יהדות

מהות, שורש, אחדות ואלוהים – איך יודעים שיש שורש ומהות אחת לכל הדברים? אילו היה קיים במציאות רק דבר אחד פשוט ואינסופי, הרעיון היה ברור מאליו: ישנו דבר אחד אינסופי, וזהו מצב המציאות היחיד. זה היה המצב לפני בריאת העולם – אחדות פשוטה ואינסופית. אך לאחר בריאת העולם, במציאות שבה יש יותר מאשר דבר אחד, […]

פרשת כי תבוא – מה בין שיא העשייה לשורש הראשון? מה בין מצוות ביכורים של התורה לקורבן הפירות של קין? בסוף פרשיית הבאת הביכורים, התורה מברכת את מביא הביכורים: “וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ“ (דברים כו, יא). ואילו אצל קין נאמר שאלוהים לא קיבל את הקורבן שהביא מפירותיו: “וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ

“אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים” – אֵיךְ וּמָתַי? מבוא והגדרת הסוגיה במסכת גיטין (דף ו עמוד ב) מובא הדיון הבא: “הָא רַבִּי אֶבְיָתָר הוּא דְּאַסְכֵּם מָרֵיהּ עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִיב: ‘וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ’ (שופטים יט, ב) – רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר: זְבוּב מָצָא לָהּ; רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: נִימָא מָצָא לָהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי אֶבְיָתָר לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי

פרשת כי תצא: מה עושים כאשר לא מצליחים להציב גבולות לילדים?   סיפורם של דוד המלך ובנו אדוניה בן חגית הוא דוגמה טובה ללמוד ממנה מהו חינוך קלוקל והשלכותיו הרות האסון. כאשר דוד מזדקן ומתקרב לאחרית ימיו, אדוניה בן חגית מורד במלך ומחליט שהוא ימלוך ללא הסכמת דוד. אך הפסוק אומר: “וַיִּתְנַשֵּׂא אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית

מוות וחיים – מה קורה אחרי המוות? ניתוח השאלה “מה קורה לאחר המוות?” אם נשאל: מה יקרה כאשר נגיע לעיר אחרת? נשיב: אינני יודע במדויק. מה יקרה כשתיכנס לרכב, האם אתה יודע? נשיב: אכנס ואשב. אך האם אנו יודעים בדיוק כיצד נשב ועד כמה יהיה לנו נוח? לא. האם אנו יודעים בדיוק מה יתרחש בכביש

תשובה וסליחה – איך התשובה מועילה? עבר אדם עבירה כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – מוחלין לו על עוונותיו. כאשר אדם שב בתשובה אמיתית ושלמה, הקב”ה מקבל את תשובתו וסולח לו על חטאיו. כך כותב הרמב”ם בהלכות תשובה: “אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ‘וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע

תשובה ווידוי – האם תשובה ווידוי אחד הם? א. שיטת ה”אחדות” מול שיטת ה”הפרדה” ברמב”ם הרמב”ם, בהלכות תשובה (פרק א הלכה א), כותב: “כָּל מִצְו‍ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה, אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא…”   יש המסבירים כי

פרשת שופטים – למה מערכת אכיפת החוק סובלת מחוסר אמון מובנה? שניים אוחזין בטלית — זה אומר: כולה שלי, וזה אומר: כולה שלי, ובאים לדין. האם יש מצב ששני הצדדים יהיו מרוצים מפסק הדין? התשובה היא: לא. אם יפסקו לחלוק את הטלית — שני הצדדים לא יהיו מרוצים. ואם יפסקו את הטלית לאחד הצדדים, ולא

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל

פרשת ראה: למה לא להוסיף? “בל תוסיף” ו”בל תגרע” הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק: “אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ” (דברים י”ג, א’) וכן בפסוק: “לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר

 פרשת עקב – איך להתייחס בצורה נכונה לעושר, שררה וכבוד? התורה בפרשת עקב מציינת שברגע שאדם משיג עושר והון, הוא עלול ליפול למלכודת הגאווה ולזוח דעתו, כפי שנאמר: “פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” (דברים ח, יב-יד) כלומר, העושר הרב עלול להשחית את מידותיו ואת דרכו של האדם.

פרשת עקב: תפיסה נכונה של גדולה ועושר התורה מציעה שני פתרונות שונים לסכנת הגאווה וההתנשאות הנובעות מעושר, מעצמה ומעמד: פתרון פרשת המלך (ספר דברים, פרשת שופטים) הפתרון המופיע בפרשת המלך מבוסס על מניעה מראש: צמצום והגבלה של העושר והריבוי החומרי, כדי שהמלך לא יגיע למצב שבו יתגאה ויאמר “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל

פרשת עקב: האם יש פרדוקס בביטחון בה’ ובהשתדלות? בפרשת עקב מזהירה התורה כי בעקבות הצלחה, שפע ושגשוג, עלול האדם לרום לבבו ולהגיע לידי המחשבה הכוזבת כי כוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה. משום כך מזהירה התורה כי גם ברגעי השיא הללו, על האדם לזכור את מקור ההצלחה: “וְזָכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן

סיבתיות – כיצד לזהות ולבדוק קשר סיבתי? כיצד מזהים קשר סיבתי? כיצד בודקים קשר סיבתי? כיצד ניתן לבדוק קשר בין חטא לעונשו? האם יש שכר ועונש בעולם הזה? כיצד פועל שכר ועונש במצוות? כיצד ניתן לבדוק קשר סיבתי בין שמירת מצוות לבין אריכות ימים? האם קיימת זיקה בין זהירות בקיום המצוות לבין שמירת החיים והצלה

אמת, אהבה וכבוד במחלוקת – איך לכבד ולאהוב את בעלי המחלוקת? איך להתייחס אם חלק מעם ישראל הם רשעים? איך אתה יכול להתייחס אליהם באהבה, בחיבה וברעות – הרי הוא רשע מרושע? האם ניהול מחלוקת מתוך כבוד ואהבה הוא ריאלי במצב שבו יש מחלוקת קוטבית, שבה אחד אומר “כולה שלי” והשני אומר “כולה שלי”? אם

פרשת ואתחנן – האם הדת עוזרת לפתור את בעיות היסוד של הקיום האנושי? בפרשת ואתחנן התורה חוזרת על סיפור מתן תורה ועשרת הדיברות. כעיקרון, התורה באה לתת מענה מוחלט לבעיות היסוד של הקיום האנושי – כמו בשאלת תכלית החיים, משמעותם וכדומה. במאמר זה נבחן האם אכן התורה והמצוות במובנן הפשוט נותנות מענה זה, ואיזה סוג

בית המקדש – שלוש התייחסויות לבית המקדש את הערך הרוחני של בית המקדש ניתן לראות בכמה אופנים. התייחסות אחת היא לראות בבית המקדש דבר בעל ערך עצמי – לראות בבית המקדש כבעל ערך עצמי כפי שהוא. התייחסות שנייה לבית המקדש היא לראות את בית המקדש כאמצעי לתכלית אחרת; בית המקדש הוא רק אמצעי להשגת מטרה

פרשת דברים – איך להעביר ביקורת ואיך להוכיח? עיקרון יסודי, פשוט וברור בהעברת ביקורת ותוכחה הוא שהיא צריכה להיות נכונה. כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, פעמים רבות הוא נעלם מעיניהם של אנשים. לעיתים קרובות אנשים בטוחים לחלוטין שהם צודקים, ושכל מה שהם חושבים הוא אמת מוחלטת. במצבים כאלו נדרשת מעט צניעות – צניעות בהבנה וצניעות

ניתוח ובחינת אמיתות של הוכחה: קיומה של תורה שבעל פה כדי לבחון את מידת האמיתות של הוכחה כלשהי, ננתח אותה בשיטה מובנית ועל פי השלבים הבאים: שלב א’: מה ההוכחה אומרת (טענת ההוכחה). שלב ב’: מהן הנחות היסוד של ההוכחה. שלב ג’: האם הנחות היסוד הללו נכונות, או מדוע הן אינן בהכרח נכונות. להלן יישום

ריקנות ומשמעות החיים: כיצד להתמודד עם הריקנות הקיומית? בעלי החיים אינם מוטרדים משאלות של משמעות החיים או מתחושות של ריקנות קיומית – לפחות לא ככל שמשגת תפיסתנו את עולם החי. לעומת זאת האדם, בזכות תודעתו המפותחת, רוחו הרחבה והתחכום השכלי שבו, מסוגל להשיג דברים כבירים בחייו; אך אותם כלים עצמם מייצרים עבורו בעיות וקשיים קיומיים

