אז ברור שהרצון להיות שמח לא יכול ליצור את המצב של שמחה – שכן אם האדם יהיה שמח או לא, זהו תהליך אקראי לחלוטין. לכן,

         הרמוניה רעיונית: כיצד רעיונות לא בהכרח סותרים                יישוב סתירות באמצעות הבנה שהרעיונות אינם סותרים כאשר מופיעה סתירה בין שני דברים, ניתן ליישב אותה באחת משלוש דרכים: לדחות את אחד הצדדים – כלומר לקבוע שאחד מהם אינו נכון. לדחות את הצד השני – כלומר לקבוע שהשני הוא השגוי. להבין

מה המשותף ומה המבדיל בין יאיר גולן לנטורי קרתא? שניהם מאמינים ביהדות. שניהם חדורי שליחות. ושניהם – במובנים מסוימים – אינם “נורמליים” במובן המקובל. אבל יש הבדל מהותי ביניהם: נטורי קרתא מאמינים ביהדות בגישה שמרנית-קיצונית, עד כדי שיתוף פעולה עם אויבי הלאומיות היהודית. עבורם, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כפירה. יאיר גולן, לעומתם, נאמן

האם אהבת האמת היא כמו אהבת דבר אחר? מבנה השאלה הוא: האם X דומה ל-Y? אם כן, יש לפרק את X לחלקיו, וכן את Y לחלקיו, ולבחון האם חלקיהם זהים או שונים. במקרה שלנו: האם אהבת האמת דומה לאהבת בננה? יש לפרק את המושג “אהבת האמת” ואת המושג “אהבת בננה”, ולבחון את הדמיון והשוני ביניהם.

מבנה בירור שאלת “מתי” עד שורשה כאשר ניצבת בפנינו השאלה מתי לעשות דבר מה מסוים – נניח פעולה, החלטה או בחירה – עולה מתוך כך הנחה סמויה: שיש לעשות את אותו דבר. השאלה “מתי לעשות?” מניחה כבר מראש שיש הכרח או צורך בעשייה. אך האם עצם ההנחה הזאת נכונה? ייתכן שבכלל לא צריך לעשות. כלומר,

דמוקרטיה או דיקטטורה – מה עדיף? המסקנה הסופית היא שלכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. היתרון שבדמוקרטיה הוא שלא נותנים את הסמכות לאדם אחד בלבד, שהרי מי יודע מהם האינטרסים שלו? ייתכן שאכפת לו רק מעצמו, והוא יפעל בניגוד לאינטרס הציבורי. מן הצד השני, אם נלך לפי השיטה הדמוקרטית – שלטון העם או שלטון הרוב

האם חז”ל היו רפורמים? ראשית, יש להבהיר את משמעות המושג “רפורמים” בהקשר של מאמר זה. הכוונה היא לגישה האומרת שיש לערוך שינויים במסורת ולהתאימה לרוח התקופה. כלומר, כאשר מתקבלת מסורת מסוימת, בעלי גישה רפורמית באים וגורעים ממנה או מוסיפים עליה על פי הבנתם את צורכי השעה. אם נתבונן במורשת חז”ל, אכן נראה כי חלו שינויים

בחירה – מהם שני התנאים הבסיסיים לבחירה ומה ההבדל ביניהם? כדי לדבר על בחירה, מוכרחים שיהיו שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל בחירה – שהרי אין בין מה למה לבחור. הבחירה חלה רק כשיש לפחות שני מרכיבים. אבל גם כאשר קיימים שני דברים, עדיין לא בהכרח שייכת בחירה. תנאי נוסף

אמת – האם אהבת האמת היא כמו כל אהבה אחרת? אדם אוהב כל מיני דברים במציאות – אוהב פיצה, אוהב טיולים, וכדומה. השאלה היא: האם לאהוב את האמת דומה לאהוב את שאר הדברים הללו, מבחינת היתכנות? כלומר, האם ההיגיון שבאהבת האמת זהה להיגיון שבאהבת כל דבר אחר, או שמא אהבת האמת שונה מהם באופן מהותי?

סוגי שאלות – שאלות השוואה: מהם החלקים של שאלת ההשוואה?                                                    איך עונים על שאלות השוואה? שני המפתחות לתשובה מדויקת כאשר אנו עונים על שאלת השוואה, בשלב הראשון עלינו להבין את

כנות וחוסר כנות – האם קיים חוסר כנות לא מודע? כנות היא יושר, אמתיות; לא צביעות, לא מניפולטיביות. האם אדם שנשאל “האם עכשיו יום או לילה?” – והאמת היא שעכשיו יום – עונה: “עכשיו לילה”, אבל הוא בטוח שעכשיו לילה? אם כן, פיו וליבו שווים, אף שהדבר מנוגד לאמת. האם הוא נחשב כמי שאינו נוהג

האם אפשר להאמין בתורה שבכתב – בלי לקבל את התורה שבעל פה? תנו רבנן: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים – תורה שבכתב ותורה שבעל־פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך, ובשבעל־פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל

דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית קיימים שני סוגים עיקריים של דברים שהשכל האנושי מתקשה לעכל: דברים הסותרים את חוקי הלוגיקה אלה הם דברים שקיומם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בלתי אפשריים לחלוטין. לא רק שאין לנו את היכולת לתפוס אותם מחשבתית, אלא אף לא ניתן לדמיין אותם. דוגמה קלאסית לכך היא

זהות לאומית – בין זהות פרטית לזהות קולקטיבית נטורי קרתא שואפים להפריד בין הזהות הלאומית המתפתחת בישראל לבין הזהות היהודית. לדעתם, קיים קונפליקט מהותי בין שתי הזהויות. יתרה מכך, הם רואים בזהות הלאומית הנוכחית דבר שלילי שיש לבטלו, ובמקומו להמתין לזהות לאומית שתבוא “מלמעלה”, כלומר מהשגחה אלוהית, מבלי למרוד באומות העולם. האם קיים עם פלסטיני?

על טבע ה”אני”: גוף, תודעה וקיום מורכב כשאני אומר “אני”, למי או למה אני מתכוון? האם ה”אני” הוא הגוף בלבד? אם נסיר מהגוף אמונות, דעות ומחשבות — האם מה שיישאר הוא עדיין “אני”? נראה שה”אני” אינו רק גוף, אלא שילוב של גוף + מחשבות + רצונות. אך כאן עולה שאלה עמוקה יותר: מה היחס בין