חגים

בל תוסיף ובל תגרע – למה במצוות חז”ל אין “בל תוסיף”? בתורה בתורה כתוב על מצוות התורה שאין להוסיף עליהן ואין לגרוע מהן. נשאלת השאלה: למה בכל הדינים והמצוות שהוסיפו חז”ל אין משום איסור “בל תוסיף”? הרי הם הוסיפו על מה שכתוב בתורה! דוגמאות להוספות של חז”ל: איסור אכילת עוף בחלב הוא הוספה של חז”ל […]

אמת, אהבה וכבוד במחלוקת – איך לכבד ולאהוב את בעלי המחלוקת? איך להתייחס אם חלק מעם ישראל הם רשעים? איך אתה יכול להתייחס אליהם באהבה, בחיבה וברעות – הרי הוא רשע מרושע? האם ניהול מחלוקת מתוך כבוד ואהבה הוא ריאלי במצב שבו יש מחלוקת קוטבית, שבה אחד אומר “כולה שלי” והשני אומר “כולה שלי”? אם

בית המקדש – שלוש התייחסויות לבית המקדש את הערך הרוחני של בית המקדש ניתן לראות בכמה אופנים. התייחסות אחת היא לראות בבית המקדש דבר בעל ערך עצמי – לראות בבית המקדש כבעל ערך עצמי כפי שהוא. התייחסות שנייה לבית המקדש היא לראות את בית המקדש כאמצעי לתכלית אחרת; בית המקדש הוא רק אמצעי להשגת מטרה

האם ייתכן חורבן שלישי? | מבט לימי בין המצרים וי”ז בתמוז בימי בין המצרים ויום התענית של י”ז בתמוז, ראוי לבחון שאלה קיומית המעסיקה את עולם המחשבה היהודי בדורנו: האם ייתכן חורבן שלישי? במסורת היהודית קיימים מקורות מגוונים המצביעים על כך שבית המקדש השלישי לא ייחרב, וכי הגאולה השלישית היא גאולה נצחית שאין אחריה גלות.

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

מיהו אלוהים האמיתי? פרדוקס מתן תורה וההבדל בין “מצידו” ל”מצידנו” הדתות טוענות שיש לאלוהים מצוות, רצונות, ומושגים של טוב ורע. מכאן עולה השאלה: כיצד ייתכן שאצל אלוהים קיימים טוב ורע? איך שייכים אצלו מושגים אלו, וכיצד ייתכן שישנם שכר ועונש על עבירות ומצוות? אחת התשובות המקובלות בדת היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה

מאמר ליום ירושלים: האם זיהוי קדושת המקום הוא טבעי או על־טבעי? לכבוד יום ירושלים, נרצה לברר עניין של קדושת המקום. האם אפשר להבחין בין מקום קדוש למקום שאינו קדוש, ואם כן, כיצד אפשר להבחין בכך? ירושלים נחשבת קדושה, וארץ ישראל נחשבת קדושה. השאלה היא: האם זיהוי מקום קדוש הוא טבעי או על־טבעי? כלומר, אם נסתכל

מה תוקף חיוב תעניות בזמננו? מה תוקף חיוב תענית עשרה בטבת וי”ז בתמוז? האם הם ימי אבלות או תשובה? תענית עשרה בטבת נקבעה בעקבות המצור על ירושלים, כפי שמפורש בדברי הנביא: “בעצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים” (יחזקאל כד, ב), וכן מבואר בגמרא במסכת ראש השנה (יח ע״ב) ובמסכת תענית. וכן תענית י״ז

חנוכה ויום העצמאות – חג אחד או שניים? יש הטוענים כי חנוכה הוא חג התקומה הלאומית של עם ישראל בימי הבית השני. לכבוד התקומה הלאומית, השלטון העצמאי וחידוש השליטה על בית המקדש, נקבע חג החנוכה. בגלות נחגג החג לזכר אותה תקומה לאומית ולזכר העצמאות שהייתה לעם ישראל בארצו. אלא שכעת, כאשר עם ישראל שב לארצו

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

השאיפה למקדש ולהר הבית – למי היא מיועדת? העניין נוגע לקדושת המקום, לקדושת מקום מיוחד ולבית מיוחד. בתורה יש סתירה בין שני פסוקים. מצד אחד, נאמר: “בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ“ (שמות כ’, כ’), שמשמעותו שכל המקומות שווים, והדבר המקודש הוא עצם אזכרת שמו של הקב”ה. כלומר, כל מקום שבו אדם

חירות ועבדות: ניתוח של חופש במאסר ומחוצה לו הגדרת החופש והעבדות חירות ועבדות הן שתי קצוות של רצף: החופש המוחלט הוא יכולתו של אדם לממש את כל רצונותיו, בעוד העבדות המוחלטת היא חוסר היכולת לממש אף רצון. בין שני הקצוות הללו קיים טווח של חופש יחסי, הנקבע לפי מידת המימוש של רצונות הפרט. ככל שאדם

למה חוגגים את פסח? שלושה הסברים למשמעות החג התשובה הבסיסית ידועה: פסח נחגג כזכר ליציאת מצרים. אך השאלה האמיתית היא מדוע כל כך חשוב לזכור דווקא את האירוע הזה ולחגוג אותו בדורות כה רבים? במאמר זה נציג שלושה הסברים המציעים רבדים הולכים ומעמיקים למשמעות החג. הסבר ראשון: חגיגת הזיכרון המשפחתי אנו חוגגים את יציאת מצרים