יוני 2025

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר

האם כל יכול יכול להיות גם לא כל יכול? יש טענה שאומרת: כל יכול צריך שיהיה גם לא כל יכול, כי אם לא יהיה לו את המצב שבו הוא לא יכול, אז הוא לא יהיה כל יכול, כי חסר לו דבר – והוא החוסר יכולת. לכן, בשביל שהוא יהיה כל יכול מוחלט, הוא גם צריך

המחלוקת בין הרמב”ם למהר”ל בשאלת ריבוי הדעות הרמב”ם, בהקדמה לפירוש המשנה, כותב: אם שני אנשים מחזיקים באותם עיקרי לימוד – כלומר, כללי לימוד והיסק – וכן חכמת עיונם שווה, לא יהיו ביניהם מחלוקות כלל. ואם כן תהיינה – הן תהיינה מועטות מאוד. וזה לשונו: “שכל שני אנשים, בהיותם שווים בשכל, בעיון, ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם

שליטה על הרצון – האם היא אמיתית או אשליה? ואם זו אשליה – מהי אותה אשליה? אנו צריכים לבאר: מהי שליטה? מהו רצון? ומהי אשליה? ורק לאחר מכן לראות אם שליטה ברצון היא אשליה או אמת. ראשית נגדיר מהי שליטה. כאשר אנו אומרים שאנו שולטים על כלב – מה המשמעות של זה? איך אנו יודעים

איך להתמודד עם פחד להשתגע? איך להתמודד עם הפחד לאבד שליטה? דבר ראשון, האם כרגע  יש  בחירה חופשית, א ם לחשוב או לא לחשוב? האם יש בחירה חופשית על מה לחשוב ועל מה לא לחשוב או שמא גם כרגע אין בחירה חופשית על מה לחשוב ועל מה לא לחשוב? ואם כן יש בחירה חופשית על

האם, איך, ועד כמה אפשר לסמוך על מקורות המידע – הפנימיים והחיצוניים?   בכל מקרה, כל המידע תלוי באדם עצמו – האם ועד כמה הוא חושב שניתן לסמוך על מקור מידע כלשהו, בין אם מדובר במקורות מידע פנימיים ובין אם מדובר במקורות מידע חיצוניים. מקורות מידע פנימיים כוללים את המוח, הלב, הרגש והאינטואיציה. ומקורות מידע

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

מהו הקונפליקט המשותף בין האופוזיציה של ישראל לאופוזיציה של איראן? קונפליקט הוא מצב שבו שני אינטרסים או כוחות נמצאים בהתנגשות. גם באופוזיציה בישראל וגם באופוזיציה באיראן קיים קונפליקט פנימי מהותי, אף על פי שההקשרים והנסיבות שונים. בישראל, לאופוזיציה יש שני אינטרסים מנוגדים: להסיר את האיום האיראני, הנתפס כאיום אסטרטגי קיומי על מדינת ישראל. להחליש את

למה אנשים חושבים שהחיים רעים? בפרשת שלח לך מסופר שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, ונשאלת השאלה: אם הארץ היא טובה, איך המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה? הארץ מצד עצמה היא טובה, ואין בה שום חיסרון, אך אדם מוציא דיבת הארץ רעה מצד התפיסה שלו את הארץ. כלומר, יכול להיות הבדל בין מה שאדם חושב שזו

האם האמת טובה או לא טובה? יש לשאול שאלת הבהרה: מה הכוונה ב”אמת”? אמת בשאלה כאן הכוונה היא ידיעת האמת, גילוי האמת. לכאורה ניתן לומר אם האמת טובה או רעה תלוי אם אדם רוצה לגלות ולדעת את האמת או לא רוצה לדעת ולגלות אותה. אם לאדם חשוב לדעת ולגלות מה האמת, אז גילוי וידיעת האמת

מה המלחמה גורמת לאדם לגלות על עצמו? מה קורה כשאני מול המציאות? זה מקביל למאבק של איראן נגד ישראל והמערב, מההיבט שבו אני איראן, והמציאות שמולי היא ישראל והמערב. מנקודת מבט זו, כאשר אני מבין שהאפשרות הריאלית מצד איראן היא להיכנע או למות, אבל האפשרות לנצח היא לא ריאלית, אז צריך לוותר עליה. מצב שבו

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

למה איראן לא נכנעת? למה הם מוכנים להילחם נגד העולם? הבנת המניעים מאחורי ההתעקשות להילחם ההחלטה של איראן להילחם נגד ישראל וארצות הברית, ובעצם נגד כל העולם המערבי, נראית לא רציונלית. השאלה היא: מה הם חושבים? הרי בסופו של דבר הם יצטרכו להיכנע או למות, אז מה ההיגיון מאחורי כל התרברבות הזאת? ראשית, ייתכן שלאיראנים

האם יש סיבה לקיום העולם? כל דבר יש לו סיבה, וכאשר חוקרים את השאלה מהי הסיבה של כל הסיבות, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלכל סיבה יש סיבה אחרת הקודמת לה, עד אין-סוף. המשמעות של אפשרות זו היא שבעצם אין סיבה לעולם, משום שאין סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה כעל הסיבה הראשונית –

מיומנות מוטורית – האם היא כרוכה במיומנות נפשית? למשל, מיומנות של כתיבה או מיומנות של מצמוץ, כמו ניגון בפסנתר – האם זו מיומנות מוטורית פיזית בלבד, או שתלויה גם במיומנות מחשבתית רצונית? למשל, כאשר לוקחים חומר שאינו תלוי באדם, כמו רכב, הגומי נעשה גמיש בגלל שינוי פיזי בפלסטיק ולא קשור למנטלי. השאלה היא מה קורה

האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה? האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה? ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”? הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר. השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן

למה השלטון באיראן כל כך שונא את ישראל? האם הדתות מובילות למלחמה או לשלום? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת, ואני רוצה להציע אחת: הדת. הדת – כל דת – לעיתים מכבה את התבונה האנושית ומכניסה את האדם לעיוורון מוחלט. לא משנה איזו דת – יהדות, נצרות או אסלאם – כל דת עלולה להפוך לעיוורון מוחלט,

מי לא מוטרד מהמלחמה עם איראן? שלושה סוגי אנשים שלא מוטרדים מהמלחמה – למה הם לא דואגים? עכשיו יש מלחמה עם איראן וכולם מרוכזים במלחמה הזאת – מה יהיה, איך היא תגמר ומתי, מה יהיו תוצאותיה. יש כאלה שלא מוטרדים כי אין שום השלכות למלחמה הזאת ולתוצאותיה על החיים שלהם, כי הם חושבים שהמלחמה ותוצאתה,

מה עושים כשבעל חושד שאשתו בוגדת בו? מהו הפתרון שכתוב בתורה, ומה עדיף יותר? דרך ההתמודדות עם חשד לבגידה שמציעה לנו התורה מתוארת בפרשת נשא בספר במדבר, בפרשה הנקראת סוטה. פרשת סוטה עוסקת בדין של התורה לגבי אשה החשודה בבגידה על ידי בעלה. הדרך שכתובה בתורה היא, שלוקחים את האישה לבית המקדש ומשקים אותה במי

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה