אוגוסט 2026

מהות, שורש, אחדות ואלוהים – איך יודעים שיש שורש ומהות אחת לכל הדברים? אילו היה קיים במציאות רק דבר אחד פשוט ואינסופי, הרעיון היה ברור מאליו: ישנו דבר אחד אינסופי, וזהו מצב המציאות היחיד. זה היה המצב לפני בריאת העולם – אחדות פשוטה ואינסופית. אך לאחר בריאת העולם, במציאות שבה יש יותר מאשר דבר אחד, […]

פרשת כי תבוא – מה בין שיא העשייה לשורש הראשון? מה בין מצוות ביכורים של התורה לקורבן הפירות של קין? בסוף פרשיית הבאת הביכורים, התורה מברכת את מביא הביכורים: “וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ“ (דברים כו, יא). ואילו אצל קין נאמר שאלוהים לא קיבל את הקורבן שהביא מפירותיו: “וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ

השכל – למה השכל הוא מלך נוכל שקרן ואכזר? השכל מעניק לאדם הבנה ותחכום; האדם אינו זז ללא השכל, וכל צעד ושעל שהוא עושה מבוצע באמצעות השכל. השכל גם שואל שאלות ללא הרף, מטיל ספק ומברר את האמת. לכן האדם סוגד לשכל; הוא אומר לעצמו: הרי השכל הוא המברר מספר אחת של החוכמה והאמת, כיצד

מהי משמעות החיים ומה תכליתם? לשאלה מהי משמעות החיים יש מובנים רבים, אשר ניתן לחלקם לשני צירים מרכזיים: המובן השכלי והמובן הרגשי. במובן השכלי, בשאלה “מהי מטרת החיים” הכוונה היא האם המציאות כמציאות אמורה להגיע בסופו של דבר לנקודה מסוימת – כגון להיעלם או להשתנות עד שתגיע למצב מוגדר כלשהו – או שהיא משתנה ללא

פרדוקס הוודאות: מדוע הציפייה לרע קשה לעתים מהרע עצמו? האם ולמה הסבל מהאפשרות לאירוע שלילי קשה יותר מאשר המפגש עם הרע הממשי? שאלות אלו עולות במגוון מצבי חיים: אובדן כספי: עמידה בפני אפשרות לאובדן כספי מעוררת לעתים מתח רב יותר מאשר התמודדות עם אובדן כספי ממשי. קבלה לעבודה: לעתים קל יותר להכיל את הידיעה המוחלטת

“אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים” – אֵיךְ וּמָתַי? מבוא והגדרת הסוגיה במסכת גיטין (דף ו עמוד ב) מובא הדיון הבא: “הָא רַבִּי אֶבְיָתָר הוּא דְּאַסְכֵּם מָרֵיהּ עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִיב: ‘וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ’ (שופטים יט, ב) – רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר: זְבוּב מָצָא לָהּ; רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: נִימָא מָצָא לָהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי אֶבְיָתָר לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי

פרשת כי תצא: מה עושים כאשר לא מצליחים להציב גבולות לילדים?   סיפורם של דוד המלך ובנו אדוניה בן חגית הוא דוגמה טובה ללמוד ממנה מהו חינוך קלוקל והשלכותיו הרות האסון. כאשר דוד מזדקן ומתקרב לאחרית ימיו, אדוניה בן חגית מורד במלך ומחליט שהוא ימלוך ללא הסכמת דוד. אך הפסוק אומר: “וַיִּתְנַשֵּׂא אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית

האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לפרדוקסים אחרים? האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לבין סתם פרדוקסים אחרים? האם אפשר לומר ש”יש ואין” הוא פרדוקס מוחלט, בעוד שיתר הפרדוקסים אינם מוחלטים? או שמא פרדוקס הוא פרדוקס, ואין כל הבדל בין הפרדוקסים השונים? תשובה: ראשית, יש להגדיר מהו פרדוקס, ומתוך כך לשאול:

מוות וחיים – מה קורה אחרי המוות? ניתוח השאלה “מה קורה לאחר המוות?” אם נשאל: מה יקרה כאשר נגיע לעיר אחרת? נשיב: אינני יודע במדויק. מה יקרה כשתיכנס לרכב, האם אתה יודע? נשיב: אכנס ואשב. אך האם אנו יודעים בדיוק כיצד נשב ועד כמה יהיה לנו נוח? לא. האם אנו יודעים בדיוק מה יתרחש בכביש

שאלות ותשובות – איך להבחין בין שאלות מהחלל הפנוי לשאלות רגילות? ישנן שאלות ובעיות שאין אנו יודעים את פתרונן ואת התשובות עליהן מחמת חוסר ידע, אך ישנן שאלות ובעיות שאין להן תשובות בהיגיון, ואי אפשר למצוא להן תשובה עקב מניעה הגיונית ושכלית. הטיפוס הראשון נובע מחוסר ידע, והשני – ממגבלה לוגית. השאלה היא: כאשר ניצבת

תשובה וסליחה – איך התשובה מועילה? עבר אדם עבירה כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – מוחלין לו על עוונותיו. כאשר אדם שב בתשובה אמיתית ושלמה, הקב”ה מקבל את תשובתו וסולח לו על חטאיו. כך כותב הרמב”ם בהלכות תשובה: “אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ‘וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע

תאוות וחוכמה – האם אחרי אכילה מאבדים ריכוז? יש רעיון אצל רבי נחמן: אכילה ותאוות הגוף משכיחות את התורה. וכך כותב רבי נחמן: “וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר… וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית, שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית מַחֲלִישִׁין הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת וְנִתְבַּטֵּל הַחֹמֶר… סִכְלוּת, חֹשֶׁךְ, שִׁכְחָה, בְּהֵמָה, וְנִתְגַּבֵּר וְנִתְעַלֶּה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל… וְהַזִּכָּרוֹן…”(ליקוטי מוהר”ן, חלק א, תורה ל”ז)

תשובה ווידוי – האם תשובה ווידוי אחד הם? א. שיטת ה”אחדות” מול שיטת ה”הפרדה” ברמב”ם הרמב”ם, בהלכות תשובה (פרק א הלכה א), כותב: “כָּל מִצְו‍ֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה, אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא…”   יש המסבירים כי

התבוננות על המחשבה: האם אני חייב לחשוב את מה שאני חושב, ואיך התבוננות זו משפיעה על המחשבה? כאשר אני רואה אנשים אחרים חושבים אחרת ממני, ואני חושב אחרת מהם, אני שואל את עצמי: האם אני חייב לחשוב כפי שאני חושב ולא כפי שאחרים חושבים?   התשובה לכך דורשת להגדיר מהו “מה אני חושב”, ולהגדיר מהו

פרשת שופטים – למה מערכת אכיפת החוק סובלת מחוסר אמון מובנה? שניים אוחזין בטלית — זה אומר: כולה שלי, וזה אומר: כולה שלי, ובאים לדין. האם יש מצב ששני הצדדים יהיו מרוצים מפסק הדין? התשובה היא: לא. אם יפסקו לחלוק את הטלית — שני הצדדים לא יהיו מרוצים. ואם יפסקו את הטלית לאחד הצדדים, ולא

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל

הכול אחד, הכול טוב – מה פירוש הדבר שכאשר הכול אחד, הכול טוב? כאשר הכול אחד ויש במציאות רק הוויה אחת פשוטה, אין מה לדבר על טוב ועל רע, כי יש רק הוויה אחת אינסופית, באחדות מוחלטת, ללא שום הבדלים, עד אינסוף. במצב כזה אין כלל את המושגים טוב ורע, אלא ישנה רק הוויה אחת

פרשת ראה: למה לא להוסיף? “בל תוסיף” ו”בל תגרע” הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק: “אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ” (דברים י”ג, א’) וכן בפסוק: “לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר

 פרשת עקב – איך להתייחס בצורה נכונה לעושר, שררה וכבוד? התורה בפרשת עקב מציינת שברגע שאדם משיג עושר והון, הוא עלול ליפול למלכודת הגאווה ולזוח דעתו, כפי שנאמר: “פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ… וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ” (דברים ח, יב-יד) כלומר, העושר הרב עלול להשחית את מידותיו ואת דרכו של האדם.

פרשת עקב: תפיסה נכונה של גדולה ועושר התורה מציעה שני פתרונות שונים לסכנת הגאווה וההתנשאות הנובעות מעושר, מעצמה ומעמד: פתרון פרשת המלך (ספר דברים, פרשת שופטים) הפתרון המופיע בפרשת המלך מבוסס על מניעה מראש: צמצום והגבלה של העושר והריבוי החומרי, כדי שהמלך לא יגיע למצב שבו יתגאה ויאמר “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל