בחזון מעשה המרכבה שמתאר הנביא יחזקאל, נחקקות על הכיסא האלוהי ארבע דמויות: דמות אדם, דמות אריה, דמות שור ודמות נשר. אלא שיחזקאל מוסיף פרט מפתיע: פניהן של כל הדמויות, כולל האריה השור והנשר, הן פני אדם דווקא.
השיעור, המבוסס על ביאור הזוהר לפסוקים אלו, מסביר מדוע דווקא דמות האדם היא זו שמופיעה כפנים המשותפות לכל הדמויות. לפי הזוהר, אדם בהקשר זה מסמל את שם הוי-ה, כלומר את הבחינה האלוהית שמחיה ומקיימת את שאר הדמויות, את חיותם של האריה השור והנשר.
מכאן עולה שהפנים, שהן המהות והזהות הפנימית של כל דמות, מבטאות למעשה את אותה נקודת חיבור אלוהית משותפת. כל הכוחות השונים במציאות, המיוצגים בדמויות השונות, ניזונים ומתקיימים מאותה בחינה אלוהית אחת שמלבישה את פניהם.
