הלכה

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל […]

בניין וסתירה בכלים – פתיחת אריזות וקופסאות בשבת א. מחלוקת התנאים, האמוראים והראשונים בדין בניין וסתירה בכלים יסוד הדין של פתיחת אריזות וקופסאות בשבת תלוי במחלוקת תנאים, אמוראים וראשונים: האם שייכים מושגי “בניין” ו”סתירה” בכלים (חפצים מיטלטלים), או שמא מלאכות אלו שייכות רק בקרקעות ובמחובר לקרקע. מצד אחד, במשנה במסכת ביצה (פרק א, משנה יא)

טעם וגזירה – האם בטל הטעם בטלה הגזרה? אחת השאלות המרתקות והיסודיות ביותר בעולם ההלכה והמשפט העברי היא: האם כאשר בטל הטעם שעמד בבסיסה של גזירה או תקנה חכמים, בטלה גם הגזרה עצמה באופן אוטומטי, או שמא הדין נותר על כנו למרות שהסיבה ליצירתו כבר אינה קיימת? מחלוקת הכתבים: הרמב”ם מול התוספות הרמב”ם, בספרו “משנה

מסורת – מהו היחס הנכון בין מסורת עדתית למסורת כללית? ומהו היחס הנכון לחג הסיגד? תורת אלוהים נמסרה למשה ועם ישראל בסיני, ומשה מסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וכולי. כך תורת אלוהים נשמרה במסורת על ידי עם ישראל מדור לדור, עד שעם ישראל יצא לגלות. ועם ישראל יצא לכל הגלויות. התחלק לעדות בכל ארצות הגולה, וכל

האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה? האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה? ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”? הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר. השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן

הלכה ויסודה – ההלכה וטעמה, מה העיקר? ההלכה וטעמה הם שני מרכיבים בסיסיים של ההלכה והדין. המרכיב האחד הוא ההוראה המעשית, והמרכיב השני הוא הטעם של אותה הוראה. אין הלכה בלי טעם, ואין טעם בלי הלכה. לימוד הלכה ללא טעם הוא כגוף ללא נשמה, ולימוד טעם ההלכה ללא ההוראה המעשית הוא כנשמה ללא גוף. לכן,