טענות ותגובות: כיצד להגיב באופן שלא ניתן להפריך את התגובה?
לעיתים אנו נתקלים בטענות שונות כלפינו, וכל תגובה או טענה נגדית שנעלה עשויות להוביל לטיעוני נגד שינסו לסתור אותנו. השאלה היא: האם קיימת טענת-נגד מוחצת שאין עליה תשובה?
באופן עקרוני, ניתן להשיב על כל טענה בדרך זו או אחרת, ואין טענה שלא ניתן להגיב עליה. עם זאת, יש דרך אחרת להתמודד עם טענות – במקום לספק תשובה ישירה, ניתן להטיל ספק בוודאות של הטענה שהועלתה. למשל, אפשר לשאול את מי שמעלה את הטענה: “האם אתה בטוח בוודאות מוחלטת בנכונות הטענה שלך?”
במקום להתעמת עם הטענה עצמה, אנו מכוונים את הדיון אל מידת הוודאות של טוען הטענה. כך איננו צריכים להשיב בטענת נגד, אלא מתמקדים בערעור הוודאות של הטענה המקורית.
את הגישה הזו ניתן ליישם גם כלפי עצמנו. כאשר המחשבות שלנו מטרידות אותנו או מעלות ספקות פנימיים, במקום לנסות לספק להן תשובות שיפריכו אותן – דבר שעלול להוביל למעגל אין-סופי של טענות ותשובות – ניתן לשאול: “האם אני בטוח בוודאות מוחלטת שהמחשבה הזו נכונה?”
שיטה זו יכולה “לסתום את הגולל” על כל סוגי הטענות, חיצוניות או פנימיות, בכך שהיא מעבירה את הדיון למישור הוודאות ומטילה את נטל ההוכחה על הטוען.
עם זאת, חשוב להבין שגם נגד השאלה הזו (“האם אתה בטוח בוודאות מוחלטת?”) עשויות להופיע תגובות, בין אם מדובר באנשים אחרים ובין אם מדובר בעצמנו. לכן, יש לדעת כיצד להשתמש בכלי הזה בצורה נכונה ובמינון המתאים.
בסופו של דבר, אחרי משא ומתן – קצר או ארוך – לרוב לא יישאר מה להשיב על שאלת הוודאות המוחלטת, והדיון יסתיים.
