ינואר 2025

מה עלינו לעשות כדי להיגאל? כאשר עם ישראל היו משועבדים במצרים ורצו להיגאל, הם לא ידעו מה עליהם לעשות כדי לזכות בגאולה. כפי שנאמר: “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה“ (יחזקאל ט”ז, ז’)—חסרי זכויות ומעשים שיביאו להם גאולה. ואז אמר להם הקב”ה: “וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט”ז, ו’)—בזכות שני דמים תזכו לגאולה: דם […]

הפשטת רעיונות – איסור טומאת כוהנים בתורה: מהו הרעיון המובע? כאשר מלמדים את פרשיות התורה, אפשר ללמד את הכתובים ואת הרעיונות הכתובים כפי שהם, וזהו. אך אפשר גם לנסות למצוא את המהות של הרעיון הפשוט שכתוב בפרשה וללמד את מהותו. ואם המהות של הרעיון מהפרשה מופשטת מדי ולא מתאימה ללומדים, ניתן לקחת את הרעיון המופשט

אושר – מהו אושר? האם אושר מוחלט אפשרי? ראשית כל, ננסה להגדיר מהו אושר, כי למושג אושר יכולות להיות הרבה מאוד פרשנויות. אפשר להגדיר אושר כחיים ומציאות שאין בהם שום סבל. אפשר גם להגדיר אושר כחיים ומציאות שבהם הכול רק טוב, ללא שום רע. שתי ההגדרות הללו לאושר שונות לגמרי זו מזו. חיים ומציאות ללא

אחדות הפכים – איך ההפכים מתאחדים ומהותם האמיתית אחדות הפכים: איך כל ההפכים מתאחדים? ואיך כל דבר מכיל הפכים? האם שני דברים מנוגדים במהותם יכולים להיות למעשה אחד? במאמר זה ננסה להסביר ולדון כיצד ההפכים, שמנוגדים זה לזה בהגדרתם היחסית, מתאחדים ברמת המהות המוחלטת שלהם. הגדרה יחסית לעומת הגדרה מוחלטת כאשר אנו בוחנים מושגים מנוגדים

  אסטרטגיות חשיבה: איך להתכונן לכל אפשרות בדיונים כאשר אתה מקיים דיון על נושא מסוים, אם יש לך שכל, אתה צריך להיות ערוך לכל האפשרויות. למשל, לעשות סימולציה מחשבתית: אם יענה בדרך אחרת, מה עליי להשיב? ואם ישיב בדרכים אחרות, מה להשיב לו? כך, לא תלוּי רק בניצול חוסר הבנתו של בן השיח, אלא גם

אמת – דיבור אמיתי יחסי: איך לדבר אמת באופן יחסי? העניין של חיפוש האמת מתחיל במחשבה ובלב, אך יש לו גם ביטויים חיצוניים, ובפרט בצורת הדיבור של האדם. אם אדם שואף לדייק את דיבורו כך שיבטא את האמת בצורה קרובה ככל האפשר, עליו לשים לב לניואנסים שבין תיאור אובייקטיבי לתיאור סובייקטיבי של מציאות. אחד האמצעים

סבל – מהו מקור הסבל? הסבל מלווה את האדם לאורך חייו ומתבטא בצורות מגוונות, אך מהו המקור העמוק שגורם לאדם לסבול? הגישה הפשוטה: הגישה הפשוטה גורסת שהסבל נובע מאירועים שליליים במציאות, כמו מחלות, מחסור בכסף, או תקריות בלתי נעימות אחרות. על פי גישה זו, כל עוד קיימים אירועים מסוג זה, האדם ימשיך לסבול. לכן, אנשים

שאלות – איך לשאול שאלות בצורה מוחשית? לעיתים עוסקים בשאלות עיוניות ותאורטיות, אך קשה לאנשים להתחבר אליהן. השאלה היא: כיצד ניתן להפוך שאלות עיוניות לשאלות בעלות משמעות לכל אחד ואחד? איך ניתן לגרום לכך שהשאלות יהיו מוחשיות, ברורות יותר, קלות יותר להבנה, ובעלות רלוונטיות לחייהם של העוסקים בהן? כל זאת, במטרה שלא יתייחסו אליהן כשאלות

ספק אמיתי – אם יש ספק, האם היש ישנו? האם יהיה גם ספק על האין, אם איננו? לפעמים אנשים טוענים שהם מטילים ספק, אבל הם לא באמת מטילים ספק. אפשר לדעת מתי אדם מטיל ספק באמת ומתי הוא רק נדמה שהוא מטיל ספק. אם אדם טוען שהוא מטיל ספק האם היש ישנו, והספק שהוא מטיל

אני חושב, משמע אני קיים – האם באמת אני חושב, משמע אני קיים? “אני חושב, משמע אני קיים.” ביטוי זה, המזוהה עם הפילוסוף רנה דקארט, נועד להוכיח את אמיתות קיומו של האדם. מטרתו לבחון האם האדם באמת קיים, או שמא קיומו מוטל בספק. המסקנה העולה מביטוי זה היא שאכן האדם קיים, והוכחת הקיום נשענת על

טענות ותגובות: כיצד להגיב באופן שלא ניתן להפריך את התגובה? לעיתים אנו נתקלים בטענות שונות כלפינו, וכל תגובה או טענה נגדית שנעלה עשויות להוביל לטיעוני נגד שינסו לסתור אותנו. השאלה היא: האם קיימת טענת-נגד מוחצת שאין עליה תשובה? באופן עקרוני, ניתן להשיב על כל טענה בדרך זו או אחרת, ואין טענה שלא ניתן להגיב עליה.

