מרץ 2026

בשיעור השלישי בסדרת הזוהר מראה אברהם גטה כיצד הפסוק על שני המאורות הגדולים מלמד שהשמש והירח נבראו כאורגניזם אחד, בדיוק כפי שהוי”ה ואלוקים, רחמים ודין, היו בשורשם הוויה אחת. הוא מסביר שרק בעולם המעשי מופיעה החלוקה, ושכדי לראות אחדות צריך להביט אל מה שקדם לפיצול.

לקראת שבת הגדול ופרשת צו שואל אברהם גטה מה באמת אומרת ההגדה כשהיא מצווה לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. הוא מציע שלושה מובנים למשפט: דמיון שמחזק את הזהות ההיסטורית שלנו, זיהוי השעבודים שלנו כיום, ומעבר בפועל לשחרור מאותם שעבודים.

אברהם גטה מסביר מדוע ישראל וארצות הברית מתקשות להכריע את איראן במהירות, לא מחוסר עוצמה צבאית אלא כי הן מבקשות לפגוע באיראן בלי להרוס את כלכלתה ותשתיותיה ובלי לפגוע באוכלוסייה האזרחית. הוא מוצא באותה תופעה משל לקושי של האדם להכניע את סבלו, שכן הוא נלחם רק בחלקים מסוימים של הרצון ולא ברצון עצמו.

פרשת ויקרא עוסקת בהקרבת קורבנות, ואברהם גטה שואל מה המשמעות של הקורבנות עבורנו כיום. לדבריו אחת המהויות המרכזיות של הקורבן היא הקשר בין האדם לאלוהים, קשר שצריך לכלול לא רק ציפייה שאלוהים ייתן לנו, אלא גם שאלה מה אנחנו נותנים ועושים למען אותו קשר.

אברהם גטה בוחן את החומרות הנהוגות סביב חמץ בפסח, כמו האיסור על חמץ שהתבטל בתערובת ועל קטניות, ומסביר את ההיגיון שמאחוריהן, הרחקה מאיסור חמור. לצד זה הוא מציג גם את הצד השלילי: חומרות יתר עלולות לגזול מהאדם את שמחת החיים.

אברהם גטה שואל אם אדם שאמונתו שלמה יכול בכל זאת לסבול מטראומה, פוסט טראומה, חרדה או פוביה. לדבריו התשובה תלויה בהגדרת המושגים אמונה שלמה ובעיה נפשית הנובעת מטראומה, ולפי ההבנה שהוא מציע, אדם שאמונתו באמת שלמה לא יסבול מבעיות נפשיות כאלה.

אברהם גטה דן בהפרעת אגירה כפייתית, דרך דוגמה של אישה שביתה מלא עד אפס מקום בבגדים, מזון וחפצים. הוא מסביר שהמניע הפנימי לאגירה הוא חשש מתמיד מפני מחסור עתידי, ומציע שתי דרכים להתמודדות: להבהיר שהעלות של האגירה אינה שווה לתועלת שלה, ולהציע חלופות ממשיות לצורך לאגור.

יש הטוענים שאין שליטה על המחשבות, ורק על הפעולות ניתן לשלוט. בהרצאה קצרה זו מוסבר מדוע טענה זו סותרת את עצמה: הפעולות הן תוצר המחשבות, ולכן שליטה בפעולות מחייבת שליטה גם במחשבות שמפעילות אותן.

פילוסופים מאמינים רבים ניסו להרחיק את האלוהים מכל הגשמה ומהמציאות הממשית, מתוך רצון לשמור על טוהר האמונה. בהרצאה קצרה זו מוסבר כיצד ניסיון זה, כשהוא קיצוני מדי, עלול להוביל דווקא לכפירה בעיקר.

הקבלה מבקשת למצוא את הנוכחות האלוהית בכל דבר במציאות. בהרצאה קצרה זו מוסבר מדוע גישה זו, למרות עומקה, טומנת בחובה סכנה של שניות ואף של עבודה זרה, כפי שאכן קרה בהיסטוריה אצל כמה מקובלים.

בחזון מעשה המרכבה של יחזקאל הנביא נחקקו על הכיסא האלוהי ארבע דמויות, אדם אריה שור ונשר, וכולן בעלות פני אדם. השיעור, מבוסס על הזוהר, מסביר מה מסמלת דמות האדם ומדוע היא הבחינה האלוהית המחיה את שאר הדמויות.

כדי לענות על השאלה אם ניתן לחיות בשלום עם ג’יהאדיסטים, יש להבין קודם מה מניע אותם. ההרצאה טוענת שהתשובה תלויה בתהליך של מודעות עצמית וחינוך, בדיוק כפי שתהליך דומה עיצב חלקים נרחבים מהאנושות ההיסטורית.

מה שקורה בחלום הוא בעצם התת מודע שצף אל פני השטח, אחרי שבמצב ערות הוא מוסתר. ההרצאה מסבירה מתי בכל זאת אפשר להגיע למודעות עמוקה דיה כדי לחוות גם את מה שמתרחש בתת המודע בזמן החלום.

על פי הזוהר, בפסוק ייקוו המים אל מקום אחד רמוזה ההבחנה בין ייחוד עליון לייחוד תחתון, ומצב השלמות הוא חיבורם. השיעור מסביר את משמעות ההבחנה הזו דרך הקשר בין קריאת שמע לבין ברוך שם כבוד מלכותו.