פרשת מסעי – אחדות הזהות והמסורות של עדות ישראל בסוף פרשת מסעי מופיע ציווי אלוקי אשר יש בכוחו לשפוך אור גדול על עניין האחדות בין העדות השונות ובין המסורות המגוונות של עדות ישראל. בסיום הפרשה, אנו מוצאים ציווי האוסר על השבטים להתחתן זה בזה לצורך העברת נחלאות, כפי שנאמר בספר במדבר, פרק ל”ו, פסוקים ו’–ז’:

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד

תגובה על המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“ בעקבות המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“, קיבלתי את התגובה הבאה: “רעיון זה נכון. בלי התורה שבעל פה לא היה לך שמץ של מושג אילו פרשיות לכתוב, כיצד לכתוב אותן, כיצד להכין את בתי התפילין והרצועות, וכיצד להניח תפילין. כל זה כלל אינו כתוב בתורה. האם אתה רוצה להיות

מיהו אלוהים האמיתי? מהי אחדות אמיתית? שאלות יסוד: מהי אחדות מוחלטת? מהי אחדות פרדוקסלית? מהי אחדות שאינה שכלית? מהו פרדוקס אמיתי, והאם יש הבדל בין פרדוקסים שונים? האם ‘אין הבדל בין יש לאין’ ו’לא יודע כלום באופן מוחלט’ הם אותו הדבר? הסבר ראשון טוען ששני הרעיונות הללו זהים לחלוטין, מכיוון ששניהם מובילים לאותו הפרדוקס: הקביעה

אמיתות התורה שבעל פה – האם אילולא הייתה תורה שבעל פה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את התורה שבכתב, ולכן הכרחי שתהיה תורה שבעל פה? ישנם כאלה המנסים להוכיח את אמיתותה של התורה שבעל פה בטענה שאילולא קיבלנו אותה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את המצוות מתוך התורה שבכתב לבדה – והרי התורה ניתנה כדי

פרשת פנחס – קנאות וקיצוניות בשירות השלום: שני המבחנים של הקנאות החיובית בעולם המחשבה הדתית והכללית, קנאות, קיצוניות ופונדמנטליזם נתפסים לרוב כתופעות שליליות והרסניות. עם זאת, מפרשת השבוע – פרשת פנחס – עולה כי קיימת גם “קנאות מבורכת”. כדי שמעשה קיצוני וקנאי ייחשב לחיובי ורצוי, עליו לעמוד בהצלחה בשני מבחנים נוקבים: מבחן המניע הטהור (ההתייעצות

האם ייתכן חורבן שלישי? | מבט לימי בין המצרים וי”ז בתמוז בימי בין המצרים ויום התענית של י”ז בתמוז, ראוי לבחון שאלה קיומית המעסיקה את עולם המחשבה היהודי בדורנו: האם ייתכן חורבן שלישי? במסורת היהודית קיימים מקורות מגוונים המצביעים על כך שבית המקדש השלישי לא ייחרב, וכי הגאולה השלישית היא גאולה נצחית שאין אחריה גלות.

מי באמת נהנה מהאוכל שלכם – הגוף או הנפש? שאלה שיש לה השלכות הלכתיות מרתקות: כשאתם אוכלים משהו טעים, לובשים בגד נוח, או חלילה חשים כאב – מי הוא זה שחווה את זה באמת? הגוף הפיזי, או הנפש והתודעה שלכם? רובנו נוטים לחשוב שאנחנו שילוב בלתי נפרד של שניהם. גם חז”ל במסכת סנהדרין (צ”א) המשילו

פרשת בלק – איזו עין לפתוח? א. עין רעה מול עין טובה: דמותו של בלעם על בלעם הרשע נאמר בתורה שהוא היה “שְׁתֻם הָעָין” (במדבר כ”ד, ג’). חז”ל במשנה, מסכת סנהדרין (פרק י’, משנה ב’) ובגמרא (סנהדרין ק”ה ע”א) מפרשים שביטוי זה מלמד שסומא היה בעין אחת. מנגד, תרגום אונקלוס מתרגם את המילים “שתום העין”

טעמי מצוות וחשבונות ההשגחה – מצידו ומצידנו בבואנו לדון בטעמי המצוות ובדרכי ההשגחה האלוהית, עלינו לחלק את הנושא לשלושה רבדים נפרדים, המובחנים זה מזה במקורם ובמידת השגתם על ידי האדם. א. הרובד הראשון: טעמים וחשבונות מצד ה’ (הרובד הנסתר) הרובד הראשון כולל את טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה כפי שהם מצד ה’ יתברך עצמו. אלו הם

אחדות, אשליה והשאלה שרודפת את אנשי הרוח: האם אנחנו רק חלום? כשמדברים על “אחדות”, רוב האנשים חושבים על חיבור והרמוניה. אבל בעומק ההגות, המושג הזה לוקח אותנו למחוזות מרתקים – ולפעמים גם מטלטלים. למעשה, יש שתי דרכים מרכזיות לתפוס אחדות מוחלטת, והן משנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו חווים את החיים: הגישה הראשונה: הכול הוא

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

פרשת קרח: להתווכח ולצמוח: הסוד שהופך מחלוקת מחורבן לבניין מחלוקת היא דבר בונה או הורס? התשובה היא פשוטה: תלוי איך מנהלים אותה. זה בדיוק כמו אש – היא יכולה להיות רעה ולשרוף הכול, או טובה ולחמם אותנו. הכול עניין של ניהול. אם יודעים איך להתווכח, צומחים מזה; אם לא, המחלוקת יכולה להרוס כל חלקה טובה.

פרשת קרח: מחלוקת בונה ומחלוקת הורסת – הכיצד? מחלוקת היא בניין או הרס? התשובה היא: תלוי איך מתייחסים אליה, ותלוי איך מנהלים אותה. זה כמו אש – האם היא טובה או רעה? תלוי איך מנהלים אותה. אפשר להישרף ממנה ולסבול, או להתחמם וליהנות ממנה. אותו דבר בדיוק קורה עם המחלוקת. אם יודעים איך להתנהל איתה,

אחדות – מהי אחדות, האם היא טובה, ומהי המשמעות של “הכול אחד והכול טוב”? ישנם שני סוגים של אחדות: אחדות שכלית: אחדות שאין בה פרדוקסים, והגדרתה היא שבמציאות קיים רק דבר אחד בלבד, ואין שום דבר נוסף מלבדו. אחדות פרדוקסלית: אחדות שבה גם דברים מנוגדים וסותרים חוסים תחת אותה אחדות, כלומר, אחדות הניגודים. לדוגמה, לפי

פרשת שלח לך – פתיל תכלת כחיבור בין המצווה לבוראה בסיומה של פרשת שלח לך מביאה התורה את מצוות ציצית. במצווה זו ישנם שני סוגי פתילות: פתילות לבנות ופתיל תכלת. נשאלת השאלה: מהי מטרתו של פתיל התכלת? מדוע לא הסתפקה התורה בפתילות הלבנות בלבד? עניינה של מצוות ציצית, כפי שמעיד הכתוב, הוא זכירת המצוות ועשייתן,

סיבתיות – הבחנה בין סוגים של קשר סיבתי: הבחנה בין קשר סיבתי של “רק” לבין קשר סיבתי של “או”, בניין אב משני כתובים, הצד השווה שבהם והיסקים תלמודיים לפעמים, כאשר מנסים למצוא סיבה לתופעה מסוימת, מבלבלים בין קשר סיבתי מסוג אחד לבין קשר סיבתי מסוג אחר. קיימים שני סוגים של קשר סיבתי, שלעיתים קרובות מבלבלים

בניין וסתירה בכלים – פתיחת אריזות וקופסאות בשבת א. מחלוקת התנאים, האמוראים והראשונים בדין בניין וסתירה בכלים יסוד הדין של פתיחת אריזות וקופסאות בשבת תלוי במחלוקת תנאים, אמוראים וראשונים: האם שייכים מושגי “בניין” ו”סתירה” בכלים (חפצים מיטלטלים), או שמא מלאכות אלו שייכות רק בקרקעות ובמחובר לקרקע. מצד אחד, במשנה במסכת ביצה (פרק א, משנה יא)

