יולי 2026

פרשת עקב: האם יש פרדוקס בביטחון בה’ ובהשתדלות? בפרשת עקב מזהירה התורה כי בעקבות הצלחה, שפע ושגשוג, עלול האדם לרום לבבו ולהגיע לידי המחשבה הכוזבת כי כוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה. משום כך מזהירה התורה כי גם ברגעי השיא הללו, על האדם לזכור את מקור ההצלחה: “וְזָכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן […]

יחסי הורים וילדים: סליחה ואשמה ילדים שמשנים ממסורת אבותיהם ומרגישים “לא בסדר” – כיצד יכולים להתמודד? איך אפשר להכיל רגשות אשמה כאשר איני מקבל את העובדה שאיני אוכל אצל הוריי? יש מי שאמר שהסיבה לכך שהוא מרגיש לא בנוח ומרגיש “לא בסדר” היא מפני שאינו בטוח ב־100% בדרך שלו. לטענתו, אילו היה בטוח בדרך שלו

בין הורים לילדים: אשמה וסליחה, יושר וחוסר יושר ישנם אנשים ששינו מדרך אבותיהם ובחרו לעצמם דרך חיים אחרת. אנשים אלה מתרעמים על כך שהוריהם לא קיבלו את הדרך שבה בחרו, אך מנגד, כאשר ילדיהם שלהם בוחרים בדרך אחרת השונה מדרכם – הם מסרבים לקבל אותם. האם הורים אלה נוהגים בחוסר יושר ועושים איפה ואיפה? האם

ניתוח סוגיות: איך ללמוד גמרא בצורה מעמיקה? כאשר לומדים סוגיה בגמרא, לא די לקרוא את המסקנה. אפשר להפוך את הלימוד לתהליך של חקירה, השוואה ובחינה, ובכך לפתח חשיבה עמוקה יותר ולהבין טוב יותר את דרכי החשיבה של חז”ל. השיטה מתאימה בעיקר לסוגיות המבוססות על היגיון וסברה (כגון דיני ממונות), ופחות לסוגיות המבוססות על גזירת הכתוב

ניתוח סוגיות: איך ללמוד? איך ללמוד טקסטים? איך ללמוד סוגיות תלמודיות? ישנן סוגיות תלמודיות המושתתות על היגיון, וישנן סוגיות הבנויות על גזירת הכתוב. ניתן לקחת סוגיה שאנו סבורים שאנו בקיאים בה, ולנתח אותה יחד עם מורה, כדי לקבל זוויות ראייה שלא חשבנו עליהן במהלך הלימוד. לדוגמה: לוקחים אירוע הנידון בסוגיה. דנים בו לפי דרכי החשיבה

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא

סיבתיות – כיצד לזהות ולבדוק קשר סיבתי? כיצד מזהים קשר סיבתי? כיצד בודקים קשר סיבתי? כיצד ניתן לבדוק קשר בין חטא לעונשו? האם יש שכר ועונש בעולם הזה? כיצד פועל שכר ועונש במצוות? כיצד ניתן לבדוק קשר סיבתי בין שמירת מצוות לבין אריכות ימים? האם קיימת זיקה בין זהירות בקיום המצוות לבין שמירת החיים והצלה

אמת, אהבה וכבוד במחלוקת – איך לכבד ולאהוב את בעלי המחלוקת? איך להתייחס אם חלק מעם ישראל הם רשעים? איך אתה יכול להתייחס אליהם באהבה, בחיבה וברעות – הרי הוא רשע מרושע? האם ניהול מחלוקת מתוך כבוד ואהבה הוא ריאלי במצב שבו יש מחלוקת קוטבית, שבה אחד אומר “כולה שלי” והשני אומר “כולה שלי”? אם

פרשת ואתחנן – האם הדת עוזרת לפתור את בעיות היסוד של הקיום האנושי? בפרשת ואתחנן התורה חוזרת על סיפור מתן תורה ועשרת הדיברות. כעיקרון, התורה באה לתת מענה מוחלט לבעיות היסוד של הקיום האנושי – כמו בשאלת תכלית החיים, משמעותם וכדומה. במאמר זה נבחן האם אכן התורה והמצוות במובנן הפשוט נותנות מענה זה, ואיזה סוג

בית המקדש – שלוש התייחסויות לבית המקדש את הערך הרוחני של בית המקדש ניתן לראות בכמה אופנים. התייחסות אחת היא לראות בבית המקדש דבר בעל ערך עצמי – לראות בבית המקדש כבעל ערך עצמי כפי שהוא. התייחסות שנייה לבית המקדש היא לראות את בית המקדש כאמצעי לתכלית אחרת; בית המקדש הוא רק אמצעי להשגת מטרה

