הגדרת ישויות, חלוקתן והשפעת הזמן והמקום על זהותן – האם יכול להיות שאני מפעיל את עצמי?
כדי להשיב על שאלה זו, ראשית יש להבין מהו “אני”. האם ה”אני” מורכב או שאינו מורכב? אם ה”אני” אינו מורכב, קשה לראות כיצד הוא יכול לשנות את עצמו.
האם ישות שאינה מורכבת יכולה להיות בעלת רצון? יתרה מכך, האם ייתכן שלישות בלתי מורכבת יהיה רצון כלשהו? ישות שאינה מורכבת אינה יכולה לשנות את עצמה, ואף לא יכולה להיות לה רצון, שכן היא יחידה ובודדת לחלוטין, ללא אפשרות לחלוקה. לכן, לא רק שהיא אינה יכולה לשנות את עצמה, אלא שגם ישות אחרת אינה יכולה לגרום לה לרצות דבר-מה. ישות שאינה ניתנת לחלוקה אינה יכולה לכלול דבר מעבר לעצמה – אין לה רגשות, תחושות או אפילו מודעות לקיומה, משום שהיא דבר אחד בלבד, ללא מרכיבים נוספים.
ייתכן שגורם חיצוני ישפיע עליה, למשל על מקומה, אך היא עצמה אינה יכולה לשנות את עצמה.
אמת והגדרת הישות
כאשר בוחנים את אמיתותו של נושא מסוים, יש לשאול תחילה: מהי אמת? מי קובע מהי אמת ועל פי אילו קריטריונים? רק לאחר קביעת אמת המידה ניתן לדון באמיתותן של טענות.
ייתכן שיש אמיתות מוסכמות שאין צורך להגדירן מחדש, אך ישנן גם אמיתות סובייקטיביות, כמו הגדרת מושגים, שבהן יש צורך לקבוע קריטריונים ברורים לאמת.
ישות שאינה ניתנת לחלוקה – האם ניתן לדמיין אותה?
כדי לבדוק אם ישות היא בלתי ניתנת לחלוקה, מנסים לדמיין אם ניתן לחלק אותה.
ישות שאינה ניתנת לחלוקה אמורה להיות הקטנה ביותר האפשרית. אך ההגדרה של “הכי קטנה” משמעותה שאי אפשר להקטין אותה עוד. כלומר, היא קטנה עד אינסוף.
מכיוון שהתפיסה האנושית אינה מסוגלת לדמיין אינסוף, לא ניתן גם לדמיין ישות שהיא הקטנה ביותר האפשרית. זהו אחד ההבדלים בין השכל האנושי לבין השכל האלוהי – האדם אינו מסוגל לתפוס אינסוף.
כיצד ניתן להפריד בין ישויות?
ההפרדה בין ישויות תלויה במציאת הבדל ביניהן. אם ניתן להבדיל ביניהן – הרי שהן ישויות נפרדות. אם אין שום הבדל שניתן לזהות, הרי שמדובר באותה ישות. כפי שנאמר: “אם אין דעת, הבדלה מניין?”
האם מקום וזמן הם חלק מהגדרת הישות?
יש הבדל בין ישות אחת שמשנה את מיקומה או את זמנה, לבין שתי ישויות זהות שנמצאות במקומות או בזמנים שונים.
למשל, ראובן נוסע מנתניה לירושלים. האם ראובן שבנתניה הוא אותו ראובן שנמצא כעת בירושלים? מצד אחד כן – משום שכל הגדרותיו נותרו זהות, למעט מיקומו. אך מצד שני, ניתן לטעון שזה ראובן שונה, כיון שמיקומו השתנה.
הדבר נכון גם לגבי שינוי בזמן. האם אדם שחלפה עליו שנה הוא אותו אדם שהיה קודם לכן? מצד אחד כן, כי יש בסיס משותף והגדרה זהה, אך מצד שני, אם מתחשבים בפרמטר הזמן, הרי שזהו אדם אחר, משום שהוא מצוי בזמן שונה.
גם שינויים מינימליים של מקום או זמן יכולים להשפיע על ההגדרה של ישות מסוימת. אם אנו כוללים את הזמן והמקום בהגדרת הישות, הרי ששום ישות אינה קיימת יותר מרגע אחד, שכן כל רגע שעובר משנה את מצבה, כי היא לא נמצאת באותה נקודת זמן.
יש הבדל בין ישות שמשנה את מיקומה או זמנה, לבין שתי ישויות זהות הנמצאות במקומות שונים. לומר שראובן שינה מקום זה לא כמו לומר ששמעון זהה לראובן אך נמצא במקום אחר.
דירה אחת שמשנה את מקומה אינה זהה לקיומן של שתי דירות זהות במקומות שונים. באופן דומה, ישות אחת שמשנה מקום או זמן אינה זהה לשתי ישויות זהות במקומות או זמנים שונים.
האם קיימת ישות שאינה ניתנת לחלוקה בתוך הזמן או מחוץ לזמן?
בתוך זמן ומקום, איננו יכולים לדמיין ישות שאינה ניתנת לחלוקה. כל דבר שניתן להעלות על הדעת ניתן, לפחות תאורטית, לחלק. גם אם אין לנו את הכלים הפיזיים לעשות זאת, הרי שמבחינה רעיונית כל ישות תחת השמש ניתנת לחלוקה.
הישות היחידה שאינה ניתנת לחלוקה היא זו שנמצאת מחוץ למקום ולזמן. ישות כזו אינה חלק מהמרחב שאנו מכירים, ולכן אינה כפופה לכללים של חלוקה פיזית. לכן, הדבר הראשון נמצא מחוץ למקום והזמן.
לכאורה, ניתן להגיע למצב שבו מחלקים ישות עד שנקבל חלקים זהים לחלוטין ב-100%. האם אז נאמר שהם אינם ניתנים לחלוקה? התשובה היא לא. גם אם שני חלקים זהים לחלוטין, כל עוד הם נמצאים במקומות שונים, ניתן להבחין ביניהם.
המיקום הוא קריטי בזיהוי. כמו בתחום הנדל”ן, שבו דירה זהה יכולה להיות שווה פי שניים רק בשל מיקומה, כך גם ישויות זהות ניתן להבדיל זו מזו אם הן נמצאות במקומות שונים.
לסיכום, אם ה”אני” אינו מורכב, הוא לא יכול לשנות את עצמו או לרצות, שכן ישות בלתי ניתנת לחלוקה אינה מכילה מרכיבים נוספים כמו רגשות או מודעות. וישות בלתי ניתנת לחלוקה אינה ניתנת לדמיון, כי האדם אינו יכול לתפוס אינסוף. הפרדה בין ישויות תלויה בהבדלים ביניהן, ומקום וזמן משפיעים על הגדרת הזהות: שינוי במיקום או בזמן יכול להפוך ישות ל”אחרת”. בתוך זמן ומקום, כל ישות ניתנת לחלוקה, אך מחוץ להם עשויה להתקיים ישות בלתי ניתנת לחלוקה. המיקום והזמן הם קריטיים בזיהוי ישויות, גם אם הן זהות לחלוטין.
