האני והשינוי: מי משנה את האני? שאלות על עצמי ושינוי

האני והשינוי: מי משנה את האני? שאלות על עצמי ושינוי

 

במאמר קודם דנו בשאלה האם האני מתחלק או לא מתחלק, והגענו למסקנה שאם האני אינו מתחלק, אז אין אפשרות שהוא ישתנה כלל.

 

לכאורה, בין אם האני מתחלק או לא מתחלק, בכל מקרה האני הוא “משהו”. הרי האני יכול להיות או “כלום” או “משהו”. אם הוא כלום, אז אין על מה לדבר בכלל. אם הוא לא כלום, אז הוא משהו. אם כך, השאלה המרכזית היא: האם אותו “משהו” יכול לשנות את עצמו?

 

אך לא ברור כיצד משהו יכול להשתנות, וגם אם נניח שהוא משתנה, לא ברור כיצד השינוי יכול להיעשות על ידי המשהו עצמו. לא נראה הגיוני שהאני יכול לשנות את עצמו, כי אם נגדיר את האני בצורה מסוימת ונניח אותו בחלל ריק, איך הוא יכול לשנות את עצמו?

 

כדי לפשט את השאלה, נשתמש בעיקרון של פירוק השאלה לחלקים קטנים יותר. את השאלה “האם האני יכול לשנות את עצמו?” נוכל לחלק למספר חלקים:

  1. מיהו האני?
  2. מה נחשב שינוי של האני?
  3. האם השינוי נובע מגורם מסוים?
  4. האם הגורם הזה הוא האני עצמו?

 

מיהו האני?

לגבי השאלה מיהו האני, יש לבחון האם הרצון הוא חלק מהאני. אם הרצון הוא חלק מהאני, אז שינוי ברצון הוא שינוי באני. אך אם הרצון אינו חלק מהאני, אז שינוי ברצון אינו שינוי באני.

מה היחס בין האני לרצון? יש כמה אפשרויות:

  1. האני והרצון הם אותו דבר.
  2. האני והרצון הם שתי ישויות נפרדות.
  3. האני מורכב מעצם מסוים ורצון, והשילוב ביניהם יוצר את האני. רק אם כך פני הדברים, אולי זה אומר שהאני אינו קיים כעצם נפרד, אלא הוא רק הרכבה של ישויות אחרות.

 

אם הרצון הוא חלק מהאני, אז שינוי ברצון הוא שינוי באני. אך אם הרצון אינו חלק מהאני, אז שינוי ברצון אינו משפיע על האני.

 

מהו שינוי האני?

נניח שהאני מורכב מישות מסוימת פלוס רצון. כעת נדון במה הכוונה ב”האני משתנה”. האם הכוונה היא שהאני עצמו משתנה, או שהדברים שקורים לאני משתנים?

כמו כן, יש לשאול: כאשר אמרנו שהרצון הוא חלק מהאני, איזה סוג רצון הוא חלק אינטגרלי מהאני? האם מדובר במהות הרצון או בביטויים השונים שלו?

לדוגמה, האם ראובן שרוצה לאכול וראובן שרוצה לישון הוא אותו ראובן? התשובה תלויה בהבנה של מהו “שינוי האני”.

ויש לחקור עוד: מה נחשב שינוי ברצון, והאם שינוי זה נחשב לשינוי באני? לדוגמה, אם יש לי רצון חדש, האם זה אומר שהאני השתנה? או שרצונות חדשים אינם מעידים על שינוי באני? נניח שהאני הוא הרצון שלי. (הביטוי “האני הוא הרצון שלי” נושא בתוכו סתירה, כי אם הרצון הוא עצם האני, לא שייך לומר עליו “הרצון שלי”. המילה “שלי” משמעותה שיש אני שהרצון שייך לו, ולא שעצם הרצון הוא האני.)

 

שאלות על שינוי האני והרצון

ניתן לשאול: האם הרצון שלי משתנה? מהו רצון? האם הרצון הוא ישות אחת שמשתנה, או שיש רצונות שונים בזמנים שונים?

לדוגמה, עכשיו אני לא רוצה לאכול, אך כשאני רעב אני רוצה לאכול. האם זה נקרא שינוי רצון? לכאורה כן, כי הרצון השתנה ממצב של חוסר רצון לאכול למצב של רצון לאכול.

 

לדוגמה, מצבים שונים של האני והרצון – האם הם נחשבים כשינוי, ובשל כך גם האני השתנה, או שלא:

– שולחן שעליו הניחו עציץ – האם השולחן השתנה?

– ראובן שחובש כובע – האם ראובן השתנה?

– אם נוסיף לראובן רצון לחבוש כובע – האם ראובן השתנה?

– רצון לבננה ורצון לבמבה – האם אלו רצונות שונים?

– רצון לבננה ורצון לעוד בננה – האם זה אותו רצון?

– רצון לבננה ותפוח, ואז רק רצון לבננה – האם זה אותו רצון?

 

(ויש כאן שאלה שלא נתעמק בה במאמר זה: האם הרצונות קבועים, והמציאות רק מגלה אותם, או שהרצונות עצמם משתנים?)

 

שתי נקודות מרכזיות הדורשות בירור

  1. הקושי להגדיר מיהו האני.
  2. נראה שלא משנה כיצד נגדיר את האני, התשובה תהיה שהוא לא יכול לשנות את עצמו.

 

לגבי הקושי הראשון, הפתרון הוא לא להגדיר את האני באופן מוחלט, אלא להבין למה מתכוונים כשמשתמשים במילה “אני”. כאשר אני אומר “אני רוצה לאכול”, למה אני מתכוון ב”אני”?

 

לגבי הקושי השני, אם אני בטוח שאגיע לאותה מסקנה בכל מקרה, אז אולי אין טעם לחקור. אך אם יש ספק, או אם יש מטרות נוספות לחקירה, אז כדאי להמשיך לחקור.

שתף פוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סרטונים נוספים

מאמרים נוספים

האם יש פרדוקס באמונה שלכל דבר יש סיבה חוץ מאלוהים?

העיון בודק אם יש סתירה באמונה שלכל דבר יש סיבה, בעוד שאלוהים, כסיבה הראשונה, אין לו סיבה משלו. המסקנה היא שאין כאן בהכרח פרדוקס, מפני שההסבר שבגללו אנו אומרים שלכל דבר יש סיבה אינו חל בהכרח גם על הסיבה הראשונה עצמה.

תמונה של אברהם גטה

אברהם גטה

תפריט נגישות