האם השתדלות וביטחון באלוהים סותרים זה את זה?
התשובה לכך תלויה בהבנת מושג הביטחון.
אם מבינים שביטחון משמעו שאלוהים עושה הכול, ופעולות האדם אינן מוסיפות או גורעות, אזי כל פעולה אנושית להשגת מטרה כלשהי עלולה להתפרש כהפחתה באמונה ובביטחון באלוהים. לפי הבנה זו, ככל שיש יותר אמונה וביטחון באלוהים, יש פחות השתדלות, ולהפך – ככל שיש יותר השתדלות ומאמץ, כך יש פחות אמונה וביטחון.
אולם, אם נגדיר שביטחון משמעו שבנוסף לעשייה האנושית נדרש גם סיוע אלוהי, ושאם האדם לא יפעל, אלוהים לא יעזור, אזי הביטחון משמעו שבנוסף למאמץ והשתדלות להשגת מטרות בחיים, יש צורך בעזרתו של אלוהים. במובן זה, האמונה והביטחון מזכירים לאדם שהוא לא פועל ומצליח לבד, אלא זקוק גם לאלוהים לצידו. ולהפך – אלוהים לבדו לא יעזור אם האדם לא יעזור לעצמו.
לפי הבנה זו של האמונה והביטחון, ההשתדלות אינה סותרת את האמונה, ואולי אף מחזקת אותה.
לסיכום, אם מאמינים שרק אלוהים פועל, אזי כל פעולה אנושית עלולה להיתפס כסותרת את האמונה והביטחון. אך אם מאמינים שגם האדם וגם אלוהים פועלים יחד, אין סתירה בין השתדלות לאמונה וביטחון באלוהים.
