ינואר 2026

אינטרסים בחיפוש האמת – האם יש הוכחה שאינטרסים מטים מן האמת? ניסוח השאלה האם יש הוכחה לכך שאינטרסים מטים מן האמת? האם יש הוכחה שאינטרסים יכולים להטות מן האמת? האם אינטרסים משנים את האמת, או רק את בירורה? וכיצד בכלל ניתן לדעת שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת? הבהרת השאלה יש כאן עמימות מסוימת: האם

מטרת החיים – למה אנשים מחפשים מטרה לחיים? למה אנשים מחפשים משמעות? האם הסיבה לכך שאנשים מחפשים מטרה לחיים היא רק משום שרע לאדם בחייו, אך אם יהיה לו טוב – לא יהיה אכפת לו מהשאלה מהי מטרת החיים? מטרה לחיים פירושה: עבור מה חיים, ולאן צריך להגיע בסוף החיים. כלומר, אם יש מטרה לחיים,

נס וטבע – האם יש הבדל בין מי שתופס את כל המציאות כטבע לבין מי שתופס את המציאות כנס? האם ניתן לדעת את העתיד? עסקנו במקום אחר בתפיסה הסבורה שכל המציאות הטבעית היא כולה נס, ואין כלל חוקי טבע. מנגד, קיימת שיטה הגורסת שהכול פועל אך ורק על פי חוקי הטבע, ואין שום נס בכלל.

ישנם אנשים שקשה להם עם החיים; הם מתלוננים ואומרים: “עובדים רוב הזמן, אז מה שווים החיים? למה לחיות?”. הם מרגישים שלא שווה לחיות ומרגישים שאין ערך לחייהם. איך אפשר לעודד אותם? ראשית, מה הכוונה ב”לעודד” ולמה צריך לעודד אותם? השאלה הנכונה יותר היא מה הגיוני לומר לאדם כזה. לאחר מכן יש לבדוק – האם הדברים

הרמב”ן, בסוף פרשת בא, פורס את משנתו וכותב שכל העולם הוא נס ואין בו שום טבע. לדעתו, עיקר ושורש האמונה הוא להכיר שכל העולם וחוקיו מתנהלים בצורה ניסית לחלוטין על ידי הרצון החופשי של אלוהים; ברצונו החוקים ייקבעו וברצונו החוקים יתמידו כפי שהם. וכך לשונו של הרמב”ן (שמות י”ג, ט”ז): “ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם

בירור הרצון – איך לדעת למה אני רוצה דברים מסוימים? כאשר אנו רוצים לדעת את שורש הרצון – דהיינו, איך נוצר הרצון – אחת הדרכים לעשות זאת היא לברר למה אנו רוצים את הרצונות היומיומיים שלא ברור לנו מדוע אנו חפצים בהם. דרך אותם רצונות יומיומיים ננסה לגלות את שורש הרצון ומהותו. נשאלת השאלה: כאשר

מטרת חיים – מה המטרה בחיים? השאלה הזאת מניחה שיש מטרה לחיים, והיא שואלת מהי אותה מטרה של החיים. אך לאמיתו של דבר, צריך להגדיר את מושגי השאלה; מאחר שבמושגים מופשטים עסקינן, יש לברר את המושגים של השאלה. יוצא אפוא שעלינו לברר: מה הכוונה מטרה? מה הכוונה חיים? ומה הכוונה מטרה לחיים? לאחר מכן נבדוק

הטבת חלום – מה מהותה, ומה טוב יותר מהטבת חלום? הטבת חלום מקורה בתלמוד, והיא נועדה לאדם שחלם חלום רע ונפשו עגומה עליו. אדם כזה מיטיב את חלומו בפני שלושה מרעיו. עיקרה של הטבת חלום הוא המפגש בין החולם לבין המטיבים, שבמהלכו אומרים לו שהחלום שחלם הוא חלום טוב, ושגם תוצאותיו יהיו טובות. האמירה הזו

מה תוקף חיוב תעניות בזמננו? מה תוקף חיוב תענית עשרה בטבת וי”ז בתמוז? האם הם ימי אבלות או תשובה? תענית עשרה בטבת נקבעה בעקבות המצור על ירושלים, כפי שמפורש בדברי הנביא: “בעצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים” (יחזקאל כד, ב), וכן מבואר בגמרא במסכת ראש השנה (יח ע״ב) ובמסכת תענית. וכן תענית י״ז

חקר הרצון והאני: כיצד להבין את היחס בין האני לרצון? מה פירושו של הרעיון האומר שהרצון הוא “ממני”? האם הכוונה היא שהרצון שייך לי, או שמא הרצון הוא חלק בלתי נפרד ממי שאני? כדי להעמיק בשאלה זו, עלינו לברר את הקשר המשולש שבין ה”אני”, מושג הרצון הכללי, והרצון הספציפי המתעורר בנו ברגע נתון. האם מדובר

הבנה והסברה – איך להסביר נכון? איך להסביר כאשר יש קושי להסביר לעצמנו או לאחרים? מה עושים כאשר יש אי הבנה? כאשר איננו מבינים את עצמנו, מה צריך לעשות? לפעמים, כאשר קיימת אי הבנה בשיח עצמי או בשיח עם אחרים, חוזרים שוב ושוב על הטענות ולא מתקדמים. מה שצריך לעשות במצבים כאלה כדי להתקדם ולהגיע

וודאות בקיום העצמי – האם היא קיימת? יש הסבורים כי הדבר היחיד שוודאי במציאות הוא הקיום העצמי. מנגד, יש הטוענים כי דעה זו שגויה, שכן כדי להכיר בקיום העצמי, חייבת להתקיים הכרה בישות שאינה “אני” (ה”אחר”) ובישות “מקיפה” המכילה את האני ואת השונה ממנו. לפי גישה זו, אדם אינו יכול לדעת שהוא קיים מבלי לדעת