פרשת דברים – איך להעביר ביקורת ואיך להוכיח? עיקרון יסודי, פשוט וברור בהעברת ביקורת ותוכחה הוא שהיא צריכה להיות נכונה. כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, פעמים רבות הוא נעלם מעיניהם של אנשים. לעיתים קרובות אנשים בטוחים לחלוטין שהם צודקים, ושכל מה שהם חושבים הוא אמת מוחלטת. במצבים כאלו נדרשת מעט צניעות – צניעות בהבנה וצניעות

ניתוח ובחינת אמיתות של הוכחה: קיומה של תורה שבעל פה כדי לבחון את מידת האמיתות של הוכחה כלשהי, ננתח אותה בשיטה מובנית ועל פי השלבים הבאים: שלב א’: מה ההוכחה אומרת (טענת ההוכחה). שלב ב’: מהן הנחות היסוד של ההוכחה. שלב ג’: האם הנחות היסוד הללו נכונות, או מדוע הן אינן בהכרח נכונות. להלן יישום

ריקנות ומשמעות החיים: כיצד להתמודד עם הריקנות הקיומית? בעלי החיים אינם מוטרדים משאלות של משמעות החיים או מתחושות של ריקנות קיומית – לפחות לא ככל שמשגת תפיסתנו את עולם החי. לעומת זאת האדם, בזכות תודעתו המפותחת, רוחו הרחבה והתחכום השכלי שבו, מסוגל להשיג דברים כבירים בחייו; אך אותם כלים עצמם מייצרים עבורו בעיות וקשיים קיומיים

אחדות מוחלטת: בין היעדר ידיעה, ביטול ההבחנה וטבעו של ה”טוב” מהי אחדות? מה משמעות המצב של “לא לדעת כלום”? כמה סוגים של “אי-ידיעה” קיימים, והאם אחדות היא בהכרח מצב חיובי וטוב? חלק א’: סוגים של “לא לדעת כלום” – מאי-ידיעה יחסית לאי-ידיעה מוחלטת האם המצב של “לא לדעת כלום באופן מוחלט” זהה למצב שבו “אין

חינוך והורות: סליחה, אשמה ומה שביניהן – לסלוח או להאשים? כיצד מתמודדים עם סוגיית הסליחה ורגשות האשמה של הורים בחינוך ילדים? איך הורים יכולים להימנע מלהאשים את עצמם במה שנתפס בעיניהם ככישלון חינוכי, וכיצד הם יכולים לסלוח לעצמם? מן הצד השני – כיצד ילדים (גם כאלו שגדלו) יכולים לסלוח להוריהם, להשתחרר מהטינה ולא להאשים אותם

משמעות, שלילה ופרדוקס: האם מציאות של דבר אחד בלבד היא אפשרית? מבוא: שאלת היחידות והפרדוקסליות האם לרעיון שקיים רק משהו אחד במציאות יש משמעות לוגית, או שמא מדובר ברעיון פרדוקסלי מטבעו? ניסוח אחר: אם רק הצבע הלבן קיים במציאות, או לחלופין רק הצבע השחור, האם עצם קיומם הבלעדי מבטל את היכולת שלהם להיות קיימים כמושגים

פרשת מסעי – אחדות הזהות והמסורות של עדות ישראל בסוף פרשת מסעי מופיע ציווי אלוקי אשר יש בכוחו לשפוך אור גדול על עניין האחדות בין העדות השונות ובין המסורות המגוונות של עדות ישראל. בסיום הפרשה, אנו מוצאים ציווי האוסר על השבטים להתחתן זה בזה לצורך העברת נחלאות, כפי שנאמר בספר במדבר, פרק ל”ו, פסוקים ו’–ז’:

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד

קללות – איך להתמודד עם קללות? איך להתמודד עם מי שאומר לך “אתה לא יהודי”? שאלות רבות עולות כאשר אנו חווים פגיעה מילולית: איך לא להיפגע שמקללים אותך? ואיך להתמודד עם מישהו שמעליל עליך שאתה לא יהודי? בעיקרון, הפגיעה מתרחשת כאשר ישנה התנגדות לרצון – כאשר הקללה פוגעת במשהו שחשוב לאדם, בין אם מדובר במשהו

