קבלת החלטות – איך לבחור מקום עבודה?
יש רעיון שאומר שבכל מקרה שרע לך ואתה במצוקה, אתה יכול לשנות את הפער בין הרצוי למצוי כדי שלא יהיה לך רע, על ידי כך שאתה מזהה מהי המציאות שאתה לא רוצה אותה. כאשר אתה מחלק את הדברים לשתי יחידות נפרדות, האחת היא המציאות, או מה שאתה חושב שקורה, והשנייה היא הרצון שלך ביחס לאותה מציאות, אז אתה יכול להפסיק את הסבל בכל אחת מהדרכים: או על ידי שינוי מה שאתה חושב שקורה, קרי המציאות, או על ידי שינוי הרצון שלך למה שאתה חושב שקורה. במאמר זה ננסה לנתח מקרה של בחירה בין שתי הצעות עבודה, התלבטות לפי המבנה של רצון ומציאות.
יש מקרים פשוטים שאפשר להכניס אותם לתוך המבנה הזה ולנתח אותם. אם לדוגמה אני חושב שאני רעב ויש לי בעיה עם זה, יותר קל להכניס את זה לתוך המבנה של רצון ומציאות.
רצון – לא רוצה להיות רעב.
מציאות – אני חושב שאני רעב.
אבל יש מקרים שמסתבכים איתם, למה הם מסובכים ואיך לנתח אותם בכל זאת?
התשובה היא שככל שהמקרה מורכב יותר, קשה יותר להכניס אותו לתוך המבנה הזה.
במקרה התלבטות בבחירת מקום עבודה, נשאלת השאלה, מה המרכיב של הרצון, או מה המרכיב של מה שאני חושב שקורה במציאות?
אלא מה נתקלים בקושי לזהות את המרכיבים האלה, ונשאלת השאלה, למה קשה לצייר את המרכיב של המציאות ואת המרכיב של הרצון? האם זה בגלל שיש הרבה אפשרויות, או בגלל מה?
הרצון הוא זהה, כלומר הוא אותו דבר ולא משתנה, והוא: אתה רוצה להרוויח כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן, ושיהיה לך כמה שיותר זמן פנוי. לכן הרצון הוא ברור והוא אחד. כלומר, רוצה מינימום זמן ומקסימום כסף. לכן הרצון הוא אותו רצון.
ההפך של הרצון הוא: אני לא רוצה מעט כסף עם הרבה זמן עבודה.
הרצון הוא זהה בין האפשרויות, והספק הוא איזה דיל יעשה לך יותר טוב.
אז מה הבעיה עם מה שאני חושב שהמציאות?
הבעיה היא שאתה לא יודע איפה יהיה לך יותר טוב. אתה לא יודע איפה יהיה לך יותר טוב.
כאשר עוסקים בפחד מוות יודעים להגדיר בקלות:
הרצון הוא — אני לא רוצה למות.
והמציאות היא — אני חושב שאמות.
במוות יחסית המציאות ברורה לך, אבל במקרה של עבודה יש לך ספקות.
מה בעצם נחשב למציאות במקרה של בחירה הצעת עבודה?
האם המציאות היא שהאפשרויות מסופקות ולא ברורות, והרצון הוא שהמציאות תהיה ברורה ולא מסופקת?
אבל אפשר לומר גם שהמציאות היא האפשרויות שעומדות בפניי כהצעות עבודה.
מה מנסים בעצם לברר?
מנסים להכניס את הסיטואציה של התלבטות לגבי מקום עבודה לתוך המודל של רצון ומציאות, ולנתח את האפשרויות שעומדות בפניי לפי המודל הזה.
הקושי נובע מכך שהמציאות היא עתידית, ולכן קשה לצייר את המציאות בצורה ברורה וחד משמעית.
אפילו אם אתה חושב שהמציאות היא שתהיה במקום עבודה א’ ולא יהיה זמן, ואם לא תהיה במקום עבודה א’ יהיה לך זמן. אם אתה רוצה להיות במקום עבודה א’, אז תרצה את זה שלא יהיה לך זמן ולא יהיה לך רע.
כאשר האפשרות היא עתידית היא פחות ברורה לזיהוי המציאות.
לרצות את האפשרות העתידית:
שינוי המציאות — לא ללכת לעבודה א’.
שינוי הרצון — לרצות את זה שלא יהיה לך זמן פנוי.
בעולם אידאלי, אם יש שכל, זה לא משנה במה עוסקים, כי העיקר הוא לאמץ את השכל, ובכל דבר אפשר לאמץ את השכל. אם יודעים לאמץ את השכל בכל דבר, אפשר להתקדם בכל תחום עיסוק.
בעולם לא אידאלי עדיף שיהיה יותר זמן פנוי. אפילו עדיף לא לעבוד בכלל כדי שתוכל לחקור אם יש או אין אלוהים.
אבל למה להתנגד לעיסוק כזה או אחר? למה לא ללמוד לפתח את השכל בכל דבר? למה להתנגד לאיזה עיסוק?
אלא שיש כאלה שמתקשים ולא מצליחים לאמץ את השכל בכל דבר.
איפה משתלב הרעיון שבעבודה א’ יש יותר פנסיה?
זה חישוב עתידי: אם תחיה עד אז, בעתיד יהיה לך יותר כסף בפנסיה. זו דאגה לעתיד.
פנסיה משמעותה שאת הכסף שהיית אמור לקבל עכשיו תקבל בעתיד. כלומר, על חשבון הרווח בהווה אתה תקבל בעתיד. מה שבעצם אומר שהאדם עצמו יכול להרוויח יותר בהווה ולחסוך חלק ממנו. בשורה התחתונה, הרעיון של פנסיה הוא: תסבול עכשיו בשביל שתהנה בעתיד, או תהנה פחות בהווה בשביל שתהנה יותר בעתיד.
בסופו של החשבון השאלה היא איפה יהיה יותר כסף ופחות זמן עבודה.
הסיכוי לפיטורים משנה את המציאות, ואז אולי הרווח יהיה קטן יותר.
השורה התחתונה היא לעבוד פחות ולהרוויח יותר, ומנסים לדעת באיזו אפשרות יהיה דיל יותר טוב, איפה הדיל יהיה פחות עבודה ויותר כסף.
המציאות היא, אם כך, הדיל הפחות טוב. מה שמטריד אותי הוא שמא בחרתי את הדיל הפחות טוב, כלומר את הדיל שבו אני עובד יותר ומרוויח פחות.
שינוי המציאות משמעותו למצוא את האפשרות שבה יהיה דיל יותר טוב, יותר כסף ופחות עבודה.
שינוי הרצון משמעותו לקבל ולרצות את המצב שאצטרך לעבוד יותר ולהרוויח פחות, או לקבל את המציאות שיכול להיות שאצטרך לעבוד יותר ולהרוויח פחות.
ואם היית יודע בוודאות שהמציאות היא כזאת או אחרת, אז הייתה נותרת רק האפשרות לקבל את המציאות, כי המציאות הייתה חד-משמעית.
מה קורה כאשר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהעבודות, וגם אני לא יודע מהם כל החסרונות והיתרונות בכל אחת מהאפשרויות?
האם חוסר ידיעה של כל היתרונות והחסרונות הוא גם בעיה נוספת?
בעיה אחת היא שלכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות, והיית רוצה את היתרונות של כל האפשרויות, או במילים אחרות, מציאות שלישית שבה יש את היתרונות של כל אחת מהאפשרויות.
ההתלבטות והקושי לראות את המקרה ולנתח אותו הם בגלל שמדובר במקרה עתידי שלא ברור בדיוק מה יהיה ואיך יהיה, כי כאשר יש לנו מציאות בהווה אז תמונת המציאות ברורה, ואז נותר או לשנות את המציאות או לקבל אותה. אבל כאן, במציאות עתידית, המציאות עצמה לא ברורה, ולכן יש ספק, האם לקבל או לרצות? כי את מה לקבל ואת מה לשנות, כאשר המציאות העתידית לא ברורה?
לכאורה, גם אם המציאות הייתה ברורה עדיין היה קושי, בגלל שבכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות בגלל שבעבודה אחת יש יציבות, ובשנייה יותר זמן.
לא זו הבעיה אלא הבעיה היא בגלל שהמציאות העתידית לא ברורה. אם המציאות העתידית הייתה ברורה, היית מכניס את הנתונים לתוך טבלה ומקבל החלטה.
לדוגמה:
בעבודה אחת, יש יציבות פיננסית.
בשנייה אין ודאות.
חוסר יציבות פיננסית נובע מאי-ידיעה של העתיד.
במקרה זה הקונפליקט הוא שיש אופציה שלא ברור מה יהיה בעתיד. אם הייתה ודאות לגבי העתיד, לא הייתה התלבטות.
האם בהווה אין התלבטות ומצוקה לגבי החלטה, מהצד שאני מחפש את שני היתרונות במקרה אחד?
אם כך לכאורה גם בהווה, כשהמציאות ברורה, יכול להיות מצב של יתרונות וחסרונות בכל אחת מהאפשרויות וכתוצאה מכך תהיה התלבטות.
מאחר ואנו עוסקים במקרה הזה הספציפי ולא במקרה תיאורטי כללי, הצוואר בקבוק של המקרה הזה הוא חוסר בהירות המקרה בגלל שזה אירוע עתידי.
בהירות, לעניין זה, פירושה שניתן להשוות בין האופציות של העבודה.
האם אני יכול לנסות לרצות את המצב של הספק?
האם יש תחושה רעה בגלל שלא יודעים את העתיד?
כן, הבעיה היא כי אני לא יודע, האם תהיה יציבות או לא תהיה יציבות.
גם לא יודע, מה יהיה בפנסיה? והאם תהיה אלטרנטיבה בפנסיה.
לרצות את המציאות, האם זה לרצות את הספק?
לא.
לרצות את המציאות במקרה הזה, הכוונה לרצות את האפשרויות שאתה חושב שיכולות להיות, ולרצות אותן, זה נקרא לרצות את המציאות.
