שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 2:
איך לעשות את ההבחנה אם הטלת ספק היא באמינותו של מקור המידע או בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע?
אם הטלת הספק היא כללית, אז השאלה היא כללית ולא ספציפית. לכן, אם אכן השאלה הייתה על אמינות החושים עצמם, השאלה הייתה כללית – האם כל מה שאני רואה נכון – ולא עניין ספציפי.
לכן, אם השאלה היא על עניין מסוים, הספק הוא על אותו עניין ולא על עצם אמינות החושים.
וכן, בשכל יכולים להיות שני סוגי ספקות:
לפעמים הספק הוא שאנו לא בטוחים אם הדבר נכון מצד השכל או לא; אך לפעמים הספק הוא שאנו לא בטוחים שהשכל צודק.
בכל הספקות, כגון בחושים ובזיכרון, אדם יכול להעלות על הדעת את הספק האם כלי הקליטה אמינים או לא אמינים, כולל הספק האם השכל אמר לי או השכל לא אמר לי; אבל לשאול “אולי השכל לא צודק” – שום אדם בעולם לא יכול לדמיין זאת.
המושג “צודק” הוא בכלל מושג של שכל, ולכן לא ניתן להעלות על הדעת ספק שאולי השכל צודק – כי כל המושגים נעלמים.
בעצם ההבנה של השאלה “אולי השכל לא צודק”, האדם כבר נמצא מחוץ לשכל. בשאלה עצמה, אם הוא מצליח לשאול אותה באמת, הוא כבר יוצא מחוץ לשכל – כי בשביל לשאול את השאלה באמת, את השאלה האם השכל צודק, צריך לצאת מהשכל עצמו.
