רצון והעדר רצון

טוב ורע – האם יש טוב בלי רע, והאם בסוף הכול מתאפס? האם כל טוב הוא טוב יחסי? כל טוב שאנחנו מכירים במציאות הוא טוב יחסי. טוב מוחלט איננו מכירים, ולכן לכאורה אין צורך להדגיש בכל פעם שמדובר בטוב יחסי. כאשר אני משיג טוב מסוים, אני נהנה ממנו. אבל לאחר זמן הטוב הזה נעלם, ובמקומו […]

אמונה, אינטרס ושכל – האם קיים משהו מעבר לשכל, והאם אמונה היא אינטרס? נטענה הטענה הבאה: “כל טענה שניתנת להוכחה לוגית, רציונלית או חישובית, או לחלופין לאישוש בדרך אמפירית, חושית ותצפיתית – שייכת לשכל. כל דבר אחר הוא אמונה. ומהי האמונה, אם לא האינטרס האישי? נ״ב: אני יכול להדגים לך שכל משפט שבו מופיעה המילה

אני והרצון שלי – האם האני והרצון הם אותו דבר? האם אני והרצון שלי הם אותו דבר,  או שמדובר בשני דברים שונים? במבט ראשון נראה שהתשובה פשוטה: אני הוא דבר אחד והרצון הוא דבר אחר. אבל השאלה שלי עמוקה יותר. אני מזהה שהרצון שלי מתלבש על דברים מסוימים: אני רוצה אוכל, רוצה לעשות דבר מסוים

תכלית מכנית ותכלית רצונית: מה ההבדל ביניהן? באופן עקרוני, למכניקה אין תכלית אלא תוצאה. עם זאת, אפשר לכנות את התוצאה המכנית בשם “תכלית”. התכלית המכנית דומה לתכלית הרצונית בכך שבשתיהן קיימת תוצאה, אך היא שונה ממנה בכך שבתכלית הרצונית קיים קשר בין הסיבה הראשונה לבין התוצאה הסופית. התהליך המכני את המבנה הבסיסי של תהליך מכני

רצון – מהו הרצון הראשון: להרגיש טוב ולא להרגיש רע, להרגיש יותר טוב מרע, או לרצות? טענו שהרצון הראשון של האדם הוא להרגיש טוב ולא להרגיש רע. אולם יש הטוענים שאין זה מדויק לומר שהרצון הראשון הוא להרגיש טוב ולא להרגיש רע, אלא שהרצון הראשון הוא להרגיש יותר טוב מרע. כלומר, האדם מוכן להכיל גם

תענית יום הכיפורים – עינוי הנפש או עינוי הגוף? נאמר בתורה על יום הכיפורים: “אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם

רצון – כיצד הרצונות משתנים, ומהו הרצון הראשון? מדוע העדפותיהם של אנשים משתנות? מדוע מודל היופי בעבר היה שונה ממודל היופי כיום? מדוע אופנת הלבוש בעבר הייתה שונה מאופנת הלבוש כיום? אפשר לשאול גם על אנשים החיים בדורנו: מדוע הרגלי האופנה משתנים? בדומה לכך, מדוע משתנות שיטות החינוך? בתקופה מסוימת העדיפו אנשים שיטת חינוך המבוססת

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא

אם המטרה היא להביא ילדים זה מובן. אבל אם לא, אז למה? התשובה הפשוטה היא: כי זה מהנה. אבל רגע, למה זה מהנה בכלל? יתרה מזו, אם ההנאה הייתה נובעת רק מהפעולה עצמה, לא היו כל כך הרבה הבדלים והעדפות: עם מי, מתי, איך, איפה וכמה, וכולי. כל שכן, שהמגע הפיזי כשלעצמו הוא ניטרלי, ואינו

ביאור השאלה: אם אנשים מקיימים יחסי אישות כדי להביא ילדים, הדבר מובן. זו הדרך הטבעית והנפוצה ביותר להולדה, ולכן כאשר איש ואישה רוצים ילדים, טבעי שישתמשו באמצעי זה. אלא שכאן עולה השאלה: אם זו אינה המטרה, מדוע אנשים מקיימים יחסי אישות? יש מי שמניח שהרצון להביא ילדים הוא חלק מהטבע, ולכן אינו שואל מדוע קיים

אדם עשוי להרגיש משועבד כאשר אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא מגיב לכך דווקא בסירוב, מתוך רצון לברוח מתחושת השעבוד. אך לא פעם, גם כאשר הוא מסרב, מתוך רצונו שלא לעשות את מה שנאמר לו, הוא עדיין ממשיך להרגיש משועבד. כלומר, בשני המצבים הוא חווה שעבוד: כאשר הוא עושה את מה שאומרים לו, הוא מרגיש

אדם רוצה להיות חופשי ולכן הוא לא עושה מה שאומרים לו. אבל אז הוא מגלה שגם הרצון שלו לא לציית משעבד אותו. כלומר, או שהוא משועבד לאחרים, או שהוא משועבד לעצמו. אבל אולי הבעיה עמוקה יותר: לא מי שולט בו, אלא עצם זה שיש בו רצון שמפעיל אותו. כי גם כאשר הוא עושה את רצונו,

יש מצבים שאדם אינו רוצה בהם, אך כאשר הוא מבין שהם מחויבים — הוא לומד להכיל אותם, לקבל אותם, ולהפחית את ההתנגדות אליהם. כך למשל, אדם שחלה במחלה שאינו רוצה בה, אך ככל שהוא מבין שהיא הכרחית או בלתי ניתנת לשינוי, הוא מתחיל להכיל אותה ולהתנגד לה פחות. כך גם כאשר אדם מפסיד כסף: בתחילה

כשקורה משהו שלא רצינו, מחלה, הפסד, מצב נתון עם הזמן, אם מבינים שזה מחויב, מתחילים לקבל ולהתנגד פחות. אבל מה עם הרצון עצמו? נניח: אתה רוצה משהו ואין אותו. יש כאן שני סוגי סבל: גם מהחוסר עצמו, וגם מהרצון שלא יהיה לך את הרצון הזה. כלומר לא רק המציאות מכאיבה, אלא גם הרצון. אז מה

אינטרסים בחיפוש האמת – האם יש הוכחה שאינטרסים מטים מן האמת? ניסוח השאלה האם יש הוכחה לכך שאינטרסים מטים מן האמת? האם יש הוכחה שאינטרסים יכולים להטות מן האמת? האם אינטרסים משנים את האמת, או רק את בירורה? וכיצד בכלל ניתן לדעת שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת? הבהרת השאלה יש כאן עמימות מסוימת: האם

בירור הרצון – איך לדעת למה אני רוצה דברים מסוימים? כאשר אנו רוצים לדעת את שורש הרצון – דהיינו, איך נוצר הרצון – אחת הדרכים לעשות זאת היא לברר למה אנו רוצים את הרצונות היומיומיים שלא ברור לנו מדוע אנו חפצים בהם. דרך אותם רצונות יומיומיים ננסה לגלות את שורש הרצון ומהותו. נשאלת השאלה: כאשר

הטבת חלום – מה מהותה, ומה טוב יותר מהטבת חלום? הטבת חלום מקורה בתלמוד, והיא נועדה לאדם שחלם חלום רע ונפשו עגומה עליו. אדם כזה מיטיב את חלומו בפני שלושה מרעיו. עיקרה של הטבת חלום הוא המפגש בין החולם לבין המטיבים, שבמהלכו אומרים לו שהחלום שחלם הוא חלום טוב, ושגם תוצאותיו יהיו טובות. האמירה הזו

חקר הרצון והאני: כיצד להבין את היחס בין האני לרצון? מה פירושו של הרעיון האומר שהרצון הוא “ממני”? האם הכוונה היא שהרצון שייך לי, או שמא הרצון הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני? כדי להעמיק בשאלה זו, עלינו לברר את הקשר המשולש שבין ה”אני”, מושג הרצון הכללי, והרצון הספציפי המתעורר בנו ברגע נתון. האם מדובר

בחירה חופשית ומערכת המשפט – האם מערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית? האם זו הוכחה שיש בחירה חופשית? נתחיל מהפשוט אל המורכב, עצם העובדה שמערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית אינה מהווה הוכחה בשום פנים ואופן לכך שיש או אין בחירה חופשית. זה רק אומר שהיא מאמינה שיש בחירה חופשית, ואמונה זו יכולה להיות נכונה

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

בחירה חופשית “רק אני מחליט להזיז את היד, לכן יש לי בחירה חופשית”. האמנם? “נניח שאני מחליטה להזיז את היד, ואז להזיז אותה למקום אחר, להפסיק, ושוב להזיז. נראה שיש כאן משהו שונה מסיבות דטרמיניסטיות — משהו רצוני, בחירי, משהו ש“בוער בי”. אני מרגישה שאני מחליטה: האם להפסיק, האם להזיז; ואם לא אחליט — לא

בחירה חופשית – האם אדם זז מעצמו? האם אדם שונה מדומם? האם אדם זז מעצמו? ומהי הבחירה החופשית אם כל פעולה שלנו תלויה בתנאים חיצוניים? השאלה הזו נוגעת במורכבות של הקיום האנושי, במערכת היחסים בין הרצון, המודעות והתנועה העצמית. אם נתחיל בשאלה הפשוטה: האם אבן זזה מעצמה? ההבנה הראשונית היא שלא. אבן לא זזה מעצמה.

שליטה על הרצון – האם היא אמיתית או אשליה? ואם זו אשליה – מהי אותה אשליה? אנו צריכים לבאר: מהי שליטה? מהו רצון? ומהי אשליה? ורק לאחר מכן לראות אם שליטה ברצון היא אשליה או אמת. ראשית נגדיר מהי שליטה. כאשר אנו אומרים שאנו שולטים על כלב – מה המשמעות של זה? איך אנו יודעים