אמונה וכפירה

בחירות חופשיות – הפרדוקסים שבין רצון הבוחר להשפעות חיצוניות ופתרונם עקרון הבחירות החופשיות מחייב שההצבעה תהיה חשאית, כדי למנוע לחצים והשפעות חיצוניות שעלולים לגרום לבוחר להצביע בניגוד לרצונו העצמי. אולם עיקרון זה מעורר כמה שאלות וסתירות לכאורה ביחס למשמעותו של רצון עצמי וחופשי. הפרדוקס הראשון – האם רצון עצמי יכול להשתנות בעקבות השפעה חיצונית? לכאורה, […]

אמונה ואינטרס – האם האמונה נובעת מאינטרסים ואילו השכל חף מהם? מה ההבדל בין אמונה, שכל ואינטרס? לפני שנדון בשאלה אם אמונה נובעת מאינטרסים, עלינו להבהיר את משמעות המושגים שבהם אנו משתמשים. אינטרס – בהקשר של מאמר זה, פירושו תועלת או טובה אישית שאדם מעוניין להשיג. אמונה –  תפיסת מציאות או השקפת עולם שאינה מבוססת

אמונה מעבר לשכל – האם היא “חבר דמיוני” או “משה אמת ותורתו אמת”? בעקבות מאמר שכתבתי על אמונה ושכל, נשאלתי: “מבחינתי השכל מוגבל, ויש דברים שהוא לא באמת יכול לתפוס, כמו אינסוף וכמו אלוקות. ושם האמונה נכנסת. לדעת שה׳ אמת ותורתו אמת – זו אמונה שהיא מעל השכל. עבור האתאיסטים זה שיגעון, זה חבר דמיוני.

שכל ואמונה – במקום שבו “נגמר” השכל מתחילה האמונה, או שמא מתחיל השיגעון? במובן הפשוט, ההפך של שכל הוא חוסר שכל, או במילים אחרות – שיגעון. אלא שכאשר אומרים “חוסר שכל” או “נגמר השכל”, אפשר להתכוון לשני דברים שונים לחלוטין, וחשוב להבחין ביניהם. באופן עקרוני, אפשר לדבר על שני מצבים: מצב שבו יש שכל והיגיון,

מסורת – מהו היחס הנכון למסורת? אנשים רבים מעודדים את שמירת המסורת. אולם שמירת המסורת יכולה לנבוע ממניעים שונים. במאמר זה נעסוק בשני מניעים שונים לחלוטין שמהם יכולה לנבוע שמירת המסורת, ונשאל איזה מהם טוב, עמוק ואמיתי יותר. שמירת המסורת מפני שהיא מסורת אבותינו המניע הראשון לשמירת המסורת הוא העובדה שזו המסורת של אבותינו ושל

אמת – האם אפשר להימנע מן השקר בלי לדעת מה נכון? האם ידיעת השקר מחייבת את ידיעת האמת? במאמר זה נבחן את הקשר בין ההבנה שמחשבה מסוימת אינה נכונה לבין הידיעה מהי המחשבה הנכונה. האם שני הדברים תלויים זה בזה? האם מי שמבין מה אינו נכון חייב לדעת מיד מה נכון? או שאפשר להימנע ממחשבה

דעת אלוהים – מה דעתו של אלוהים על הסכסוך הישראלי והפלסטיני? התשובה הראשונה שעולה על הדעת היא שהדבר תלוי את מי ששואלים. אם נשאל אדם מן הצד הפלסטיני, הוא יאמר שאלוהים תומך בעמדה הפלסטינית תמיכה מלאה ומוחלטת. לעומת זאת, אם נשאל אדם מן הצד הישראלי, נקבל בדיוק את אותה התשובה, רק בכיוון ההפוך: ברור ופשוט

אמונה, חולי וסבל – האם יש רפואה למחלות ולסבל הבאים מנפילת האמונה? בליקוטי מוהר”ן, חלק ב, תורה ה, כותב רבי נחמן מברסלב שמחלות וסבל באים מנפילת האמונה והם בבחינת “מכות מופלאות”, שאין מועילים להם לא רפואות, לא תפילה ולא זכות אבות: “עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאִים מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁאֵין מוֹעִיל לָהֶם לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא תְּפִלָּה וְלֹא

פרשת עקב: תפיסה נכונה של גדולה ועושר התורה מציעה שני פתרונות שונים לסכנת הגאווה וההתנשאות הנובעות מעושר, מעצמה ומעמד: פתרון פרשת המלך (ספר דברים, פרשת שופטים) הפתרון המופיע בפרשת המלך מבוסס על מניעה מראש: צמצום והגבלה של העושר והריבוי החומרי, כדי שהמלך לא יגיע למצב שבו יתגאה ויאמר “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל

בין הורים לילדים: אשמה וסליחה, יושר וחוסר יושר ישנם אנשים ששינו מדרך אבותיהם ובחרו לעצמם דרך חיים אחרת. אנשים אלה מתרעמים על כך שהוריהם לא קיבלו את הדרך שבה בחרו, אך מנגד, כאשר ילדיהם שלהם בוחרים בדרך אחרת השונה מדרכם – הם מסרבים לקבל אותם. האם הורים אלה נוהגים בחוסר יושר ועושים איפה ואיפה? האם

פרשת ואתחנן – האם הדת עוזרת לפתור את בעיות היסוד של הקיום האנושי? בפרשת ואתחנן התורה חוזרת על סיפור מתן תורה ועשרת הדיברות. כעיקרון, התורה באה לתת מענה מוחלט לבעיות היסוד של הקיום האנושי – כמו בשאלת תכלית החיים, משמעותם וכדומה. במאמר זה נבחן האם אכן התורה והמצוות במובנן הפשוט נותנות מענה זה, ואיזה סוג

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד

מיהו אלוהים? מה היה לפני בריאת העולם? מה היה לפני שהמציאות הייתה קיימת? מה קיים באמת? מהו שורש המציאות? מהו היסוד שממנו התהווה הכל? מיהו אלוהים? מה יש מחוץ למציאות? האם אפשר להוציא משהו מהערפל? עם מה יוצאים מהערפל? מהו בכלל הערפל? ישנם כאלו החושבים בטעות כי השאלה הזו מתכוונת לשאלה מה היה לפני בריאת

הספד על רבי עמוס גואטה זצ”ל: על מהותה של שלמות רוחנית   כשמדברים על “שלמות רוחנית”, אנחנו בדרך כלל חושבים על אנשים דתיים מאוד או על מערכת חוקים מסודרת. אבל האמת היא, ששלמות רוחנית אמיתית נמצאת אצל צדיקי אמת, אנשי רוח ומיסטיקנים טהורים, והיא שונה לחלוטין ממה שנראה לנו. מבחינה פילוסופית, עלינו להבין שהרוחניות הטהורה

האם בימינו נכון להוסיף הרחקות על דיני הייחוד הקיימים כבר בהלכה? במסורת היהודית קיימת הלכה האוסרת על איש ואישה להימצא ביחידות במקום שבו עלולה להתאפשר עשיית עבירה, מחשש שמא יבואו לידי עבירה. יש הסבורים שבימינו יש להחמיר בדיני ייחוד ולהוסיף הרחקות מעבר לאלו שנקבעו בהלכה, ולאסור גם מצבים שבעבר הותרו, כגון ייחוד במקום שפתחו פתוח

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא מוסרי, ומי שמרע לו אינו מוסרי. אך השאלה הגדולה היא האם המושגים האלה קיימים באמת במציאות באופן אובייקטיבי, או שהכל סובייקטיבי ותלוי סיטואציה? התשובה תלויה לחלוטין באיך שאנחנו מגדירים “אובייקטיבי”:

מהי באמת אחדות, והאם היא בכלל דבר טוב? כשמדברים על הרעיון ש”הכל אחד”, הנטייה הטבעית היא לחשוב על חוויה חיובית והרמונית. אך כדי להבין לעומק את המושג הזה, חכם האמת מלמד  שיש להבחין בין שני סוגים שונים לחלוטין של אחדות: אחדות שכלית ואחדות חוץ-שכלית. האחדות השכלית היא מצב שבו השכל שלנו מסוגל לדון, לצייר ולדמיין.

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות כאשר מחפשים את המקור שמניע את המציאות, הנטייה הטבעית היא להסתכל על השינויים סביבנו: הגשם שיורד, השמש שזורחת, האוטובוס שנוסע. ההנחה האינטואיטיבית היא שאם יש תנועה ושינוי, חייב להיות כוח שמחולל אותם – אל אחד או אלים רבים. בספר “חובות הלבבות” מוסבר שאם נניח שיש שני אלים,

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

האם לאלוהים יש גוף או דמות הגוף? המושג “אלוהים” הוא המושג הבסיסי והיסודי ביותר, אך מצד שני, הוא גם המושג הנעלם והנסתר מכול. כפי שכותב בעל ספר “מסילת ישרים” (רמח”ל, בפתיחה) על עניין יראת השמים: הכול יסכימו שזהו המושג החשוב ביותר בדת, אך בפועל, הוא הפחות מוכר, הידוע והמושקע יחסית להלכות, למצוות וליתר ענייני הדת.

מהי זכותנו על הארץ? בין התפיסה הדתית להשקפה החילונית אפשר להעמיד את הזכות על הארץ מבחינה דתית, ואפשר גם להעמיד אותה מבחינת השקפה חילונית. אך הניסיון להכניס אלמנטים דתיים בזכות על הארץ של תפיסה חילונית, הורס את הזכות על הארץ החילונית. יתבאר עוד: האם יש יתרון בזכות על הארץ מבחינה דתית מאשר בזכות מבחינה חילונית?

אל אחד או אלים רבים? ההוכחה לאחדות האל בבואנו לבחון את הכוחות המניעים את המציאות, אנו ניצבים בפני שאלה יסודית: האם הכוח המניע את התופעות השונות, הגשם, השמש, החולי והבריאות, הוא כוח אחד ויחיד, או שמא מדובר במערכת של כוחות נפרדים? מוסכם על הכל שישנו “משהו” המניע את המציאות, אך המחלוקת היא על מהותו: האם

אלוהים – מהי ההוכחה לקיומו? נקודת המוצא שלנו פשוטה: אני קיים, והעולם קיים. מתוך קיום זה עולה השאלה המתבקשת – מה מניע את העולם? האם המציאות פועלת מכוח עצמה, או שמא היא מונהגת על ידי כוח חיצוני לה? כשאנו מתבוננים בעולם, אנו מבחינים במאפיין יסודי אחד: השינוי. עובדה היא שדברים קיימים, ועובדה היא שהם משתנים

השגחה פרטית: הגדרות, משמעויות ובחינה לוגית המושג “השגחה פרטית” שגור מאוד בשפה, אך קיימות לו הגדרות ופרשנויות רבות. במאמר זה נסקור את המובנים העיקריים של המושג ונבחן את אחד מהם בראי ההיגיון. שלוש רמות של השגחה פרטית ניתן לחלק את מושג ההשגחה לשלוש גישות מרכזיות: השגחה טוטאלית על הפרטים: אלוהים משגיח על כל פרט ופרט

השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה? ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו. משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר,

האם לאלוהים יש גוף? כשקוראים בתנ”ך, קל לקבל את הרושם שלאלוהים יש דמות אנושית. פסוקים כמו “נעשה אדם בצלמנו” או תיאורים שבהם אלוהים מדבר ורואה, גורמים לנו לדמיין ישות בעלת גוף. אולם כשמפעילים את ההיגיון, התמונה משתנה. הסיבה לכך פשוטה: גוף הוא דבר מוגבל, הוא תופס מקום, משתנה וסופי. אם נתאר את אלוהים כבעל גוף,

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

פרדוקס: יש סיבה ואין סיבה האם זהו פרדוקס לטעון שלכל הדברים יש סיבה – חוץ מדבר אחד? כלומר, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה, אך לאותו דבר אחד אין סיבה – האם אכן מדובר בפרדוקס? כך למשל הטענה: “לכל הדברים חייבת להיות סיבה, אבל לאלוהים אין סיבה.” האם כאן יש סתירה פנימית? מצד אחד נאמר

למה קרה מה שקרה? בין סיבה לתוצאה, אמונה והיגיון – הצבא או לימוד התורה?   קרה אירוע א’, ואחריו התרחש אירוע ב’. נטען כי ב’ התרחש כתוצאה מא’. השאלה היא – האם, ואיך, ניתן לשלול טענה כזו? לדוגמה: למדו תורה לפני המלחמה כהכנה אליה, ואחר כך התרחשה מלחמה שבה הושג ניצחון גדול. יש מי שטוענים

מה המניע של הדברים? מה הסיבה של המציאות? מה הסיבה של כל האירועים? האם הסיבה מחויבת? האם יש ודאות מוחלטת או רק ודאות יחסית? מה גורם שירד גשם? מה גורם שתהיה סערה? מה גורם לניצחון במלחמה? מה גורם למחלות? מה גורם לכך שאנשים מתים? בקיצור – מה גורם לדברים לקרות? יש הרבה תאוריות לגבי המניע

אמונה – מה יכול לשנות את אמונך? מה יכול לשנות את אמונתך? והאם זו שאלה צודקת? כאשר מתקיים דיון או ויכוח בין אמונות שונות ומנסים לשכנע מישהו, לעיתים קורה כך: מפריכים סיבה אחת – והוא מביא סיבה נוספת; מפריכים גם אותה – והוא מביא עוד סיבה, שוב ושוב. ואז שואלים את המאמין: “האם יש הוכחה

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

למה איראן לא נכנעת? למה הם מוכנים להילחם נגד העולם? הבנת המניעים מאחורי ההתעקשות להילחם ההחלטה של איראן להילחם נגד ישראל וארצות הברית, ובעצם נגד כל העולם המערבי, נראית לא רציונלית. השאלה היא: מה הם חושבים? הרי בסופו של דבר הם יצטרכו להיכנע או למות, אז מה ההיגיון מאחורי כל התרברבות הזאת? ראשית, ייתכן שלאיראנים

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה

האם אפשר להגיע לשקט נפשי דרך השכל? ישנם דברים שאי־אפשר להבין כשהאדם תופס את המציאות רק דרך השכל הלא־מטוהר. אי־אפשר. האדם שואף לשקט נפשי אמיתי, להבין את הטוב האמיתי ואת האמת המוחלטת — אבל כל עוד הוא נעול בתוך השכל הזה, השכל שעדיין לא טוהר, הוא לא יוכל להגיע לכך. השכל, כפי שהוא, איננו מזוכך.

פרשת בהר למי שייכת הארץ? יש ויכוח על הארץ – למי היא שייכת. היהודים אומרים שהיא שייכת לנו, הפלסטינים אומרים שהיא שייכת להם. מי צודק? תשובה: מבחינה אמיתית, אף אחד לא צודק. הארץ לא שייכת לא ליהודים ולא לפלסטינים – היא שייכת לאלוהים. וזה מה שכתוב ברש”י הראשון בתורה: “אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ

מסורת מול קִדמה: מתי לשמור ומתי לשנות?   רבים שואלים על שמירת מסורת. האם נכון וראוי לשמור על המסורת או לשנותה? התשובה תלויה באופי המסורת ובהקשרה. אם המסורת מועילה וטובה יותר מהחלופות הקיימות, יש לשמור עליה. אך אם חידושים יכולים לשפר את חיינו ולעשותם יעילים וטובים יותר, עדיף לאמץ אותם ולשנות את המסורת בהתאם.  

מה עדיף: תרומה מתוך נדיבות הלב או תרומה מתוך חובה? מעלת הנדבה וההתנדבות בפרשת תרומה, התורה מדגישה את חשיבות הנתינה מרצון חופשי: “כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תרומתי” (שמות כ”ה, ב’). כאן התרומה אינה חובה, אלא ביטוי לטוב הלב של האדם ולרצונו לתרום. זוהי מעלה גדולה, שכן האדם נותן מתוך אהבה וחסד, ללא כפייה.

 אמונה ושכל – איך לא לבלבל ביניהם? יש דברים שאנו יודעים דרך האמונה, מעל השכל, ויש דברים שאנו יודעים דרך ההיגיון והשכל. לפעמים אנחנו עוסקים בנושא שמקורו בשכל, ובמהלך הדיון אנחנו או בן השיח מציגים אותו כאילו הוא נושא אמוני, כלומר מעל השכל. לעיתים קורה ההפך: אנחנו עוסקים בנושא שמקורו באמונה, מעל ההיגיון, ובמהלך הדיון

מתי נכון לסמוך על מישהו בלי לבדוק את מה שהוא אומר? מתי כדאי להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו? ומתי אפשר לקבל את דברי אדם מבלי לבדוק אותם? אפשר לסמוך על מישהו בלי שנבדוק את מה שהוא אומר, יש מקרים שבהם אנחנו עשויים להסתמך על הקנקן (האמירה עצמה) ולא על תוכן הדברים. זה

מה ההבדל בין מצוות הריגת תינוקות בתורה לבין רצח תינוקות על ידי חמאס? כל בר-אנוש שיש לו זיק של צלם אנוש מוסרי, מזדעזע עד עמקי נשמתו למראה מעשה נורא ואיום של רצח תינוקות. יש המהרהרים: הרי גם בתורה מצאנו מצווה להרוג תינוקות, כפי שנאמר על ידי שאול המלך: “וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה’. כֹּה אָמַר

יש אנשים שלא מאמינים באלוהים ונעשים אתאיסטים בגלל שגילו שאלוהים הוא רע, השאלה היא האם החלטה שלהם חכמה, האם זו סיבה מוצדקת לא להאמין באלוהים? האמונה באלוהים משמעויות רבות לה. נתייחס לחלק מהמשמעויות של האמונה באלוהים. משמעות אחת של אמונה באלוהים היא להאמין או לא להאמין באמיתת מציאותו וקיומו. במובן הזה של אמונה באלוהים, התשובה

דיאלוג בין אמונות – מי אמר שאתה צודק? הרי יש דעות אחרות מדעתך, אז מי אמר שדעתך אמת? אולי הדעות האחרות צודקות ודעתך שגויה? “אם הדעות האחרות היו נחשפות לדעתי, הם בטוח היו משתכנעות, והסיבה שהם לא חושבים כמוני זה רק בגלל שהם עדיין לא מכירים, ולא יודעים את דעתי ולא מבינים אותה.” אבל את

כולם מאמינים בלי יוצא מן הכלל. גם ה כופרים מאמינים, גם אתאיסטים מאמינים. ולמה אני אומר שגם מי שאומר שהוא לא מאמין הוא כן מאמין? כי השאלה היא במה הוא לא מאמין. הוא לא מאמין באלוהים המדומה. הוא לא מאמין באלוהים אחרים. הוא לא מאמין באלוהים קש שבנה לעצמו. אבל באלוהים האמיתי, באלוהים עצמו –