רצון ומציאות

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא […]

קללות – איך להתמודד עם קללות? איך להתמודד עם מי שאומר לך “אתה לא יהודי”? שאלות רבות עולות כאשר אנו חווים פגיעה מילולית: איך לא להיפגע שמקללים אותך? ואיך להתמודד עם מישהו שמעליל עליך שאתה לא יהודי? בעיקרון, הפגיעה מתרחשת כאשר ישנה התנגדות לרצון – כאשר הקללה פוגעת במשהו שחשוב לאדם, בין אם מדובר במשהו

האם בימינו נכון להוסיף הרחקות על דיני הייחוד הקיימים כבר בהלכה? במסורת היהודית קיימת הלכה האוסרת על איש ואישה להימצא ביחידות במקום שבו עלולה להתאפשר עשיית עבירה, מחשש שמא יבואו לידי עבירה. יש הסבורים שבימינו יש להחמיר בדיני ייחוד ולהוסיף הרחקות מעבר לאלו שנקבעו בהלכה, ולאסור גם מצבים שבעבר הותרו, כגון ייחוד במקום שפתחו פתוח

קבלת החלטות – איך לבחור מקום עבודה? יש רעיון שאומר שבכל מקרה שרע לך ואתה במצוקה, אתה יכול לשנות את הפער בין הרצוי למצוי כדי שלא יהיה לך רע, על ידי כך שאתה מזהה מהי המציאות שאתה לא רוצה אותה. כאשר אתה מחלק את הדברים לשתי יחידות נפרדות, האחת היא המציאות, או מה שאתה חושב

ליהנות מהחוויה של הסמים – ללא סמים? במאמר זה נבחנת חוויה אישית של אדם במסיבה תחת השפעת MD, ועולה השאלה המרתקת: האם ניתן לשחזר את אותה התחושה העוצמתית בצורה טבעית? כדי לשחזר חוויה שהושגה באמצעות חומרים פסיכואקטיביים, יש להבין תחילה את המנגנון שהופעל: מהם השינויים שחוללו הסמים בתפיסת המציאות וכיצד הם הולידו את השינוי בחוויה

אם המטרה היא להביא ילדים זה מובן. אבל אם לא, אז למה? התשובה הפשוטה היא: כי זה מהנה. אבל רגע, למה זה מהנה בכלל? יתרה מזו, אם ההנאה הייתה נובעת רק מהפעולה עצמה, לא היו כל כך הרבה הבדלים והעדפות: עם מי, מתי, איך, איפה וכמה, וכולי. כל שכן, שהמגע הפיזי כשלעצמו הוא ניטרלי, ואינו

ביאור השאלה: אם אנשים מקיימים יחסי אישות כדי להביא ילדים, הדבר מובן. זו הדרך הטבעית והנפוצה ביותר להולדה, ולכן כאשר איש ואישה רוצים ילדים, טבעי שישתמשו באמצעי זה. אלא שכאן עולה השאלה: אם זו אינה המטרה, מדוע אנשים מקיימים יחסי אישות? יש מי שמניח שהרצון להביא ילדים הוא חלק מהטבע, ולכן אינו שואל מדוע קיים

אדם עשוי להרגיש משועבד כאשר אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא מגיב לכך דווקא בסירוב, מתוך רצון לברוח מתחושת השעבוד. אך לא פעם, גם כאשר הוא מסרב, מתוך רצונו שלא לעשות את מה שנאמר לו, הוא עדיין ממשיך להרגיש משועבד. כלומר, בשני המצבים הוא חווה שעבוד: כאשר הוא עושה את מה שאומרים לו, הוא מרגיש

אדם רוצה להיות חופשי ולכן הוא לא עושה מה שאומרים לו. אבל אז הוא מגלה שגם הרצון שלו לא לציית משעבד אותו. כלומר, או שהוא משועבד לאחרים, או שהוא משועבד לעצמו. אבל אולי הבעיה עמוקה יותר: לא מי שולט בו, אלא עצם זה שיש בו רצון שמפעיל אותו. כי גם כאשר הוא עושה את רצונו,

יש מצבים שאדם אינו רוצה בהם, אך כאשר הוא מבין שהם מחויבים — הוא לומד להכיל אותם, לקבל אותם, ולהפחית את ההתנגדות אליהם. כך למשל, אדם שחלה במחלה שאינו רוצה בה, אך ככל שהוא מבין שהיא הכרחית או בלתי ניתנת לשינוי, הוא מתחיל להכיל אותה ולהתנגד לה פחות. כך גם כאשר אדם מפסיד כסף: בתחילה

כשקורה משהו שלא רצינו, מחלה, הפסד, מצב נתון עם הזמן, אם מבינים שזה מחויב, מתחילים לקבל ולהתנגד פחות. אבל מה עם הרצון עצמו? נניח: אתה רוצה משהו ואין אותו. יש כאן שני סוגי סבל: גם מהחוסר עצמו, וגם מהרצון שלא יהיה לך את הרצון הזה. כלומר לא רק המציאות מכאיבה, אלא גם הרצון. אז מה

מה הכוונה שאדם מקבל החלטה באופן חופשי? האם קיימת באמת החלטה חופשית? איך ניתן להבחין בין החלטה חופשית להחלטה שמוגבלת על ידי גורמים שונים? לאדם יש תחושה שעל חלק מהדברים הוא מקבל החלטות מתוך בחירה חופשית, אך על חלק מהדברים הוא פועל פחות מתוך בחירה, או אפילו ללא בחירה בכלל. דוגמאות לבחירה חופשית: למשל, אדם

מטרת חיים – מה המטרה בחיים? השאלה הזאת מניחה שיש מטרה לחיים, והיא שואלת מהי אותה מטרה של החיים. אך לאמיתו של דבר, צריך להגדיר את מושגי השאלה; מאחר שבמושגים מופשטים עסקינן, יש לברר את המושגים של השאלה. יוצא אפוא שעלינו לברר: מה הכוונה מטרה? מה הכוונה חיים? ומה הכוונה מטרה לחיים? לאחר מכן נבדוק

הטבת חלום – מה מהותה, ומה טוב יותר מהטבת חלום? הטבת חלום מקורה בתלמוד, והיא נועדה לאדם שחלם חלום רע ונפשו עגומה עליו. אדם כזה מיטיב את חלומו בפני שלושה מרעיו. עיקרה של הטבת חלום הוא המפגש בין החולם לבין המטיבים, שבמהלכו אומרים לו שהחלום שחלם הוא חלום טוב, ושגם תוצאותיו יהיו טובות. האמירה הזו

חקר הרצון והאני: כיצד להבין את היחס בין האני לרצון? מה פירושו של הרעיון האומר שהרצון הוא “ממני”? האם הכוונה היא שהרצון שייך לי, או שמא הרצון הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני? כדי להעמיק בשאלה זו, עלינו לברר את הקשר המשולש שבין ה”אני”, מושג הרצון הכללי, והרצון הספציפי המתעורר בנו ברגע נתון. האם מדובר

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

אמת וסיבתיות – האם כל דבר יכול להיות אמיתי בלי סיבה? לפעמים יש לנו דברים שאנחנו בטוחים בהם – בלי שום סיבה. אבל אז עולה השאלה: אם אני מצדיק אצל עצמי אמיתות מסוימות בלי סיבה, האם אני צריך גם להצדיק אצל אחרים דברים שהם מאמינים בהם בלי סיבה, גם אם בעיניי זה בכלל לא הגיוני?

האם האמת טובה או לא טובה? יש לשאול שאלת הבהרה: מה הכוונה ב”אמת”? אמת בשאלה כאן הכוונה היא ידיעת האמת, גילוי האמת. לכאורה ניתן לומר אם האמת טובה או רעה תלוי אם אדם רוצה לגלות ולדעת את האמת או לא רוצה לדעת ולגלות אותה. אם לאדם חשוב לדעת ולגלות מה האמת, אז גילוי וידיעת האמת

גוף ונפש – על מה מבוססת ההנחה שהגוף משפיע על הנפש? בחיים שלנו אנו חיים מתוך ההנחה שהנפש משפיעה על הגוף. השאלה כאן היא: על מה מבוססת האמונה הזו, שעל פיה אנו חיים, שלפיה הנפש משפיעה על הגוף? במאמר  זה, המושג “נפש” מתייחס לרצון – לרצייה של דברים – ואילו “הגוף” הוא כלל אברי האדם: