פברואר 2025

תורה ומקדש – מה העיקר?   השאלה המרכזית היא: מה עיקר יותר – התורה שניתנה בהר סיני או המקדש והעבודה שבו, שמרכזם בהר הבית? בהר סיני ניתנה התורה לעם ישראל, ואילו בהר הבית נבנה המקדש, מקום הקרבת הקורבנות והתפילה. השאלה הזו נוגעת למעשה ליחס בין שני עמודי התווך של היהדות: תורה ועבודה(תפילה וקורבנות).   תורה […]

גירושין – לפני או אחרי ילדים? איך תזמון הגירושין משפיע על הקשר העתידי בין בני הזוג?   כאשר יש ילדים ושני הצדדים מעוניינים לשמור על קשר עם הילדים, אין באמת ניתוק מוחלט בין בני הזוג. דרך הילדים, הם ממשיכים להיות מחוברים במידה מסוימת.   התורה מציינת: “עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק

האם יש מצוות מזוזה בתורה ומהי?   בתורה נאמר: “וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ” (דברים ו’, ט’). השאלה היא: מהו הפירוש של פסוק זה? האם יש כאן מצווה, ואם כן, מהי?   פירוש ראשון: אין כאן מצווה מעשית. הפסוק הוא ביטוי מושאל, מטאפורה, בדומה לנאמר בספר משלי: “כָּתְבֵם

האני והשינוי: מי משנה את האני? שאלות על עצמי ושינוי   במאמר קודם דנו בשאלה האם האני מתחלק או לא מתחלק, והגענו למסקנה שאם האני אינו מתחלק, אז אין אפשרות שהוא ישתנה כלל.   לכאורה, בין אם האני מתחלק או לא מתחלק, בכל מקרה האני הוא “משהו”. הרי האני יכול להיות או “כלום” או “משהו”.

מתי נכון לסמוך על מישהו בלי לבדוק את מה שהוא אומר? מתי כדאי להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו? ומתי אפשר לקבל את דברי אדם מבלי לבדוק אותם? אפשר לסמוך על מישהו בלי שנבדוק את מה שהוא אומר, יש מקרים שבהם אנחנו עשויים להסתמך על הקנקן (האמירה עצמה) ולא על תוכן הדברים. זה

מה ההבדל בין מצוות הריגת תינוקות בתורה לבין רצח תינוקות על ידי חמאס? כל בר-אנוש שיש לו זיק של צלם אנוש מוסרי, מזדעזע עד עמקי נשמתו למראה מעשה נורא ואיום של רצח תינוקות. יש המהרהרים: הרי גם בתורה מצאנו מצווה להרוג תינוקות, כפי שנאמר על ידי שאול המלך: “וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה’. כֹּה אָמַר

תורה ומוסר – האם המוסר האלוהי תואם למוסר האנושי?   בפרשת משפטים מוזכרת פרשת סחר בעבדים. בפרשה זו, התורה נותנת לגיטימציה לסחר בעבדים, כפי שמתואר בתחילת הפרשה: “כִי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד” (שמות כא, ב). בהמשך, התורה אף מאפשרת לאדם למכור את בנותיו, כפי שנאמר: “וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ לְאָמָה” (שמות כא, ז). כל

בחירה חופשית: אשליה או מציאות? דיון בשאלת קיומה של בחירה חופשית טענה: אין בחירה חופשית, כי כל פעולה שאני עושה נובעת מסיבות שקדמו לה. הסיבות להחלטותיי נמשכות אחורה עד אינסוף או נעצרות בנקודה מסוימת, אך בשני המקרים קיים משהו שמכתיב אותי – יש סיבה שגרמה לי לעשות את מה שעשיתי, גם אם אני מרגיש שבחרתי

פרדוקס האפשרויות: מדוע יותר אופציות גורמות ליותר סבל ואיך להתמודד עם זה? אדם שיש לו עבודה ומציעים לו עבודה חדשה עם שכר גבוה יותר מהעבודה הנוכחית – איך ייתכן שהוא יסבול מהאפשרות החדשה? הרי לכאורה מצבו השתפר, כי עד כה הייתה לו רק אפשרות אחת להתפרנס, וכעת יש לו יותר מאפשרות אחת. אם כך, איך

אלוהים בחיים: שלוש דרכים לראות את קדושת המאורעות היומיומיים יש אנשים, כאשר הם באים ללמוד את ספרי הקודש הכתובים, עושים זאת מתוך ביטול וענווה. הם מבינים שכתבי הקודש הם אמת חלוטה וטוב מוחלט, גם אם במבט ראשון הם נראים כלא טובים, כלא נכונים. אם משהו לא ברור להם, הם מניחים שכנראה הם אינם מבינים את

