פרשת השבוע, פרשת בשלח, מספרת שהתורה ציוותה לשמור צנצנת מן לדורות הבאים. בעוד בני ישראל היו במדבר, הקדוש ברוך הוא הזין אותם במן, לחם מן השמיים. אך כאשר עתידים היו להיכנס לארץ ישראל ולעבוד את אדמתם, לא יירד עוד המן, ובמקומו נותרה רק הצנצנת כזיכרון.
מהו המוסר שנלמד מצנצנת המן? כאשר אדם עמל ועובד למחייתו, עליו לזכור שגם מאמצו וכישרונו לא היו מספיקים בלי ההשגחה האלוקית שמאחורי כל השגה. מי שעובד לפרנסתו אך זוכר תמיד את צנצנת המן, כלומר זוכר שההצלחה תלויה גם בהשגחה ולא רק במעשה ידיו, אינו מגיע לאכזבה. שכן הוא יודע מראש שהתוצאה הסופית אינה בשליטתו המלאה, אלא נתונה בידי ההשגחה העליונה.