טעם וגזירה – האם בטל הטעם בטלה הגזרה? אחת השאלות המרתקות והיסודיות ביותר בעולם ההלכה והמשפט העברי היא: האם כאשר בטל הטעם שעמד בבסיסה של גזירה או תקנה חכמים, בטלה גם הגזרה עצמה באופן אוטומטי, או שמא הדין נותר על כנו למרות שהסיבה ליצירתו כבר אינה קיימת? מחלוקת הכתבים: הרמב”ם מול התוספות הרמב”ם, בספרו “משנה

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא מוסרי, ומי שמרע לו אינו מוסרי. אך השאלה הגדולה היא האם המושגים האלה קיימים באמת במציאות באופן אובייקטיבי, או שהכל סובייקטיבי ותלוי סיטואציה? התשובה תלויה לחלוטין באיך שאנחנו מגדירים “אובייקטיבי”:

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי שעושה וחושב רע נחשב לאדם שאינו מוסרי. מידת מוסריותו של האדם נקבעת בהתאם למידת הטוב והרע שהוא עושה וחושב: ככל שמידת הטוב שהוא חושב ועושה גדולה יותר, כך הוא נחשב

אחדות: מהי, כיצד היא נתפסת והאם היא טובה? מהי אחדות? מהו הפירוש של המושג אחדות? האם האחדות היא טובה, ומהי הכוונה באמירות כגון “הכל אחד” ו”הכל טוב”? כדי להשיב על שאלות אלו, יש להבחין בין שני סוגי אחדות במציאות: אחדות שכלית ואחדות חוץ-שכלית. אחדות שכלית האחדות השכלית היא אחדות שניתן לדון בה ואף ניתן לצייר

מהי באמת אחדות, והאם היא בכלל דבר טוב? כשמדברים על הרעיון ש”הכל אחד”, הנטייה הטבעית היא לחשוב על חוויה חיובית והרמונית. אך כדי להבין לעומק את המושג הזה, חכם האמת מלמד  שיש להבחין בין שני סוגים שונים לחלוטין של אחדות: אחדות שכלית ואחדות חוץ-שכלית. האחדות השכלית היא מצב שבו השכל שלנו מסוגל לדון, לצייר ולדמיין.

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות כאשר מחפשים את המקור שמניע את המציאות, הנטייה הטבעית היא להסתכל על השינויים סביבנו: הגשם שיורד, השמש שזורחת, האוטובוס שנוסע. ההנחה האינטואיטיבית היא שאם יש תנועה ושינוי, חייב להיות כוח שמחולל אותם – אל אחד או אלים רבים. בספר “חובות הלבבות” מוסבר שאם נניח שיש שני אלים,

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות והמציאות האם יש כוח אחד או כוחות רבים המניעים את המציאות? האם אל אחד או שמא אלים רבים מנהיגים את העולם? הספר “חובות הלבבות” דן בסוגיה זו וטוען: אם תאמר שיש שני אלים, מיד נשאל, מה קדם להם? לכן, מבחינה לוגית, חייבים להגיע למסקנה שיש אל אחד.

השגחה וחוקי טבע ישנן שתי פרשיות בתורה שעל פניו אינן נראות קשורות זו לזו, אך חכמינו זיכרונם לברכה קושרים אותן בקשר הדוק. הפרשה האחת היא פרשת מלחמת עמלק, שבה נאמר: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק” (שמות יז, יא). הפרשה השנייה היא פרשת נחש הנחושת, שניתן לעם בעקבות מגפת

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

מיהו אלוהים האמיתי? פרדוקס מתן תורה וההבדל בין “מצידו” ל”מצידנו” הדתות טוענות שיש לאלוהים מצוות, רצונות, ומושגים של טוב ורע. מכאן עולה השאלה: כיצד ייתכן שאצל אלוהים קיימים טוב ורע? איך שייכים אצלו מושגים אלו, וכיצד ייתכן שישנם שכר ועונש על עבירות ומצוות? אחת התשובות המקובלות בדת היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה

פרשת נשא – תאוות: איך להתמודד עם תאוות, ובפרט עם תאוות ניאוף? בפרשת נשא, כאשר התורה מתארת אישה הנואפת תחת בעלה, היא משתמשת במילה “תִּשְׂטֶה” (במדבר ה, יב). על כך אומרים חז”ל בגמרא: “אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, שנאמר: ‘איש איש כי תשטה אשתו’ – תִּשְׂטֶה כתיב, אל תקרי