הלכה וטעמה: דין ונימוקו – מה יותר חשוב? טעם ההלכה או ההלכה עצמה? נימוק הדין או הדין? רבים, כולל רבנים, סבורים בטעות כי הדין עצמו חשוב יותר מטעמו, וכי הנימוק של הדין חשוב יותר מפסק ההלכה. אולם, האמת היא שישנה חשיבות רבה יותר בידיעת טעם הדין ונימוקו מאשר בהבנת הדין וההלכה עצמם. טעם הדין ונימוקו

תורה שבעל פה – הייתה או לא הייתה? ראשית, יש להגדיר מהי תורה שבעל פה. משום שבהסברים מסוימים ניתן להוכיח את קיומה של תורה שבעל פה, ואילו בהסברים אחרים לא ניתן לעשות זאת. במאמר זה נציע שני הסברים למושג תורה שבעל פה, ונבחן מה ניתן להסיק מהם לגבי אמיתות קבלתה לעומת קבלת תורה שבכתב. הסבר

  הגדרת ישויות, חלוקתן והשפעת הזמן והמקום על זהותן – האם יכול להיות שאני מפעיל את עצמי?   כדי להשיב על שאלה זו, ראשית יש להבין מהו “אני”. האם ה”אני” מורכב או שאינו מורכב? אם ה”אני” אינו מורכב, קשה לראות כיצד הוא יכול לשנות את עצמו. האם ישות שאינה מורכבת יכולה להיות בעלת רצון? יתרה

איך נוכל להנציח את יקירנו שנפטרו? כאשר אדם רוצה להנציח אדם יקר שנפטר מן העולם, איך ניתן לעשות זאת? אחת הדרכים הרבות להנצחה היא לממש את רצונו של הנפטר ולהמשיך את ערכיו. למשל, אם נפטר קרוב משפחה – נניח אב – ולו היה חשוב לחגוג את חג הפסח עם המשפחה, לאסוף את כולם ולהיות יחד

איך להעיר על האוכל בלי לפגוע בבת הזוג? איך אפשר לומר לאישה שהאוכל לא לטעמך, בלי לפגוע בה? למשל, כשהאוכל מלוח מדי, ואתה חושש שהערתך תגרום לה להיפגע. במצבים כאלה, כדאי לפעול בדרכים הבאות: הערכה ואהבה – אם היא נפגעת מהערתך על האוכל, ייתכן שהיא מרגישה שאתה לא מעריך אותה או אוהב אותה מספיק. לכן,

לימוד תורה – האם וכיצד להיעזר במתווכים? פרשת מתן תורה מתארת מפגש ישיר בין הקב”ה לעם ישראל, כפי שנאמר: “בעבור ישמע העם בדברי עמך, וגם בך יאמינו לעולם“(שמות י”ט, ט’). פסוק זה מלמד שעם ישראל נדרש להכיר את אלוהים באופן ישיר, ללא תיווך, אפילו לא באמצעות משה רבנו, שהוא בסופו של דבר מתווך. ההכרה האמיתית

וודאות – מה הייתה רמת הוודאות של הידיעה במעמד הר סיני? קיימות מספר דרכים לרכישת ידיעה: קבלת עדות מאחרים: זוהי רמת הוודאות הנמוכה ביותר, שכן היא מבוססת על מידע שמתקבל מאדם אחר, ללא חוויה ישירה. ידיעה חושית באמצעות ראייה או שמיעה: רמת ודאות גבוהה יותר, הנובעת מתפיסה חושית ישירה של המציאות. ידיעה שכלית באמצעות היסק

מה היה חטא אדם הראשון? ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא זמן מצוין לדבר על אחד העצים המפורסמים ביותר – עץ הדעת טוב ורע. בספר בראשית מסופר שאדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע, ובעקבות כך גורש מגן עדן. אם אנחנו רוצים לדעת האם גם אנחנו “אכלנו” מעץ הדעת טוב ורע, איך נוכל לבדוק זאת?

מה הייתה רמת הוודאות של הידיעה במעמד הר סיני? קיימות מספר דרכים לרכישת ידיעה: קבלת עדות מאחרים : זוהי רמת הוודאות הנמוכה ביותר, שכן היא מבוססת על מידע שמתקבל מאדם אחר, ללא חוויה ישירה. ידיעה חושית באמצעות ראייה או שמיעה: רמת ודאות גבוהה יותר, הנובעת מתפיסה חושית ישירה של המציאות. ידיעה שכלית באמצעות היסק לוגי:

האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? בחינת היכולת של ישויות לשנות את עצמן ואת סביבתן מבוא השאלה האם ישות יכולה להפעיל את עצמה נוגעת ליסודות הפילוסופיה, הפיזיקה והמטאפיזיקה. ומעלה דיונים על טבע השינוי, הסיבתיות והיחסים בין ישויות. כדי להבין את הדיון, נגדיר תחילה את המושגים המרכזיים, הגדרות מדויקות של המושגים המרכזיים יסייעו לנו להבין את

בחירה חופשית – מהם שני היסודות שבהם תלויה הבחירה החופשית?  עניין אחד שאנו בודקים לגבי יכולת הבחירה של האדם הוא מרכיב הרצון – האם הרצון נמצא בשליטתו של האדם, או שהוא כפוי עליו. המרכיב השני הוא יכולת מימוש הרצון. לכן, גם אם לאדם תהיה שליטה מוחלטת ברצונותיו – כלומר, שהוא יוכל לרצות כל דבר או

האם השתדלות וביטחון באלוהים סותרים זה את זה? התשובה לכך תלויה בהבנת מושג הביטחון. אם מבינים שביטחון משמעו שאלוהים עושה הכול, ופעולות האדם אינן מוסיפות או גורעות, אזי כל פעולה אנושית להשגת מטרה כלשהי עלולה להתפרש כהפחתה באמונה ובביטחון באלוהים. לפי הבנה זו, ככל שיש יותר אמונה וביטחון באלוהים, יש פחות השתדלות, ולהפך – ככל

בין אמונה לרפואה – האם השתדלות רפואית פוגעת בביטחון בה‘? הנה כתוב בתורה: “אני ה’ רופאך”. האם אדם המאמין שאלוהים הוא המרפא אותו, ילך להיעזר ברופאים או לא? האם ריפוי על ידי בשר ודם ותרופות סותר את האמונה כי רופא כל בשר הוא אלוהים? אם נאמר שיש סתירה בין ריפוי על ידי תרופות לבין הביטחון

סיפור מי מרה – המציאות רעה או המבט שלך? בפרשת בשלח מופיע סיפור מי מרה. עם ישראל מגיע למקום שנקרא מרה, אך אינו יכול לשתות ממימיו כי הם מרים. הקב”ה מורה למשה לקחת עץ ולהשליך אותו למים, וכתוצאה מכך, המים המרים הופכים למתוקים. ניתן לראות בכך תהליך רוחני: האדם מגיע לעולם הזה, מקום שנראה לו

האם אפשר לחשוב רק על האחדות? על משמעותה של מחשבה אחת בלבד גם כאשר המוח חושב על מהות, תמיד קיימת נקודה שהוא נאחז בה. אפילו כשהמחשבה מתמקדת אך ורק במהות עצמה, היא למעשה יוצרת הבחנה—בין מהות לצורה, בין יש לאין. המוח אינו מסוגל לחשוב רק על מהות טהורה. עצם המחשבה על מהות מחייבת הבחנה בינה

ניחום אבלים – כוחן של מילים וכוחה של שתיקה ניחום אבלים נועד לנחם את האבל על אובדן יקירו. עם זאת, קיימות שתי דרכים עיקריות לעשות זאת. הדרך הראשונה היא באמצעות מילים – דברי נחמה, ציון מעלותיו של הנפטר, עידוד בכך שהנפטר הולך למקום טוב יותר, וכדומה. אך קיימת דרך נוספת לניחום אבלים – השתיקה. לכאורה,

לדעת או לדעת? להיות בעל דעה או חסר דעה – מה עדיף? אדם רוצה שיהיה לו דעה בכל נושא, הוא לא רוצה להיות בלי דעה. אנשים נוטים להעדיף בני אדם עם דעות מוצקות וברורות. עם זאת, חשוב להבין שבאופן אמיתי ייתכן שהדעה הנכונה היא דווקא חוסר דעה. לפעמים, אובייקטיבית, אין מקום לדעה, ויכול להיות שאם

מה מקור כל הידיעות? אני ולא אני, או ההבדלה בין יש לאין? אם לא מבדילים בין דברים, לא ניתן לדעת אם הם קיימים או לא קיימים, כי ידיעת הקיום נובעת מההבדלה בין דבר לדבר. אם אדם יודע את קיומו, מוכרח שהוא חושב שיש הבדל בין דברים. השאלה היא: איזו הבדלה יותר בסיסית? ההבדלה בין דבר

האני, השלם והאחר: על תפיסת המציאות והבחנותיה בכל חוויה של תחושת “אני” מוכרח שתהיה הבדלה כלשהי. במצב רגיל, לכל ישות יש שני דברים שהם “לא היא”: הישויות האחרות שאינן הישות עצמה. השלם – כלל הישויות, הכולל הן את ה”אני” והן את שאר הישויות. אצל האדם, קיימים שני דברים שאינם “הוא”: הדברים האחרים הקיימים לצידו. כלל

האם אחדות מחויבת היא אחדות שווה או לא שווה? איך להגיע לאחדות מחויבת? לפעמים אדם זוכה להארה רוחנית שמאפשרת לו להסתכל על החיים מבחוץ, אך תודעת האחדות היא רק אפשרית, ולא תמיד מחויבת. לפיכך, היא עשויה להופיע רק ברגעים מסוימים. בחלק מהזמן, אור האמת עשוי להימלט ממנו, והוא עשוי לא לדעת כלל שהוא חווה אותו.

מהי ההגדרה של חכם וטיפש? מה הקשר בין שכל ואמת? מי נחשב לחכם ומי לטיפש? אחת ההגדרות האפשריות לחכם היא אדם שיודע את כל הדברים שניתן לדעת. אך הגדרה זו אינה מדויקת, משום שלא כל ידיעה היא בהכרח אמיתית. קיימות דעות, השקפות ואמונות שאינן נכונות, ולכן חכם אינו מי שיודע את כל הדברים, אלא מי

בחירות – איך לדעת במי לבחור? כאשר אדם ניגש להצביע, עליו להכיר תחילה את מפת הערכים והאינטרסים שלו. לאחר מכן, עליו לבדוק איזו מפלגה או מועמד מחזיקים ביכולת וברצון לממש את אותם ערכים ואינטרסים. יכולת מול רצון – מה חשוב יותר? באופן עקרוני, ניתן להניח שהיכולת של כל המועמדים דומה. לכולם יש את האפשרות לקבל

אקראיות וסיבתיות – האם בהטלת מטבע הסיכוי הוא באמת חצי-חצי? האם המחשבה שהסיכוי שהמטבע ייפול על צד מסוים הוא 50% נובעת מחוסר הידיעה שלנו, או שבאמת, באופן אובייקטיבי, זהו הסיכוי? אם נניח שהרגע הבא הוא תוצאה של הרגע הקודם, אז אם נדע את כל הנתונים שהתקיימו לפני הטלת המטבע, נוכל לדעת בוודאות של 100% לאיזה

איך להתמודד עם אכזבה? שתי שיטות יעילות להתמודדות מהי אכזבה? אכזבה היא תחושה שמתרחשת כאשר המציאות לא עומדת בציפיות שלנו. אנחנו מצפים שמשהו מסוים יקרה, אך בסוף קורה דבר אחר, שונה ממה שציפינו או קיווינו. כדי להתמודד עם תחושת העצבות שמתלווה לאכזבה, אפשר לנקוט בשני צעדים פשוטים אך יעילים: למצוא את היתרונות במצב שהתרחש – לחפש

איך למצוא שמחה בכל מצב? שתי טכניקות שיעזרו לך להרגיש טוב יותר  שמחה אינה תלויה בהכרח בנסיבות חיצוניות, אלא בגישה שלנו לחיים. קיימות שתי דרכים עיקריות שבעזרתן ניתן לשמור על שמחה גם במצבים מאתגרים: הסחת דעת והחלפת מחשבות – במקום להתמקד במחשבות שליליות שמעכירות את מצב הרוח, ניתן לסלק אותן על ידי הסחת הדעת, שכחה

אכזבה – איך להימנע מאכזבות ולהתמודד איתן בחיים? אכזבה היא אחת החוויות הקשות בחיי האדם, עד כדי כך שאנשים רבים נמנעים מפעולות והחלטות מחשש להתאכזב. השאלה היא כיצד ניתן לקבל החלטות ולפעול ללא פחד מאכזבות. אכזבה היא תוצאה של אירוע שלילי שאדם לא יודע להתמודד איתו. אם לאדם לא יקרו אירועים שליליים, או אם כאשר

מה המקור של המציאות? מה הסיבה הראשונה? מאיפה התחיל הכול? מהי נקודת ההתחלה? יש מאנשי הרוח החוקרים שאלה זו דרך התבוננות פנימה, אל תוך התודעה, בניסיון להבין מה מקור המחשבה הראשונה. ויש כאלה מהמדענים שמנסים להבין את תחילת הכול דרך חיפוש אחר החומר הראשון או מה שהיה לפני החומר הראשון. יש כאלה שקוראים לראשית “הנקודה

חומר או התודעה – מה קדם למה? החומר לתודעה או התודעה לחומר? שני יסודות מלווים את האדם כל ימי חייו. היסוד הראשון הוא התודעה שלו, שהיא אבסטרקטית, אישית, פנימית וסובייקטיבית. והיסוד השני הוא החומר, העולם החיצוני האובייקטיבי שאנו תופסים באמצעות החושים השונים שלנו. השאלה היא: מה קדם למה? האם החומר של העולם שמחוצה לנו קדם