מחלוקת ושלום

יחסי הורים וילדים: סליחה ואשמה ילדים שמשנים ממסורת אבותיהם ומרגישים “לא בסדר” – כיצד יכולים להתמודד? איך אפשר להכיל רגשות אשמה כאשר איני מקבל את העובדה שאיני אוכל אצל הוריי? יש מי שאמר שהסיבה לכך שהוא מרגיש לא בנוח ומרגיש “לא בסדר” היא מפני שאינו בטוח ב־100% בדרך שלו. לטענתו, אילו היה בטוח בדרך שלו […]

אמת, אהבה וכבוד במחלוקת – איך לכבד ולאהוב את בעלי המחלוקת? איך להתייחס אם חלק מעם ישראל הם רשעים? איך אתה יכול להתייחס אליהם באהבה, בחיבה וברעות – הרי הוא רשע מרושע? האם ניהול מחלוקת מתוך כבוד ואהבה הוא ריאלי במצב שבו יש מחלוקת קוטבית, שבה אחד אומר “כולה שלי” והשני אומר “כולה שלי”? אם

פרשת פנחס – קנאות וקיצוניות בשירות השלום: שני המבחנים של הקנאות החיובית בעולם המחשבה הדתית והכללית, קנאות, קיצוניות ופונדמנטליזם נתפסים לרוב כתופעות שליליות והרסניות. עם זאת, מפרשת השבוע – פרשת פנחס – עולה כי קיימת גם “קנאות מבורכת”. כדי שמעשה קיצוני וקנאי ייחשב לחיובי ורצוי, עליו לעמוד בהצלחה בשני מבחנים נוקבים: מבחן המניע הטהור (ההתייעצות

פרשת קרח: להתווכח ולצמוח: הסוד שהופך מחלוקת מחורבן לבניין מחלוקת היא דבר בונה או הורס? התשובה היא פשוטה: תלוי איך מנהלים אותה. זה בדיוק כמו אש – היא יכולה להיות רעה ולשרוף הכול, או טובה ולחמם אותנו. הכול עניין של ניהול. אם יודעים איך להתווכח, צומחים מזה; אם לא, המחלוקת יכולה להרוס כל חלקה טובה.

פרשת קרח: מחלוקת בונה ומחלוקת הורסת – הכיצד? מחלוקת היא בניין או הרס? התשובה היא: תלוי איך מתייחסים אליה, ותלוי איך מנהלים אותה. זה כמו אש – האם היא טובה או רעה? תלוי איך מנהלים אותה. אפשר להישרף ממנה ולסבול, או להתחמם וליהנות ממנה. אותו דבר בדיוק קורה עם המחלוקת. אם יודעים איך להתנהל איתה,

מהי זכותנו על הארץ? בין התפיסה הדתית להשקפה החילונית אפשר להעמיד את הזכות על הארץ מבחינה דתית, ואפשר גם להעמיד אותה מבחינת השקפה חילונית. אך הניסיון להכניס אלמנטים דתיים בזכות על הארץ של תפיסה חילונית, הורס את הזכות על הארץ החילונית. יתבאר עוד: האם יש יתרון בזכות על הארץ מבחינה דתית מאשר בזכות מבחינה חילונית?

שלום ומלחמה – האם אפשר לעשות שלום עם ג’יהאדיסטים? התשובה היא: תלוי. אם יעברו תהליכים של מודעות עצמית. גם הג’יהאדיסט הוא בן אדם; יש לו מנגנון של בן אדם. אם הוא יעבור תהליכי חינוך ומודעות, אפשר לחיות איתו בשלום ובידידות כמו עם כל בן אדם אחר. אלא שצריך לדעת איך לבצע את התהליכים האלה. בנוסף,

האם זוהרן מדאני, ראש עיריית ניו־יורק, הוא אנטישמי? אנטישמי הוא אדם השונא יהודים באשר הם, ללא קשר למעשיהם או לדעותיהם. מדאני מחזיק, בין היתר, בעמדות התומכות בצד הפלסטיני ואינו תומך בעמדת ישראל. האם מי שתומך בעמדה הפלסטינית הוא אנטישמי? לא בהכרח. אנטישמיות מתייחסת לשנאה כלפי יהודים באשר הם – לא כלפי מדיניות מסוימת או מדינה

המחלוקת בין הרמב”ם למהר”ל בשאלת ריבוי הדעות הרמב”ם, בהקדמה לפירוש המשנה, כותב: אם שני אנשים מחזיקים באותם עיקרי לימוד – כלומר, כללי לימוד והיסק – וכן חכמת עיונם שווה, לא יהיו ביניהם מחלוקות כלל. ואם כן תהיינה – הן תהיינה מועטות מאוד. וזה לשונו: “שכל שני אנשים, בהיותם שווים בשכל, בעיון, ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם

מהו הקונפליקט המשותף בין האופוזיציה של ישראל לאופוזיציה של איראן? קונפליקט הוא מצב שבו שני אינטרסים או כוחות נמצאים בהתנגשות. גם באופוזיציה בישראל וגם באופוזיציה באיראן קיים קונפליקט פנימי מהותי, אף על פי שההקשרים והנסיבות שונים. בישראל, לאופוזיציה יש שני אינטרסים מנוגדים: להסיר את האיום האיראני, הנתפס כאיום אסטרטגי קיומי על מדינת ישראל. להחליש את

מה המלחמה גורמת לאדם לגלות על עצמו? מה קורה כשאני מול המציאות? זה מקביל למאבק של איראן נגד ישראל והמערב, מההיבט שבו אני איראן, והמציאות שמולי היא ישראל והמערב. מנקודת מבט זו, כאשר אני מבין שהאפשרות הריאלית מצד איראן היא להיכנע או למות, אבל האפשרות לנצח היא לא ריאלית, אז צריך לוותר עליה. מצב שבו

למה איראן לא נכנעת? למה הם מוכנים להילחם נגד העולם? הבנת המניעים מאחורי ההתעקשות להילחם ההחלטה של איראן להילחם נגד ישראל וארצות הברית, ובעצם נגד כל העולם המערבי, נראית לא רציונלית. השאלה היא: מה הם חושבים? הרי בסופו של דבר הם יצטרכו להיכנע או למות, אז מה ההיגיון מאחורי כל התרברבות הזאת? ראשית, ייתכן שלאיראנים

למה השלטון באיראן כל כך שונא את ישראל? האם הדתות מובילות למלחמה או לשלום? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת, ואני רוצה להציע אחת: הדת. הדת – כל דת – לעיתים מכבה את התבונה האנושית ומכניסה את האדם לעיוורון מוחלט. לא משנה איזו דת – יהדות, נצרות או אסלאם – כל דת עלולה להפוך לעיוורון מוחלט,

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה

         הרמוניה רעיונית: כיצד רעיונות לא בהכרח סותרים                יישוב סתירות באמצעות הבנה שהרעיונות אינם סותרים כאשר מופיעה סתירה בין שני דברים, ניתן ליישב אותה באחת משלוש דרכים: לדחות את אחד הצדדים – כלומר לקבוע שאחד מהם אינו נכון. לדחות את הצד השני – כלומר לקבוע שהשני הוא השגוי. להבין

זהות לאומית – בין זהות פרטית לזהות קולקטיבית נטורי קרתא שואפים להפריד בין הזהות הלאומית המתפתחת בישראל לבין הזהות היהודית. לדעתם, קיים קונפליקט מהותי בין שתי הזהויות. יתרה מכך, הם רואים בזהות הלאומית הנוכחית דבר שלילי שיש לבטלו, ובמקומו להמתין לזהות לאומית שתבוא “מלמעלה”, כלומר מהשגחה אלוהית, מבלי למרוד באומות העולם. האם קיים עם פלסטיני?

 קיטוב חברתי: בין שנאה למחלוקת – האם ניתן למצוא פתרון? המחלוקות בחברה מלוות לעיתים קרובות בשנאה, ריבים ומתחים. רבים תופסים תופעה זו כבעיה חברתית חמורה, אך השאלה העיקרית היא: האם קיטוב הוא בהכרח שלילי? במאמר זה אבחן את היבטי הקיטוב החברתי ואציע פרשנות מורכבת יותר לתופעה. הצדדים החיוביים של מחלוקת ושנאה התפיסה הרווחת רואה בריבים

מחלוקת ושנאה: האם כל מחלוקת מובילה לשנאה? ננסה להבהיר שאלה זו, גם אם לא נפתור אותה עד תומה, על ידי ניתוח הגורמים שעשויים להפוך מחלוקת לשנאה. הקשר בין מחלוקת לשנאה אדם שונא את מי שהוא חושב שגורם לו רע. כל עוד אדם מאמין שמישהו פוגע בו או מונע ממנו טוב, הוא עלול לפתח שנאה כלפיו.

האם מחלוקת חייבת להוביל לשנאה? אדם שונא מישהו כאשר הוא חושב שאירע לו רע בגלל אותו אדם. לכן, כדי לשנוא את מי שחולק עליו, הוא צריך להאמין שאכן אירע דבר רע, ושהרע הזה נגרם בעטיו של האדם שחלק עליו. ככל שהוא מאמין שנעשה לו רע גדול יותר, וככל שהוא משייך את הסיבה לרע הזה לאדם