סיבתיות – האם ומתי ניתן לחזות קשר סיבתי בעתיד? שאלת היסוד האם חוסר היכולת שלנו לדעת מה יהיה הקשר הסיבתי בעתיד נובע מכך שאיננו מבינים את הקשר הסיבתי לאשורו בהווה ובעבר? כדי לענות על שאלה זו, יש להבין כי קשר בין שני אירועים או תופעות יכול להתקיים משתי בחינות שונות: בחינה של מתאם (קורלציה) ובחינה

תגובה על המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“ בעקבות המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“, קיבלתי את התגובה הבאה: “רעיון זה נכון. בלי התורה שבעל פה לא היה לך שמץ של מושג אילו פרשיות לכתוב, כיצד לכתוב אותן, כיצד להכין את בתי התפילין והרצועות, וכיצד להניח תפילין. כל זה כלל אינו כתוב בתורה. האם אתה רוצה להיות

מיהו אלוהים האמיתי? מהי אחדות אמיתית? שאלות יסוד: מהי אחדות מוחלטת? מהי אחדות פרדוקסלית? מהי אחדות שאינה שכלית? מהו פרדוקס אמיתי, והאם יש הבדל בין פרדוקסים שונים? האם ‘אין הבדל בין יש לאין’ ו’לא יודע כלום באופן מוחלט’ הם אותו הדבר? הסבר ראשון טוען ששני הרעיונות הללו זהים לחלוטין, מכיוון ששניהם מובילים לאותו הפרדוקס: הקביעה

אמיתות התורה שבעל פה – האם אילולא הייתה תורה שבעל פה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את התורה שבכתב, ולכן הכרחי שתהיה תורה שבעל פה? ישנם כאלה המנסים להוכיח את אמיתותה של התורה שבעל פה בטענה שאילולא קיבלנו אותה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את המצוות מתוך התורה שבכתב לבדה – והרי התורה ניתנה כדי

פרשת פנחס – קנאות וקיצוניות בשירות השלום: שני המבחנים של הקנאות החיובית בעולם המחשבה הדתית והכללית, קנאות, קיצוניות ופונדמנטליזם נתפסים לרוב כתופעות שליליות והרסניות. עם זאת, מפרשת השבוע – פרשת פנחס – עולה כי קיימת גם “קנאות מבורכת”. כדי שמעשה קיצוני וקנאי ייחשב לחיובי ורצוי, עליו לעמוד בהצלחה בשני מבחנים נוקבים: מבחן המניע הטהור (ההתייעצות

מוות וחיים – מה עדיף: לחיות או לא לחיות? האם טוב יותר לחיות מאשר לא לחיות? האם אדם צריך לפחד מהמוות, והאם הפחד הזה בכלל מוצדק? כמו כן, יש לחקור האם העובדה שאדם מעדיף לחיות על פני למות מהווה הוכחה לכך שלבני אדם טוב יותר לחיות. לכאורה, ניתן לטעון שעצם ההעדפה האנושית לחיים מוכיחה כי

מיהו אלוהים? מה היה לפני בריאת העולם? מה היה לפני שהמציאות הייתה קיימת? מה קיים באמת? מהו שורש המציאות? מהו היסוד שממנו התהווה הכל? מיהו אלוהים? מה יש מחוץ למציאות? האם אפשר להוציא משהו מהערפל? עם מה יוצאים מהערפל? מהו בכלל הערפל? ישנם כאלו החושבים בטעות כי השאלה הזו מתכוונת לשאלה מה היה לפני בריאת

האם ייתכן חורבן שלישי? | מבט לימי בין המצרים וי”ז בתמוז בימי בין המצרים ויום התענית של י”ז בתמוז, ראוי לבחון שאלה קיומית המעסיקה את עולם המחשבה היהודי בדורנו: האם ייתכן חורבן שלישי? במסורת היהודית קיימים מקורות מגוונים המצביעים על כך שבית המקדש השלישי לא ייחרב, וכי הגאולה השלישית היא גאולה נצחית שאין אחריה גלות.

הספד על רבי עמוס גואטה זצ”ל: על מהותה של שלמות רוחנית   כשמדברים על “שלמות רוחנית”, אנחנו בדרך כלל חושבים על אנשים דתיים מאוד או על מערכת חוקים מסודרת. אבל האמת היא, ששלמות רוחנית אמיתית נמצאת אצל צדיקי אמת, אנשי רוח ומיסטיקנים טהורים, והיא שונה לחלוטין ממה שנראה לנו. מבחינה פילוסופית, עלינו להבין שהרוחניות הטהורה