למה אנשים חושבים שהחיים רעים?
בפרשת שלח לך מסופר שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, ונשאלת השאלה: אם הארץ היא טובה, איך המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה?
הארץ מצד עצמה היא טובה, ואין בה שום חיסרון, אך אדם מוציא דיבת הארץ רעה מצד התפיסה שלו את הארץ. כלומר, יכול להיות הבדל בין מה שאדם חושב שזו הארץ לבין מהי הארץ באמת מצד עצמה. ואז, כאשר הוא מוציא דיבת הארץ רעה, אין הוא באמת הוציא דיבת הארץ רעה על הארץ עצמה כפי שהיא באמת, אלא רק על הארץ מצד התפיסה שלו את הארץ.
הארץ היא טובה באמת כי אלוהים אמר שהיא טובה, אבל כאשר המרגלים באו לבדוק את הארץ, הם ראו ארץ אחרת. אין זו ארצו של אלוהים, אלא ארץ שלהם. ארצו של אלוהים היא שלמה ואין בה שום רבב, ואין אדם שיכול להוציא דיבתה רעה.
לכן כתוב בתחילת הפרשה:
“שַׁלְחְלָךָ“ (במדבר י”ג, ב)
ודורש על זה המדרש:
“מֹשֶׁה נִמְלַךְ בַּשְּׁכִינָה, אָמַר: ‘אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהִיא טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ‘אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וָרַחְבָּה, אֶל-אֶרֶץ זָבַת חַלְבֶּן וּדְבַשׁ‘”, חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים, למען לא יִירְשׁוּהָ”.
יש כאן שתי נקודות מבט:
לפי המבט האלוהי, הארץ היא טובה ורחבה, אין בה שום חסרונות, ואינה טעונה בדיקה, כי היא טובה באמת ואין בה שום חיסרון. אך הם לא התחברו למבט האלוהי, אלא למבט האישי הצר והמצומצם, שאינו רואה את טוב הארץ ושלמותה. לכן, הם הוציאו דיבת הארץ הרעה לפי מה שחשבו שזו הארץ האמיתית, ושדימו שהם ראו את הארץ הטובה, אך לא היה כך באמת. הם טעו וראו את הארץ המדומה, שיש בה חסרונות, שעליהם ניתן להוציא דיבה לפי דמיונם את הארץ.
המוסר השכל שיכול לצאת לנו מכאן:
אם אנשים חושבים שהחיים רעים, יכול להיות רק לפי התפיסה שלהם את החיים, אבל החיים עצמם באמת כפי שאלוהים יצר אותם הם מאוד טובים, כמו שנאמר:
“וַיַּרְא אֱלֹהִים אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאד” (בראשית א’, כ”ט).
לכן, אם אדם חושב לפי הראייה שלו שהחיים רעים, שינסה לבדוק את הראייה שלו את החיים. האם הוא רואה את החיים כפי שאלוהים רואה אותם, או כפי דימוינו הכוזב?
אם ינסה לראות את החיים לפי המבט האלוהי, לפי המבט האמיתי והאובייקטיבי, יתכן שגם יגיד: החיים לא רעים, הם טובים, אלא אפילו טובים מאוד עד בלי די.
