תלמוד

“אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים” – אֵיךְ וּמָתַי? מבוא והגדרת הסוגיה במסכת גיטין (דף ו עמוד ב) מובא הדיון הבא: “הָא רַבִּי אֶבְיָתָר הוּא דְּאַסְכֵּם מָרֵיהּ עַל יְדֵיהּ, דִּכְתִיב: ‘וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ’ (שופטים יט, ב) – רַבִּי אֶבְיָתָר אָמַר: זְבוּב מָצָא לָהּ; רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר: נִימָא מָצָא לָהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי אֶבְיָתָר לְאֵלִיָּהוּ, אָמַר לֵיהּ: מַאי […]

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל

ניתוח סוגיות: איך ללמוד גמרא בצורה מעמיקה? כאשר לומדים סוגיה בגמרא, לא די לקרוא את המסקנה. אפשר להפוך את הלימוד לתהליך של חקירה, השוואה ובחינה, ובכך לפתח חשיבה עמוקה יותר ולהבין טוב יותר את דרכי החשיבה של חז”ל. השיטה מתאימה בעיקר לסוגיות המבוססות על היגיון וסברה (כגון דיני ממונות), ופחות לסוגיות המבוססות על גזירת הכתוב

תגובה על המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“ בעקבות המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“, קיבלתי את התגובה הבאה: “רעיון זה נכון. בלי התורה שבעל פה לא היה לך שמץ של מושג אילו פרשיות לכתוב, כיצד לכתוב אותן, כיצד להכין את בתי התפילין והרצועות, וכיצד להניח תפילין. כל זה כלל אינו כתוב בתורה. האם אתה רוצה להיות

האם כל סיבה חייבת להיות סיבה בלעדית? אחת הטעויות הלוגיות הנפוצות ביותר היא הבלבול בין קשר סיבתי של “רק“ לבין קשר סיבתי של “או“. לעיתים אנו רואים שתוצאה מסוימת נגרמת בעקבות גורם א’, וממהרים להסיק שא’ הוא הסיבה הבלעדית לתוצאה. לאחר מכן אנו מגלים שגם גורם ב’ יכול להביא לאותה תוצאה, ואז יש מי שמסיק

סיבתיות – הבחנה בין סוגים של קשר סיבתי: הבחנה בין קשר סיבתי של “רק” לבין קשר סיבתי של “או”, בניין אב משני כתובים, הצד השווה שבהם והיסקים תלמודיים לפעמים, כאשר מנסים למצוא סיבה לתופעה מסוימת, מבלבלים בין קשר סיבתי מסוג אחד לבין קשר סיבתי מסוג אחר. קיימים שני סוגים של קשר סיבתי, שלעיתים קרובות מבלבלים