בכנס רבנים שעסק בשאלת המשך צום עשרה בטבת בעקבות השיבה לציון והקמת המדינה, עלתה השאלה אם יש עדיין מקום להמשיך ולצום.
השיעור מציע דרך פשוטה לבירור השאלה, יש לבדוק תחילה מהי הסיבה המקורית לתענית. אם הסיבה היא המצור שהטיל מלך בבל על ירושלים, כפי שנאמר בפסוק על אותו יום, אזי כיום כשירושלים אינה נתונה במצור, ניתן לומר שהטעם לתענית התבטל.
אך אם הסיבה לתענית קשורה לחורבן בית המקדש, הרי שבית המקדש עדיין לא נבנה, ולכן הטעם עדיין קיים ויש להמשיך ולצום. ואם יש הסוברים שהסיבה היא עניין אחר לגמרי, יש לבחון את הנושא לפי אותה סיבה עצמה.
כאשר קיים ספק לגבי הסיבה האמיתית, נוטים להחמיר ולהמשיך בצום. אך העיקרון המרכזי הוא שאין לפסוק הלכה בעניין זה מבלי לברר תחילה מהו טעמה האמיתי של התענית, והאם אותו טעם עדיין תקף בימינו.
