ליהנות מהחוויה של הסמים – ללא סמים?

ליהנות מהחוויה של הסמים – ללא סמים?

במאמר זה נבחנת חוויה אישית של אדם במסיבה תחת השפעת MD, ועולה השאלה המרתקת: האם ניתן לשחזר את אותה התחושה העוצמתית בצורה טבעית?

כדי לשחזר חוויה שהושגה באמצעות חומרים פסיכואקטיביים, יש להבין תחילה את המנגנון שהופעל: מהם השינויים שחוללו הסמים בתפיסת המציאות וכיצד הם הולידו את השינוי בחוויה הרגשית. הקושי מתעורר כאשר האדם אינו זוכר בבירור את החוויה עצמה או את התמורה המחשבתית שהובילה אליה.

המצב האידיאלי לשחזור הוא כאשר האדם זוכר את התהליך במלואו – מרגע נטילת החומר ועד לשיא החוויה. במקרה כזה, ניתן לנסות לשחזר את אותם “שינויי תפיסה” באמצעים הכרתיים ומחשבתיים בלבד. גם אם הזיכרון חלקי, למשל אם זוכרים את התחושה אך לא את הלך המחשבה, ניתן לנסות להשלים את התמונה באמצעות התבוננות וחקירה עצמית.

העיקרון המנחה הוא שניתן לשאול שאלות יסוד כמו: “מה הייתי רוצה שיקרה?” או “ממה אני מפחד?”, ולשנות את התשובות עליהן באופן מודע. שינויים תפיסתיים אלו עשויים לחולל תחושות דומות מאוד לאלו שנוצרו תחת השפעת הסם.

דוגמאות ליישום המודל:

 שחרור משיפוטיות חברתית:

האדם תיאר כי תחת השפעת הסם הוא הרגיש חופשי לחלוטין מדעתם של אחרים. הוא חווה את הסובבים אותו כ”אנרגיות”, דבר שנטרל את הפחד משיפוט או מתגובה.

ניתן להגיע למצב דומה באמצעות עבודה קוגניטיבית: לשאול “למה בעצם אכפת לי מה אחרים חושבים?” או “מי קבע שדעתם צריכה לנהל אותי?”. דרך חקירה זו והטלת ספק במוסכמות, האכפתיות פוחתת והחוויה הפנימית משתנה ומתקרבת לאותה תחושת שחרור.

אימוץ תפיסה מהותית:

באותו אופן ניתן לבחון את תפיסת האנשים כ”אנרגיות”. ניתן להרהר בשאלה האם הגוף הפיזי הוא רק ביטוי חיצוני למהות עמוקה יותר. באמצעות דמיון מודרך, שכנוע עצמי או אימוץ אמונה חדשה, ניתן להפוך תפיסה זו לממשית.

ככל שאדם מעמיק בתפיסה מסוימת ומטמיע אותה בתודעתו, היא הופכת עבורו למציאות חיה. עוצמת המחשבה הזו עשויה להוביל לחוויה פנימית זהה לזו שהושגה בעבר באמצעים כימיים, אך הפעם היא נשענת על כוחה של התודעה בלבד.