פרשת וארא: שני גילויים – הטבע ומעל לטבע “וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם” (שמות ו’, ג’) שני גילויים של אלוהים במציאות: האחד, דרך הטבע וחוקיו. השני, מעל הטבע ולפני חוקי הטבע. שני שמות ה’ מבטאים את שני הרעיונות הללו: שם “שדי” ושם “הוויה”. שם “שדי” מבטא

המבט של מנהיג אמיתי על המצב בהווה – שתי נקודות מבט על הרגע כאשר אדם נקלע למצב מסוים בחיים ובא לשפוט אותו, יש שתי דרכים לשפוט את אותו רגע: האחת, בהשוואה לרגעים אחרים מהעבר ומההווה; והשנייה, ביחס לתכלית הסופית של המציאות. אנשים רגילים שופטים את הרגע בהשוואה למקרים אחרים בחייהם בעבר. בהתאם לאירועים אחרים שקרו,

אחדות הניגודים – האם הניגודים תמיד קיימים? לפעמים מנסים לחקור מה היה לפני הניגודים, אך לפני שאנו מנסים לברר מה היה לפני הניגודים, יש לבדוק אם אכן היה מצב שבו הניגודים לא היו קיימים. אולי הניגודים תמיד היו קיימים? ייתכן שהשאלה “מה היה לפני הניגודים?” מניחה שהניגודים אינם נצחיים, והנחה זו טעונה בדיקה, שכן ייתכן

שכנוע – איך לגרום לאנשים להסכים איתנו? למה לא מצליחים לשכנע? מה ההבדל בין שכנוע אמיתי למניפולציה? אפשר לשכנע מישהו באמצעות שכנוע אמיתי, ואפשר גם לשכנע אותו בעזרת מניפולציה ודמגוגיה. שכנוע אמיתי הוא שכנוע שנובע מכוח האמת והצדק, בניגוד לשכנוע מניפולטיבי שבו נעשה שימוש בתעלולים רטוריים, כשהמשוכנע לא מצליח להבחין במניפולציה שעושים עליו. התנאי הבסיסי

סוגי שאלות – ההבדל בין מילות השאלה “האם” ו”מה” שאלות, מעצם טבען, כוללות הנחות יסוד. כל שאלה מניחה דבר מה, אך יש שאלות עם פחות הנחות יסוד ואחרות שמניחות יותר. כאשר אנו בוחנים את מילות השאלה “האם” ו”מה”, ניתן להבחין שהשאלה “מה” נושאת עמה יותר הנחות יסוד מאשר השאלה “האם”. ההבדל העיקרי בין “האם” ל”מה”

עיון ביסודות ההלכה – הבחנה בין דין למציאות בהלכה מבוא כל הלכה מורכבת משני חלקים: המציאות והדין. כאשר יש מצב נתון במציאות, בא הדין ההלכתי וקובע את מעמדו: “אסור” או “מותר”, “טמא” או “טהור”, “חייב” או “פטור” וכו’. כל דיון הלכתי כולל התייחסות למציאות מסוימת, ולדין ההלכתי החל עליה. לעיתים, הדיון ההלכתי מתמקד במציאות, ולעיתים

אחדות הניגודים – האם בשורש כל הניגודים קיים רק אחד מהם? במציאות, אנו נתקלים בתופעות רבות הנראות לנו מנוגדות, כגון סיבתיות ואקראיות, חופש וכפייה, טוב ורע ועוד. ישנו רעיון הגורס כי כללות המציאות, כפי שהיא לפני חלוקתה לשני ניגודים, מכילה למעשה רק אחד מהניגודים. במילים אחרות, המקיף של הניגודים עשוי להיות רק אחד מהם. לפיכך,

האם ידיעת רצון תלויה בידיעת מהות? בכדי לבדוק אם אפשר לדעת את רצון הבורא מבלי להבין את מהותו, נשאל תחילה: האם בכלל ניתן לדעת רצון של מישהו מבלי לדעת את מהותו? הבה נבחן את זה דרך דוגמה מחיי היום-יום. רצון האדם ומהותו ביחס לאדם עצמו, אנו רואים שאדם יודע מה הוא רוצה גם מבלי לדעת

כאשר שואלים שאלה, כל שאלה מניחה הנחות יסוד. אין שאלה ללא הנחות יסוד. עם זאת, יש שאלות שמניחות יותר הנחות יסוד, ויש כאלו שמניחות פחות. לדוגמה, יש שאלה שמתחילה במילת השאלה “האם”, ויש שאלה שמתחילה במילת השאלה “איך”. ההבדל בין שאלת “האם” לשאלת “איך” שאלת “איך” שאלה שמתחילה ב-“איך” מניחה שהדבר הוא אפשרי, ושניתן לבצעו.