ספטמבר 2026

מדינה יהודית ומדינת הלכה – האם אפשר להפריד ביניהן? אם תשאלו יהודים דתיים האם הם רוצים שהמדינה תהיה מדינה יהודית, רבים מהם ישיבו לכם: בוודאי, ברור. חלקם אף יטיפו יום ולילה על כך שהמדינה צריכה להיות מדינה יהודית. הם יאמרו שהיהדות היא שורש הקיום שלנו, הזהות שלנו, הבסיס לקיומנו כאן וכו׳ וכו׳. אך אם תשאלו […]

אמת ושקר – האם האמת היא טובה והשקר הוא רע? יש כאלה בשיטת הקבלה שאומרים, האמת היא המועיל והשקר הוא המזיק – הגדרה המיוחסת לחכמי הקבלה. יש גם כאלה מחכמי הדת שאומרים,  מה שהתורה מצווה הוא האמת, ומה שלא – הוא השקר. וכן יש מן המדענים שאומרים,  מה שאנו רואים במציאות הוא האמת; מה שהצטבר

אמת – האם “להיצמד לאמת שלך” ו”להטיל ספק באמונות שלך” נוגדים זה את זה? ישנן שתי עצות כיצד להגיע לאמת המוחלטת. עצה אחת אומרת: היצמד לאמת שלך יותר ויותר, עד שבסופו של דבר, מתוך האמת היחסית שלך, תגיע אל האמת המוחלטת. עצה אחרת אומרת: כדי להגיע לאמת, עליך להטיל ספק באמונות שלך. האם שתי העצות

סוכה ולולב – שתי הזהויות שבאדם בחג הסוכות יש לנו שתי מצוות מרכזיות: מצוות סוכה ומצוות לולב. בין שתי המצוות הללו יש הבדל עקרוני הנוגע לסוג השייכות שלהן לאדם. במצוות סוכה נאמר: “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת“ (ויקרא כג, מב). חז”ל למדו מכאן: “מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת“ (תלמוד

תכלית החיים ומשמעותם – למה באנו לעולם? ברצוני להציע נקודת מבט מסוימת על שאלה שאנשים רבים שואלים: למה באנו לעולם? מהי תכלית החיים ומהי משמעותם? אנשים שואלים את השאלה הזאת ומחפשים תשובה שתסביר להם מדוע הם קיימים ומהי המטרה שלשמה באו לעולם. האם השאלה עצמה בעלת משמעות? אחת מדרכי ההתמודדות עם השאלה הזאת היא להתייחס

חג הסוכות – זכר לענני הכבוד או לסוכות ממש? נאמר בתורה: “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם” (ויקרא כג, מב–מג). חכמים נחלקו בפירוש המילה “בסוכות”. מה היו אותן סוכות שבהן הושיב ה’ את בני ישראל? כך

מסורת – מהו היחס הנכון למסורת? אנשים רבים מעודדים את שמירת המסורת. אולם שמירת המסורת יכולה לנבוע ממניעים שונים. במאמר זה נעסוק בשני מניעים שונים לחלוטין שמהם יכולה לנבוע שמירת המסורת, ונשאל איזה מהם טוב, עמוק ואמיתי יותר. שמירת המסורת מפני שהיא מסורת אבותינו המניע הראשון לשמירת המסורת הוא העובדה שזו המסורת של אבותינו ושל

אמת – לא לדבר שקר או לדבר אמת? את הדבקות במידת האמת אפשר לצייר בשתי דרכים. הדרך האחת היא להשתדל כל הזמן, וככל האפשר, לדבר אמת. הדרך השנייה אינה מתמקדת דווקא בחובה לדבר אמת, אלא בדרישה שלא לדבר שקר, אפילו בטעות. ואם לשם כך צריך לעיתים להיות כאילם – כמו הקבצן כבד הפה – מוטב

שמחת חג הסוכות – מדוע עיקר השמחה מתגלה דווקא בדירת עראי? מצוות השמחה נוהגת בכל שלושת הרגלים, אולם חג הסוכות מזוהה עם השמחה באופן מיוחד. ראש השנה ויום הכיפורים אינם ימי שמחה במובן הרגיל של המילה, אלא בעיקר ימי דין, תשובה וכפרה. גם בפסח ובשבועות קיימת מצוות שמחה, אך התורה מדגישה את השמחה במיוחד בהקשר

אמת – האם אפשר להימנע מן השקר בלי לדעת מה נכון? האם ידיעת השקר מחייבת את ידיעת האמת? במאמר זה נבחן את הקשר בין ההבנה שמחשבה מסוימת אינה נכונה לבין הידיעה מהי המחשבה הנכונה. האם שני הדברים תלויים זה בזה? האם מי שמבין מה אינו נכון חייב לדעת מיד מה נכון? או שאפשר להימנע ממחשבה

דעת אלוהים – מה דעתו של אלוהים על הסכסוך הישראלי והפלסטיני? התשובה הראשונה שעולה על הדעת היא שהדבר תלוי את מי ששואלים. אם נשאל אדם מן הצד הפלסטיני, הוא יאמר שאלוהים תומך בעמדה הפלסטינית תמיכה מלאה ומוחלטת. לעומת זאת, אם נשאל אדם מן הצד הישראלי, נקבל בדיוק את אותה התשובה, רק בכיוון ההפוך: ברור ופשוט

תכלית מכנית ותכלית רצונית: מה ההבדל ביניהן? באופן עקרוני, למכניקה אין תכלית אלא תוצאה. עם זאת, אפשר לכנות את התוצאה המכנית בשם “תכלית”. התכלית המכנית דומה לתכלית הרצונית בכך שבשתיהן קיימת תוצאה, אך היא שונה ממנה בכך שבתכלית הרצונית קיים קשר בין הסיבה הראשונה לבין התוצאה הסופית. התהליך המכני את המבנה הבסיסי של תהליך מכני

אמונה, חולי וסבל – האם יש רפואה למחלות ולסבל הבאים מנפילת האמונה? בליקוטי מוהר”ן, חלק ב, תורה ה, כותב רבי נחמן מברסלב שמחלות וסבל באים מנפילת האמונה והם בבחינת “מכות מופלאות”, שאין מועילים להם לא רפואות, לא תפילה ולא זכות אבות: “עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא

רצון – מהו הרצון הראשון: להרגיש טוב ולא להרגיש רע, להרגיש יותר טוב מרע, או לרצות? טענו שהרצון הראשון של האדם הוא להרגיש טוב ולא להרגיש רע. אולם יש הטוענים שאין זה מדויק לומר שהרצון הראשון הוא להרגיש טוב ולא להרגיש רע, אלא שהרצון הראשון הוא להרגיש יותר טוב מרע. כלומר, האדם מוכן להכיל גם

מדוע דורשים ייצוג מזרחי בבג”ץ, אך לא בראשות הממשלה? יש רבים במדינה שמתרעמים שאין בבג”ץ יוצאי עדות המזרח(למרות שהיו כמה) אך משום מה הם שוכחים לגם לא היה ראש הממשלה ממוצא מזרחי. אני אישית חושב שמועמד לבג”ץ מה שחשוב שהשופטים יהיו טובים, אם השופטים טובים לא אכפת לי מה המוצא של השופטים אם כולים יהיו

“איני יודע” וטעויות – מהו “איני יודע”, והאם הוא מונע טעויות? משה רבנו אמר לפרעה שמכת בכורות תתרחש “כחצות הלילה”: “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה’: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם” (שמות יא, ד). הגמרא במסכת ברכות שואלת: מדוע לא אמר משה “בחצות”, שהיא לשון מדויקת, אלא אמר “כחצות”, בכ”ף הדמיון, שמשמעותה בערך בחצות? כך

האינטרס האלוהי והאינטרס האנושי בראש השנה, ביום הכיפורים ובמהלך השנה לאחר חטא העגל ביקש משה רבנו מהקדוש ברוך הוא שיסלח לעם ישראל ולא יכלה אותו. בתוך תפילתו מופיעים שני נימוקים מרכזיים, המבטאים שתי נקודות מבט שונות. תחילה אמר משה: “לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ,

שיפוטיות – מתי נכונה השיטה “שפוט את עצמך ואל תשפוט אחרים“? לבני האדם יש נטיות שונות ביחסם לעצמם ולאחרים. יש אנשים שהשיפוטיות שלהם מוטה לרעת האחרים ולטובתם שלהם: הם מחמירים בשיפוטם את האחרים ומקילים בשיפוטם את עצמם. הם דנים את האחרים לחובה, אך נוטים לדון את עצמם לזכות. לעומתם, יש אנשים בעלי נטייה הפוכה: הם

תענית יום הכיפורים – עינוי הנפש או עינוי הגוף? נאמר בתורה על יום הכיפורים: “אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה’. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם

הוכחה בדרך השלילה – מה מוכיחה השאלה “אם כך, למה לא משהו אחר?” כאשר אדם מסביר מדוע הוא רוצה דבר מסוים, אפשר לשאול אותו: אם זו אכן הסיבה לרצונו, מדוע הוא אינו בוחר באפשרות אחרת, שיכולה להשיג עבורו את אותה מטרה? לעיתים זו שאלה תמימה שמטרתה להבין את העדפתו של האדם. לעיתים היא נאמרת כהתרסה

שיטה רוחנית שהתקבלה – האם ההיסטוריה מכריעה מי צודק? אם המחלוקת עוסקת בשאלה לְמה מצב מסוים יוביל ומה הוא עלול להוליד, כלומר: מהן ההשלכות העתידיות העשויות לנבוע ממנו, ויש מחלוקת אם ההשלכות יהיו כאלה או אחרות — העתיד עשוי להוכיח מי צדק. זאת בתנאי שהתוצאה לא הושפעה מפעולתה של התנועה הנגדית או מגורמים אחרים ששינו

רצון – כיצד הרצונות משתנים, ומהו הרצון הראשון? מדוע העדפותיהם של אנשים משתנות? מדוע מודל היופי בעבר היה שונה ממודל היופי כיום? מדוע אופנת הלבוש בעבר הייתה שונה מאופנת הלבוש כיום? אפשר לשאול גם על אנשים החיים בדורנו: מדוע הרגלי האופנה משתנים? בדומה לכך, מדוע משתנות שיטות החינוך? בתקופה מסוימת העדיפו אנשים שיטת חינוך המבוססת

בחירות – חמש סיבות להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה פעמים רבות אומרים לאנשים שאין טעם להצביע למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. לטענתם, הצבעה למפלגה כזאת היא בגדר זריקת הקול לפח. אולם ישנן סיבות טובות רבות להצביע גם למפלגה שאינה צפויה לעבור את אחוז החסימה. במאמר זה נציין בקיצור נמרץ חמש

השאלה הייתי פעם בקבוצה מסוימת של אנשים והרגשתי בדידות. זו הייתה קבוצה של צעירים שייחסתי להם ערך רב ורציתי להשתייך אליהם. לעומת זאת, בפעם אחרת הייתי בקבוצה של אנשים מבוגרים יותר, ולא הרגשתי בדידות, או שהרגשתי בדידות פחותה. לקבוצה זו ייחסתי פחות ערך מאשר לקבוצה הראשונה. השאלה היא: מדוע בקבוצה הראשונה, קבוצת הצעירים שייחסתי לה