גוף ונפש

מוות וחיים – מה קורה אחרי המוות? ניתוח השאלה “מה קורה לאחר המוות?” אם נשאל: מה יקרה כאשר נגיע לעיר אחרת? נשיב: אינני יודע במדויק. מה יקרה כשתיכנס לרכב, האם אתה יודע? נשיב: אכנס ואשב. אך האם אנו יודעים בדיוק כיצד נשב ועד כמה יהיה לנו נוח? לא. האם אנו יודעים בדיוק מה יתרחש בכביש […]

תאוות וחוכמה – האם אחרי אכילה מאבדים ריכוז? יש רעיון אצל רבי נחמן: אכילה ותאוות הגוף משכיחות את התורה. וכך כותב רבי נחמן: “וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר… וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר… סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה, וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל… וְהַזִּכָּרוֹן…”(ליקוטי מוהר”ן, חלק א, תורה ל”ז)

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא

קללות – איך להתמודד עם קללות? איך להתמודד עם מי שאומר לך “אתה לא יהודי”? שאלות רבות עולות כאשר אנו חווים פגיעה מילולית: איך לא להיפגע שמקללים אותך? ואיך להתמודד עם מישהו שמעליל עליך שאתה לא יהודי? בעיקרון, הפגיעה מתרחשת כאשר ישנה התנגדות לרצון – כאשר הקללה פוגעת במשהו שחשוב לאדם, בין אם מדובר במשהו

מי באמת נהנה מהאוכל שלכם – הגוף או הנפש? שאלה שיש לה השלכות הלכתיות מרתקות: כשאתם אוכלים משהו טעים, לובשים בגד נוח, או חלילה חשים כאב – מי הוא זה שחווה את זה באמת? הגוף הפיזי, או הנפש והתודעה שלכם? רובנו נוטים לחשוב שאנחנו שילוב בלתי נפרד של שניהם. גם חז”ל במסכת סנהדרין (צ”א) המשילו

גוף ונפש – מהות האדם, הגדת ההנאה והשלכותיה ההלכתיות א. מי הוא הנהנה – הגוף או הנפש? בבואנו לדון ביחס שבין הגוף לנפש, עולות השאלות: האם קיימת הנאה של הגוף ללא הנאת הנפש? מי מבין השניים הוא הנהנה האמיתי – הגוף או הנפש? ומתוך כך, האם מצוות התורה והאיסורים התלויים בהנאה מכוונים אל הנאת הגוף

האם בימינו נכון להוסיף הרחקות על דיני הייחוד הקיימים כבר בהלכה? במסורת היהודית קיימת הלכה האוסרת על איש ואישה להימצא ביחידות במקום שבו עלולה להתאפשר עשיית עבירה, מחשש שמא יבואו לידי עבירה. יש הסבורים שבימינו יש להחמיר בדיני ייחוד ולהוסיף הרחקות מעבר לאלו שנקבעו בהלכה, ולאסור גם מצבים שבעבר הותרו, כגון ייחוד במקום שפתחו פתוח

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

פרשת במדבר – תולדות הנפש: מי הוא אביו האמיתי של האדם? מיהו האדם? האם האדם הוא נפש או גוף? מהו עיקר האדם, הגוף או הנפש? בפרשת במדבר (פרק ג’, פסוק א’) נאמר: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי.” על כך מובא בגמרא במסכת סנהדרין (דף י”ט, עמוד ב’): “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת

מאמר ליום ירושלים: האם זיהוי קדושת המקום הוא טבעי או על־טבעי? לכבוד יום ירושלים, נרצה לברר עניין של קדושת המקום. האם אפשר להבחין בין מקום קדוש למקום שאינו קדוש, ואם כן, כיצד אפשר להבחין בכך? ירושלים נחשבת קדושה, וארץ ישראל נחשבת קדושה. השאלה היא: האם זיהוי מקום קדוש הוא טבעי או על־טבעי? כלומר, אם נסתכל

ביאור השאלה: אם אנשים מקיימים יחסי אישות כדי להביא ילדים, הדבר מובן. זו הדרך הטבעית והנפוצה ביותר להולדה, ולכן כאשר איש ואישה רוצים ילדים, טבעי שישתמשו באמצעי זה. אלא שכאן עולה השאלה: אם זו אינה המטרה, מדוע אנשים מקיימים יחסי אישות? יש מי שמניח שהרצון להביא ילדים הוא חלק מהטבע, ולכן אינו שואל מדוע קיים

כשקורה משהו שלא רצינו, מחלה, הפסד, מצב נתון עם הזמן, אם מבינים שזה מחויב, מתחילים לקבל ולהתנגד פחות. אבל מה עם הרצון עצמו? נניח: אתה רוצה משהו ואין אותו. יש כאן שני סוגי סבל: גם מהחוסר עצמו, וגם מהרצון שלא יהיה לך את הרצון הזה. כלומר לא רק המציאות מכאיבה, אלא גם הרצון. אז מה

מה בטוח נכון – האם יש וודאות בקיום של ה”אני“? שום דבר לא בטוח נכון. שום דבר. המודעות היא ודאי נכונה כי  אין דרך להטיל בה ספק. קיומה הכרחי, לכן היא ודאית ובטוח נכונה. כי איך אפשר להטיל ספק בחוויית הקיום? בחלום, ה”אני” שבחלום חווה את קיומו. אף־על־פי־כן, אנחנו יודעים שחוויית הקיום של ה”אני” שבחלום

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול

הטלת ספק בקיום האני מהי הטלת ספק בקיום האני? מה משמעותה של השאלה “האם ניתן להטיל ספק בקיומו של האני”? ומה פירוש הדבר להטיל ספק בקיום עצמי? אפשר להעלות ספק גם בדברים בסיסיים בהרבה: למשל, האם יש לי חמש אצבעות או ארבע? לעיתים נכון יותר להתחיל בספקות בסיסיים, שקל יותר לבדוק את אמיתותם, ורק לאחר

מיומנות מוטורית – האם היא כרוכה במיומנות נפשית? למשל, מיומנות של כתיבה או מיומנות של מצמוץ, כמו ניגון בפסנתר – האם זו מיומנות מוטורית פיזית בלבד, או שתלויה גם במיומנות מחשבתית רצונית? למשל, כאשר לוקחים חומר שאינו תלוי באדם, כמו רכב, הגומי נעשה גמיש בגלל שינוי פיזי בפלסטיק ולא קשור למנטלי. השאלה היא מה קורה

גוף ונפש – על מה מבוססת ההנחה שהגוף משפיע על הנפש? בחיים שלנו אנו חיים מתוך ההנחה שהנפש משפיעה על הגוף. השאלה כאן היא: על מה מבוססת האמונה הזו, שעל פיה אנו חיים, שלפיה הנפש משפיעה על הגוף? במאמר  זה, המושג “נפש” מתייחס לרצון – לרצייה של דברים – ואילו “הגוף” הוא כלל אברי האדם: