מה עומד מאחורי החומרות הנהוגות סביב חמץ בפסח? אברהם גטה מביא שתי דוגמאות מוכרות. הראשונה, חמץ שהתערב בתערובת אינו נחשב בטל כמו איסורים אחרים, מחשש שהיתר כזה יוביל בסופו של דבר לאכילת חמץ ממש. השנייה, קטניות, שמותרות מצד עצמן, נאסרו בשימוש מחשש שהן יתערבבו בתודעה עם החמץ עצמו.
גטה מציג לחומרות הללו שני צדדים. הצד החיובי הוא שהן מרחיקות את האדם מן העבירה, ככל שגוזרים גזרות רחוקות יותר כך קטן הסיכוי להגיע בכלל לאיסור עצמו. הצד השלילי הוא שהחומרות עלולות לגזול מן האדם דברים מהחיים עצמם, וכפי שאמרו חכמים, יש בגזרות מרחיקות לכת גם סיכון לפגוע בעולמו הפשוט של האדם רק כדי להבטיח שלא יחטא.
