הסברה והבנה – איך לוודא שההבנה אמיתית ולהסביר נכון?
בדיקת הבנה – איך לעשות? מי צריך לתת דוגמה?
ראשית, מי אחראי על ההבנה? למי חשוב שתהיה הבנה? מי שמוטלת עליו האחריות צריך לוודא שיש הבנה. מי שרוצה להיות בטוח שיש הבנה, עליו מוטלת האחריות לוודא זאת.
ולא מוודאים הבנה על ידי שאילת השאלה “האם הבנת?” ומשיבים “כן”. אלא צריך לוודא שהאדם יודע להסביר. גם כאן יש רמת עומק מסוימת: מי שאנו רוצים לוודא שהוא הבין את העניין, צריך להסביר לנו את מה שהוא הבין מאיתנו. והוא צריך לתת דוגמה משלו על ההסבר.
כי אם אנו נותנים דוגמה, יתכן שהוא רק מדקלם ללא הבנה. אבל כאשר אנו דורשים ממנו להביא דוגמה משלו, יש יותר סיכוי שהוא אכן מבין את העניין שהוסבר לו ולא רק מדקלם. לכן, עדיף שהאדם שאנו רוצים לוודא שהוא הבין, ייתן דוגמה. אחרת, הוא עלול לחזור על הדברים כמו רובוט, כי גם רובוט יכול לדקלם ללא הבנה.
ואם בשלב אחד עוברים את כל השלבים ורואים שיש הבנה והסכמה, אין צורך לחזור על חלקים אחרים.
שימוש במילים הנכונות
אם אנו רוצים לבדוק שמישהו מבין תחום מסוים, כדי ליצור נקודת פתיחה מוסכמת וודאית, מתחילים במושגים הפשוטים ביותר של העניין, כדי לוודא שיש לו לפחות הבנה בסיסית. לדוגמה, אם אנו רוצים לבדוק הבנה של הביטוי “להטיל ספק”.
לא נכון לשאול: “האם אתה מבין מה זה להטיל ספק באופן כללי?”
הביטוי “באופן כללי” בעייתי, כי יש לו מספר משמעויות:
משמעות אחת – הבנה מסוימת שנקראת הבנה “באופן כללי”.
משמעות שנייה – הבנה כלשהי של המושג, האם הוא אומר משהו לאדם.
לכן, אם רוצים לבדוק הבנה כלשהי של מושג, במקום להשתמש בביטוי “באופן כללי”, עדיף לשאול על הבנה מסוימת. יש יותר סיכוי לקבל תשובה חיובית כאשר שואלים בצורה ממוקדת, כמו “האם אתה יודע…”, “מה אתה מבין…”, וכו’. ניסוח כללי עלול להוביל לכך שהנשאל יפרש את השאלה בצורה אחרת ואז התשובה עשויה להיות שלילית שלא בצדק.
שתי דרכי הסברה – איזו עדיפה?
דרך אחת – להסביר את הרעיון או העניין ולעשות בדיקת הבנה על ידי בקשה ממקבל ההסבר לחזור על ההסבר.
הדרך השנייה – לשאול שאלות מכוונות, ובאמצעות השאלות המכוונות לגרום לו להבין בעצמו את העניין.
היתרון בשיטה של שאלות מכוונות הוא שהעניין אכן הובן היטב למי שניסינו להסביר לו, ואין חשש שהוא סתם חוזר ומדקלם ללא הבנה את מה שהסברנו לו.
מה התועלת בהסברה למישהו אחר גם אם הוא לא יודע להשיב?
יש לוגיקה שאומרת שכדי שהבנות חדשות ייכנסו לתודעה ולהבנה, צריך להוציא את מה שיש לנו כבר. על ידי הסבר של מה שאנו יודעים, אנו מתחילים להבין דברים חדשים.
הסבר השאלה למישהו אחר עשוי לעזור גם לנו למצוא את התשובה – ההסברה יכולה לקרב את האדם שמסביר לקראת מציאת הפתרון לשאלה.
