דצמבר 2025

בחירה חופשית חלקית – מהי? האם היא אפשרית? המונח “חלקית” יכול להתפרש בשתי דרכים בהקשר זה: ביחס למעשה מסוים –  האם בחירה מסוימת יכולה להיות “חלקית”? כאן התשובה היא שאין מצב של בחירה חלקית לגבי מעשה קונקרטי, או שאדם בוחר באותה פעולה, או שלא. אין מצב ביניים שבו הוא “חלקית בוחר”. ביחס לקטגוריות שונות של

וודאות מוחלטת – מה בטוח נכון? האם חווית הקיום היא ודאית? חווית הקיום אינה ודאית, כי ייתכן שזו אשליה. כמו שבחלום אדם יכול לחשוב שהוא קיים, אף על פי שהוא לא קיים באמת. כלומר, העובדה שאדם חווה שהוא קיים, לא בהכרח אומרת שהוא אכן קיים. אבל, יש לזכור: הדמות בחלום, שחשבה שהיא קיימת – למעשה

חנוכה ויום העצמאות – חג אחד או שניים? יש הטוענים כי חנוכה הוא חג התקומה הלאומית של עם ישראל בימי הבית השני. לכבוד התקומה הלאומית, השלטון העצמאי וחידוש השליטה על בית המקדש, נקבע חג החנוכה. בגלות נחגג החג לזכר אותה תקומה לאומית ולזכר העצמאות שהייתה לעם ישראל בארצו. אלא שכעת, כאשר עם ישראל שב לארצו

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

הסברה והבנה – איך לוודא שההבנה אמיתית ולהסביר נכון? בדיקת הבנה – איך לעשות? מי צריך לתת דוגמה? ראשית, מי אחראי על ההבנה? למי חשוב שתהיה הבנה? מי שמוטלת עליו האחריות צריך לוודא שיש הבנה. מי שרוצה להיות בטוח שיש הבנה, עליו מוטלת האחריות לוודא זאת. ולא מוודאים הבנה על ידי שאילת השאלה “האם הבנת?”

הבנה והסברה – איך להסביר נכון? איך להסביר כאשר יש קושי להסביר לעצמנו או לאחרים? מה עושים כאשר יש אי הבנה? כאשר איננו מבינים את עצמנו, מה צריך לעשות? לפעמים, כאשר קיימת אי הבנה בשיח עצמי או בשיח עם אחרים, חוזרים שוב ושוב על הטענות ולא מתקדמים. מה שצריך לעשות במצבים כאלה כדי להתקדם ולהגיע

שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 2: איך לעשות את ההבחנה אם הטלת ספק היא באמינותו של מקור המידע או בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע? אם הטלת הספק היא כללית, אז השאלה היא כללית ולא ספציפית. לכן, אם אכן השאלה הייתה על אמינות החושים עצמם, השאלה הייתה כללית – האם

שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 1: מה הם שני סוגים של הטלת ספק? הטלת ספק באמינותו של מקור המידע (האם הוא צודק/אמין). הטלת ספק בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע הספציפי הזה. מה הם שני סוגים של שאלות? שאלה לגבי התוכן שהתקבל: “מה הוא אמר/הראה?”. שאלה לגבי תקפות התוכן: “האם

בחירה חופשית ומערכת המשפט – האם מערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית? האם זו הוכחה שיש בחירה חופשית? נתחיל מהפשוט אל המורכב, עצם העובדה שמערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית אינה מהווה הוכחה בשום פנים ואופן לכך שיש או אין בחירה חופשית. זה רק אומר שהיא מאמינה שיש בחירה חופשית, ואמונה זו יכולה להיות נכונה

שאלות – איך ניסוח מדויק חושף את התשובה לפעמים אדם מנסה לנסח את השאלה בצורה טובה יותר; ניסוח משופר של שאלה הוא חלק מתהליך מציאת התשובה. אם מנסחים היטב את השאלה, לעתים כבר מוצאים בתוכה את התשובה. לכן, אם רוצים לשאול שאלה כדי לערוך דיון וליצור עניין – אין צורך לנסח את השאלה בצורה משופרת,

שאלות – האבסורד בשאלה “האם יש הבדל בין דבר אחד למשנהו?” כאשר התשובה כבר טמונה בניסוח השאלה נכון שלשאול שאלות יש בזה הרבה מאוד מעלות, אך בשאלות יש גם איכויות שונות וסוגים שונים של שאלות. יש שאלות חכמות יותר, ויש שאלות שפחות חכמות. אחת מסוגי השאלות – שלפחות בהקשרים מסוימים אינן חכמות – היא סוג

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

                                                       שאלה ותשובה – ניסוח השאלה באופן מדויק והתשובה מדוע ניסוח מדויק וברור של שאלה נחשב חלק אינטגרלי מתהליך מציאת התשובה, וכיצד עשוי תהליך זה לגרום לעיתים להיעלמות השאלה

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

מה בטוח נכון – האם יש וודאות בקיום של ה”אני“? שום דבר לא בטוח נכון. שום דבר. המודעות היא ודאי נכונה כי  אין דרך להטיל בה ספק. קיומה הכרחי, לכן היא ודאית ובטוח נכונה. כי איך אפשר להטיל ספק בחוויית הקיום? בחלום, ה”אני” שבחלום חווה את קיומו. אף־על־פי־כן, אנחנו יודעים שחוויית הקיום של ה”אני” שבחלום

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול