אכזבה – איך להימנע מאכזבות ולהתמודד איתן בחיים?
אכזבה היא אחת החוויות הקשות בחיי האדם, עד כדי כך שאנשים רבים נמנעים מפעולות והחלטות מחשש להתאכזב. השאלה היא כיצד ניתן לקבל החלטות ולפעול ללא פחד מאכזבות.
אכזבה היא תוצאה של אירוע שלילי שאדם לא יודע להתמודד איתו. אם לאדם לא יקרו אירועים שליליים, או אם כאשר הם קורים הוא יודע להתמודד איתם בקלות, הוא לא יפחד מאכזבות.
לכן, הדרך הכללית להתמודד עם אכזבות היא לפתח את היכולת להכיל אירועים שליליים בחיים. ככל שאדם יודע להכיל יותר אירועים שליליים, כך יהיה לו קל יותר להתמודד עם אכזבות.
ברור שאדם יכול לבחור לא להזדהות עם דברים, לא להזדהות עם רצונות ולא להיכנס לקשרים שעלולים לאכזב אותו, ובכך להימנע מאכזבות. אך כאן אנחנו דנים במקרה שבו אדם כן רוצה להזדהות עם האפשרות שתהיה אכזבה, וכן להיכנס לקשרים שעלולים לאכזב. השאלה היא איך בכל זאת אפשר לנסות להבטיח שלא תהיינה אכזבות.
כאשר אדם מזדהה עם דבר שיכול לא להתממש, עליו לשאול את עצמו: איך אתמודד אם האפשרות שבחרתי לא תתממש? כמובן, הוא יכול לעשות מאמצים רבים כדי שהאפשרות שבחר תתממש, אך לא תמיד ניתן למנוע את האפשרות שהיא לא תתממש. לכן, צריך גם לחשוב מה יעשה אם האפשרות שהוא מזדהה איתה לא תתממש.
כדי להימנע מאכזבה, יש לנסות לחשוב מה הטוב שיכול לצמוח מהמצב שבו האפשרות שבחר לא תתממש. כלומר, למצוא את היתרונות שבאפשרות שהוא מתנגד לה. כדי לעשות זאת בצורה טובה, יש קודם כל למצוא את כל היתרונות שהוא צפה לקבל מהאפשרות שבחר. לאחר מכן, יש למצוא את היתרונות שבכך שהאפשרות הזו לא תתממש, ואת החסרונות שבכך שהיא כן תתממש. אם האדם יראה גם את היתרונות של האפשרות הנגדית ואת החסרונות של האפשרות שבחר, מובטח לו שלא יתאכזב מבחירתו.
היתרונות הללו יכולים להיות מאותם היבטים עצמם או מהיבטים אחרים. העיקר הוא שבסופו של דבר האדם ירצה גם את האפשרות המנוגדת לרצונו. המשמעות היא להיות במצב של “מלאות חרטות” – מודעות ליתרונות ולחסרונות של שתי האפשרויות. לדוגמה, אדם בדיאטה שרוצה לאכול עוגה: כאשר הוא אוכל עוגה, הוא מתחרט כי הוא רוצה לשמור על הדיאטה, וכאשר הוא לא אוכל, הוא מתחרט על כך שלא נהנה מאכילתה. אם ילך למאפייה וימצא שהיא סגורה, הוא ישמח כי זה מאפשר לו לשמור על הדיאטה.
את אותו תהליך ניתן לעשות ביחס לרצון פרטי מסוים, וגם ביחס לרצון כללי. כלומר, למצוא באופן פרטני את היתרונות שאדם חושב שיהיו לו אם יקרה המקרה שהוא רוצה שיקרה, ולמצוא את היתרונות באופן כללי, בלי קשר לרצון מסוים – מה טוב בכך שרצונו לא יתמלא.
דוגמה לניתוח: השתתפות בבחירות לכנסת. אדם יכול להחליט שלא להזדהות עם שום צד, ואז לא ישנה לו איזו מפלגה תנצח. אך הוא יכול גם להחליט להזדהות עם אחד המועמדים. מאחר שאין ודאות שהמועמד שהוא תומך בו ייבחר, עליו לשאול: מה יקרה אם המועמד שאני מזדהה איתו לא ייבחר?
כאן יש למצוא את היתרונות שהוא צפה לקבל אם המועמד שלו ייבחר, ולאחר מכן למצוא את היתרונות שבכך שהמועמד הנגדי ייבחר, ואת החסרונות שבכך שהמועמד שלו ייבחר. היתרונות יכולים להיות מילוי צרכים גשמיים, נפשיים או רגשיים.
כאשר האדם ימצא את החסרונות שבבחירת המועמד שלו ואת היתרונות שבכך שהוא לא ייבחר, הוא לא יתאכזב אם המועמד שלו לא ייבחר, כי הוא יבין מה הטוב בכך שהמועמד הנגדי נבחר, ומה היה הרע אם המועמד שלו היה נבחר.
לפעמים אדם רוצה שני ערכים שונים, ובעיניו אין סתירה ביניהם, אך אצל המועמדים לבחירה יכולה להיות סתירה בין הערכים. לדוגמה, אדם שרוצה חופש דת ושוויון כלכלי, אך המפלגה שדוגלת בשוויון כלכלי גם דוגלת בחקיקה דתית, ולהפך. במקרה כזה, אין מפלגה שתשמור על כל הערכים שלו מבלי לפגוע בחלק מהם.
יש אנשים שלא מזדהים עם אף מועמד כי הם רואים חסרונות ויתרונות בכל אחד מהם. אך למעשה, גם לאדם כזה יש מועמד אידיאלי – מועמד שנושא את כל היתרונות של כל המועמדים. מבחינה מעשית אין מועמד כזה, אך מבחינה רעיונית הוא מעוניין במועמד כזה. לכן, גם אדם כזה עלול להתאכזב מהבחירות כי הוא מאוכזב מכך שלא היה מועמד אופטימלי.
אם כך, גם אדם כזה שרוצה להימנע מאכזבה מתוצאות הבחירות, צריך לעשות כפי שתואר: למצוא את היתרונות שהוא צפה לקבל אם המועמד האופטימלי שלו היה נבחר, ולמצוא את החסרונות אם הוא כן ייבחר, ולמצוא את היתרונות שבכך שהוא לא נבחר. אם יעשה זאת, הוא לא יתאכזב מכך שהמועמד האופטימלי שלו לא נבחר.
העניין תלוי גם במידת המחויבות של האדם לרצונות שלו. ככל שהרצונות מחויבים יותר, כך יהיה קשה יותר לעשות את התהליך הזה, וככל שהרצונות פחות מחויבים, כך יהיה קל יותר להימנע מאכזבות.
אותו עיקרון חל על כל החלטה אחרת בחיים: למצוא את היתרונות של האפשרות הרצויה, ואחר כך למצוא את החסרונות שלה ואת היתרונות שבכך שהיא לא תתממש.
יש מקרים שבהם ניתן לבדוק האם ועד כמה קרתה האפשרות שלא רצינו שתקרה, אך כאן עסקנו במקרים שבהם יש ודאות שהאפשרות הלא רצויה אכן קרתה, ואין ביכולתנו או ברצוננו לשנות אותה.
לסיכום: ניתן להימנע מאכזבה מאי-מימוש של אפשרות שנבחרה, על ידי מציאת החסרונות של אותה אפשרות שרצינו שתתממש, ומציאת היתרונות של האפשרות האחרת – האפשרות שלא בחרנו בה.
