אפריל 2025

מהו רצונו של אלוהים? חקירה על שלמות ויצירת העולם כדי להבין מהו רצון האלוהים, יש להגדיר תחילה את המושג “אלוהים”, שכן יש לו פרשנויות רבות. במאמר זה, אלוהים מוגדר כמי שמנהל את העולם לאחר ההגדרה, השאלה המתבקשת היא: מהו רצונו של מנהל העולם? רצון האלוהים כהתנהלות העולם  תשובה פשוטה לשאלה זו היא: רצון האלוהים מתבטא […]

חיפוש האמת – האם הטלת ספק יכולה להרחיק מהאמת? אם אדם מחפש את האמת, ומה שחשוב לו זו רק האמת, האם החשש שהטלת ספק תרחיק אותו מהאמת הוא מוצדק? תלוי איזו אמת הוא מחפש: אם הוא מחפש את האמת האישית שלו או את האמת הכללית. אם הוא רוצה להיצמד לאמת שלו, למה שהוא חושב שהיא

מהו היחס הנכון לזהות הלאומית? הזהות הלאומית היא נושא מעמיק, שיש סביבו דעות שונות ומגוונות. האם יש לאדם זהות לאומית? אם כן, מהי זהות לאומית נכונה ומהי זהות לאומית לא נכונה? במאמר זה ננסה להציג שתי גישות שונות לזהות לאומית ואבקש להסביר את הגישה שנראית לי נכונה. מהו לאום ומהי זהות לאומית? לאום הוא קבוצת

הוכחה ושכנוע בדרך השלילה ובאמצעות סתירה הבדל בין הוכחה לשכנוע: שכנוע יכול להסתמך על מניפולציות או הטעיה, בעוד שההוכחה מבוססת על נכונות אובייקטיבית של טענות. במאמר זה, המונח “שכנוע” מתייחס להוכחה. שאלת המחקר: כיצד לשכנע חולה נפש החושב שרודפים אחריו שדים? ניתן להרחיב שאלה זו גם למקרה של אדם חכם החושב שרודפים אחריו פילים, שכן

סתירות – האם קל יותר להכיל סתירות במופשט או במוחש? השאלה הנידונה במאמר זה היא: האם יכולת הכלת סתירות וניגודים בדברים מופשטים קלה יותר מאשר בדברים ממשיים? ראשית, יש להבחין בין שימוש במושגים “סתירות” ו”ניגודים” לבין שימוש במונחים מדויקים ונכונים יותר: מה שנראה לנו כסותר או מנוגד. ייתכן שהדברים נראים לנו סותרים ומנוגדים, אף שבאמת

סיבת האירוע – האם יש תשובה אחת לשאלה למה קרה אירוע מסוים ולשאלה למה הוא קורה עכשיו?   כאשר אנו עוסקים בשאלה “למה קרה משהו?”, עלינו להבחין בין שני ממדים: הסיבה לאירוע עצמו, והמועד שבו הוא מתרחש – כלומר, “למה זה קרה?” לעומת “למה זה קורה עכשיו?”. ייתכן שהתשובות לשתי השאלות הללו שונות מהותית. דוגמאות

תפיסת זמן – מתי אנחנו מתבלבלים בין עבר לעתיד? כאשר עוסקים בתפיסת הזמן, יש להבחין בין שני מרכיבים: האירוע עצמו – התוכן או ההתרחשות. מיקומו על ציר הזמן (עבר, הווה, עתיד). כל אירוע יכול להיות ממוקם על ציר הזמן בעבר, בעתיד, או אף לחבור בין תקופות (למשל, אירוע מתמשך). ההבחנה הבסיסית בין עבר (“אתמול”) לעתיד

האם מנהיג פועל לטובת עצמו או לטובת הציבור? הטענה כי מנהיג פועל רק  מתוך אינטרס אישי היא פשטנית מדי. אמנם, כל פעולה של מנהיג נובעת מרצונו, אך השאלה המרכזית היא: מה מניע את רצונותיו? האם המנהיג דואג רק לעצמו? ייתכן שמנהיג אכן פועל לשמר את שלטונו או לקדם את טובתו האישית, אך אין זה בהכרח

חירות ועבדות: ניתוח של חופש במאסר ומחוצה לו הגדרת החופש והעבדות חירות ועבדות הן שתי קצוות של רצף: החופש המוחלט הוא יכולתו של אדם לממש את כל רצונותיו, בעוד העבדות המוחלטת היא חוסר היכולת לממש אף רצון. בין שני הקצוות הללו קיים טווח של חופש יחסי, הנקבע לפי מידת המימוש של רצונות הפרט. ככל שאדם

בין סובייקטיביות לאובייקטיביות בתקשורת – איך ולמה? כאשר מישהו אומר משהו, ואנחנו רוצים להתייחס למה שהוא אמר, מה יותר נכון עבורנו לומר: “מה שאתה אומר” או “מה שאני חושב שאתה אומר”? “מה שאמרת” או “מה ששמעתי שאמרת”? “מה שנראה לי שהבנתי” או “מה שאמרת”? “שאתה אומר לי” או “שאני חושב שאתה אומר לי”? המשותף לכל

 קיטוב חברתי: בין שנאה למחלוקת – האם ניתן למצוא פתרון? המחלוקות בחברה מלוות לעיתים קרובות בשנאה, ריבים ומתחים. רבים תופסים תופעה זו כבעיה חברתית חמורה, אך השאלה העיקרית היא: האם קיטוב הוא בהכרח שלילי? במאמר זה אבחן את היבטי הקיטוב החברתי ואציע פרשנות מורכבת יותר לתופעה. הצדדים החיוביים של מחלוקת ושנאה התפיסה הרווחת רואה בריבים

למה חוגגים את פסח? שלושה הסברים למשמעות החג התשובה הבסיסית ידועה: פסח נחגג כזכר ליציאת מצרים. אך השאלה האמיתית היא מדוע כל כך חשוב לזכור דווקא את האירוע הזה ולחגוג אותו בדורות כה רבים? במאמר זה נציג שלושה הסברים המציעים רבדים הולכים ומעמיקים למשמעות החג. הסבר ראשון: חגיגת הזיכרון המשפחתי אנו חוגגים את יציאת מצרים

קיטוב ודמוניזציה: כיצד דיון ענייני יכול להפחית את השנאה? המחלוקות בין הקבוצות השונות במדינה גורמות לקיטוב, אך ישנם שני גורמים עיקריים שמובילים לקיטוב הזה. הגורם הראשון הוא תוצר אובייקטיבי של עניין המחלוקת עצמו, שבו ההבדלים בדעות ובערכים בין קבוצות שונות יוצרים קיטוב. כפי שהסברנו במאמר אחר, המחלוקות נובעות מהשוני בעדפות ובערכים בין הקבוצות השונות. הגורם

קיטוב ודמוקרטיה – האם השיטה הדמוקרטית מייצרת קיטוב? במאמר זה, נבקש להתייחס למושג “דמוקרטיה” במובן של שלטון העם, כלומר, דמוקרטיה כמשטר שבו השלטון נבחר על ידי הציבור באמצעות בחירות. עצם השיטה הדמוקרטית לא בהכרח מחייבת יצירת קיטוב, אך יש לה היבטים שמאפשרים את התפתחותו. שיטת הבחירות הדמוקרטית, שהיא תחרותית ביסודה, יכולה להוביל למחלוקות בין קבוצות