הוכחה ושכנוע בדרך השלילה ובאמצעות סתירה

הוכחה ושכנוע בדרך השלילה ובאמצעות סתירה

הבדל בין הוכחה לשכנוע:
שכנוע יכול להסתמך על מניפולציות או הטעיה, בעוד שההוכחה מבוססת על נכונות אובייקטיבית של טענות. במאמר זה, המונח “שכנוע” מתייחס להוכחה.

שאלת המחקר:
כיצד לשכנע חולה נפש החושב שרודפים אחריו שדים? ניתן להרחיב שאלה זו גם למקרה של אדם חכם החושב שרודפים אחריו פילים, שכן התהליך עשוי להיות דומה. עם זאת, ייתכן שבמקרה של חולה נפש יהיה קל יותר להוכיח את הטעות מאשר במקרה של אדם חכם.

שיטת השכנוע:
השיטה פועלת על ידי איתור סתירות בין אמונותיו של האדם. לדוגמה, אם אדם מאמין שחוטים אדומים מביאים הצלחה, נוכל לאתר אמונה אחרת שלו הסותרת את האמונה הזאת. יצירת סתירה בין אמונותיו תגרום לו לפקפק באמונתו המקורית.

תנאים ליצירת סתירה אפקטיבית:

  1. האדם צריך להאמין שהמחשבה הנוספת (ב’) נכונה.
  2. האדם צריך להאמין שמחשבה ב’ סותרת את מחשבה א’ (האמונה המקורית).
  3. האדם צריך להאמין ששתי המחשבות לא יכולות להיות נכונות בו-זמנית.

שלוש דרכים לפתרון הסתירה:

  1. מחשבה ב’ אינה נכונה.
  2. מחשבה ב’ אינה סותרת את מחשבה א’.
  3. מחשבה א’ אינה נכונה.

יצירת ספק:
התהליך אינו מוכיח באופן מוחלט את אי-נכונות האמונה, אלא יוצר ספק במידה כזו שמורידה את הוודאות שהאמונה נכונה. מצב הוודאות משתנה מ-100% אמונה נכונה לרמת ודאות נמוכה יותר.

דוגמאות להמחשה:

  1. מקרה רצח ברעננה:
    • אם החשוד היה ביפן בזמן הרצח,
    • והרצח בוצע ברעננה,
    • לא ניתן להיות בשני המקומות בו-זמנית.
      מכאן שהחשוד לא ביצע את הרצח.
  2. בחירה חופשית:
    • אם יש וודאות מוחלטת שאין בחירה חופשית,
    • ויש וודאות מוחלטת ששתי האמונות סותרות זו את זו,
    • אזי האמונה בבחירה חופשית תתבטל.
  3. הכשת נחש:
    • אם נחש מכיש שלוש פעמים, חייב להשאיר סימני הכשה,
    • אם לא נראים סימני הכשה,
    • אזי לא הייתה הכשה.

רמות ודאות:
השכנוע תלוי ברמת הוודאות:

  • אם וודאות ב’ גבוהה מוודאות א’, האדם ישתכנע שא’ לא נכונה.
  • אם רמות הוודאות שוות, האדם יישאר בספק.
  • אם וודאות א’ גבוהה מוודאות ב’, האדם ימשיך להאמין ב-א’.

בעיות בשיטה:

  1. קושי במציאת אמונות עם וודאות מוחלטת.
  2. קושי בהוכחת סתירה מוחלטת בין האמונות.
  3. רוב ההוכחות הן הסתברותיות ולא מוחלטות.

הערה חשובה:
הוכחת טעות בתחום אחד אינה מעידה בהכרח על טעות בכל האמונות האחרות.

סיכום:
הוכחה באמצעות סתירה יוצרת ספק, אך לא בהכרח מוכיחה את אי-נכונות האמונה באופן מוחלט. כדי להפריך אמונה באופן מוחלט, יש צורך בשלושה תנאים:

  1. וודאות מוחלטת בנכונות האמונה הסותרת.
  2. וודאות מוחלטת בקיום הסתירה.
  3. חוסר ודאות באמונה המקורית.

שתף פוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סרטונים נוספים

מאמרים נוספים

מבנה בירור שאלת “מתי” עד שורשה

מבנה בירור שאלת “מתי” עד שורשה כאשר ניצבת בפנינו השאלה מתי לעשות דבר מה מסוים – נניח פעולה, החלטה או בחירה – עולה מתוך כך

מהי תכלית החיים? פירמידת ארבע הרמות של השאלה הגדולה

ביחס לשאלת תכלית החיים אפשר לחלק את בני האדם לארבע קבוצות בצורת פירמידה: מי שהשאלה כלל לא מטרידה אותם, מי שנותנים תשובה ובטוחים בה למרות שהיא שגויה, מי שמבינים שכל התשובות המקובלות שגויות ונשארים בלי תשובה, ומעטים שמסרבים להשלים עם היעדר תשובה ומחפשים תשובה אמיתית.

תמונה של אברהם גטה

אברהם גטה

תפריט נגישות