אמונה

פרשת עקב: האם יש פרדוקס בביטחון בה’ ובהשתדלות? בפרשת עקב מזהירה התורה כי בעקבות הצלחה, שפע ושגשוג, עלול האדם לרום לבבו ולהגיע לידי המחשבה הכוזבת כי כוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה. משום כך מזהירה התורה כי גם ברגעי השיא הללו, על האדם לזכור את מקור ההצלחה: “וְזָכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן […]

בין הורים לילדים: אשמה וסליחה, יושר וחוסר יושר ישנם אנשים ששינו מדרך אבותיהם ובחרו לעצמם דרך חיים אחרת. אנשים אלה מתרעמים על כך שהוריהם לא קיבלו את הדרך שבה בחרו, אך מנגד, כאשר ילדיהם שלהם בוחרים בדרך אחרת השונה מדרכם – הם מסרבים לקבל אותם. האם הורים אלה נוהגים בחוסר יושר ועושים איפה ואיפה? האם

מיהו אלוהים? מה היה לפני בריאת העולם? מה היה לפני שהמציאות הייתה קיימת? מה קיים באמת? מהו שורש המציאות? מהו היסוד שממנו התהווה הכל? מיהו אלוהים? מה יש מחוץ למציאות? האם אפשר להוציא משהו מהערפל? עם מה יוצאים מהערפל? מהו בכלל הערפל? ישנם כאלו החושבים בטעות כי השאלה הזו מתכוונת לשאלה מה היה לפני בריאת

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא מוסרי, ומי שמרע לו אינו מוסרי. אך השאלה הגדולה היא האם המושגים האלה קיימים באמת במציאות באופן אובייקטיבי, או שהכל סובייקטיבי ותלוי סיטואציה? התשובה תלויה לחלוטין באיך שאנחנו מגדירים “אובייקטיבי”:

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי שעושה וחושב רע נחשב לאדם שאינו מוסרי. מידת מוסריותו של האדם נקבעת בהתאם למידת הטוב והרע שהוא עושה וחושב: ככל שמידת הטוב שהוא חושב ועושה גדולה יותר, כך הוא נחשב

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

ליהנות מהחוויה של הסמים – ללא סמים? במאמר זה נבחנת חוויה אישית של אדם במסיבה תחת השפעת MD, ועולה השאלה המרתקת: האם ניתן לשחזר את אותה התחושה העוצמתית בצורה טבעית? כדי לשחזר חוויה שהושגה באמצעות חומרים פסיכואקטיביים, יש להבין תחילה את המנגנון שהופעל: מהם השינויים שחוללו הסמים בתפיסת המציאות וכיצד הם הולידו את השינוי בחוויה

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

פרשת אמור: שלוש נקודות מבט על אובדן ואבלות בתחילת פרשת אמור, התורה מציגה מערכת דינים מורכבת בנוגע לטומאת מת ואבלות, המחלקת את החברה לשלוש דרגות. הדין בפרשה כהן הדיוט: מותר לו להיטמא ולהתאבל רק על ששת קרוביו הראשונים: אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו ואחותו הבתולה. חז”ל למדו מהמילה “לשארו” כי עליו להתאבל גם על אשתו.

אמונה – האם אנחנו באמת יכולים להאמין בכל דבר? אנשים יכולים להאמין בכל דבר. מה הכוונה ב”כל דבר”? הכוונה היא לכל דבר כפשוטו, לכל רעיון ממש, ללא יוצא מן הכלל. יכולים להאמין באלים השולטים בעולם. יכולים להאמין שחוטים אדומים מביאים מזל טוב לחיים. יכולים להאמין בכל רעיון, גם כזה שאינו עולה על הדעת. גם בדבר

האם לאלוהים יש גוף? בין פשט המקרא לבין ההיגיון האם לאלוהים יש גוף ודמות הגוף? ומה הכריח את חכמי ישראל לומר שאלוהים אינו גשמי, למרות התיאורים הרבים בתורה שנראים לכאורה כסותרים זאת? עדות המקרא מול דרך ההיגיון מי שקורא בתורה כפשוטה יכול להתרשם שלאלוהים יש דמות וגוף. הוא מתואר כמי שמדבר כבן אדם: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים

קיימים שני מצבים מרכזיים.המצב הראשון הוא להיות עם שכל – לדעת, להבין ולהיות חכם באמצעות החשיבה. לשכל יש דרגות ורמות שונות.המצב השני הוא העדר שכל – חוסר יכולת להבין ולדעת את הדברים המתרחשים בחיים. השאלה היא: מה קשה יותר לאדם – להיות חסר שכל, או להיות בעל שכל? התשובה היא: תלוי.אם מדובר בהפחתה מסוימת של

הרמב”ן, בסוף פרשת בא, פורס את משנתו וכותב שכל העולם הוא נס ואין בו שום טבע. לדעתו, עיקר ושורש האמונה הוא להכיר שכל העולם וחוקיו מתנהלים בצורה ניסית לחלוטין על ידי הרצון החופשי של אלוהים; ברצונו החוקים ייקבעו וברצונו החוקים יתמידו כפי שהם. וכך לשונו של הרמב”ן (שמות י”ג, ט”ז): “ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול

פרשת ויצא: איזו ברכה גדולה יותר — ילדים או התכלית האמיתית שמאחוריהם? כולנו יודעים עד כמה חזקה כמיהת האימהות לילדים בתורה. אצל כל האימהות אנו רואים שהדבר החשוב ביותר עבורן הוא זכות ההולדה. רחל זועקת: “הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי“ (בראשית ל’, א). שרה אומרת: “הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה’ מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל־שִׁפְחָתִי — אוּלַי

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

מה המניע של הדברים? מה הסיבה של המציאות? מה הסיבה של כל האירועים? האם הסיבה מחויבת? האם יש ודאות מוחלטת או רק ודאות יחסית? מה גורם שירד גשם? מה גורם שתהיה סערה? מה גורם לניצחון במלחמה? מה גורם למחלות? מה גורם לכך שאנשים מתים? בקיצור – מה גורם לדברים לקרות? יש הרבה תאוריות לגבי המניע

אמונה – מה יכול לשנות את אמונך? מה יכול לשנות את אמונתך? והאם זו שאלה צודקת? כאשר מתקיים דיון או ויכוח בין אמונות שונות ומנסים לשכנע מישהו, לעיתים קורה כך: מפריכים סיבה אחת – והוא מביא סיבה נוספת; מפריכים גם אותה – והוא מביא עוד סיבה, שוב ושוב. ואז שואלים את המאמין: “האם יש הוכחה

אמת אמיתית ואמת מדומה – מעשה “יין הונגרי“ באחד מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מסופר על עגלון שהוביל יין הונגרי מקורי. העגלון ביקש לטעום מבעל היין את אותו יין, ובעל היין נתן לו לטעום. כאשר הגיע העגלון לפונדק והגישו להם יין, כולם שתו ושיבחו את היין, ואמרו שהוא יין הונגרי. אך העגלון, שכבר טעם את

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

מי לא מוטרד מהמלחמה עם איראן? שלושה סוגי אנשים שלא מוטרדים מהמלחמה – למה הם לא דואגים? עכשיו יש מלחמה עם איראן וכולם מרוכזים במלחמה הזאת – מה יהיה, איך היא תגמר ומתי, מה יהיו תוצאותיה. יש כאלה שלא מוטרדים כי אין שום השלכות למלחמה הזאת ולתוצאותיה על החיים שלהם, כי הם חושבים שהמלחמה ותוצאתה,

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי

מה המשותף ומה המבדיל בין יאיר גולן לנטורי קרתא? שניהם מאמינים ביהדות. שניהם חדורי שליחות. ושניהם – במובנים מסוימים – אינם “נורמליים” במובן המקובל. אבל יש הבדל מהותי ביניהם: נטורי קרתא מאמינים ביהדות בגישה שמרנית-קיצונית, עד כדי שיתוף פעולה עם אויבי הלאומיות היהודית. עבורם, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כפירה. יאיר גולן, לעומתם, נאמן