אחת השיטות לפרש מילים ולתת להן משמעות היא באמצעות מציאת מילים אחרות. למשל: לכלי ששואבים בו מים נקרא דלי, משום שדולים בו מים. כלומר, מפרשים את משמעותה של מילה אחת באמצעות מילים אחרות.
הבעיה בשיטת פרשנות זו היא שבסופו של דבר המילים היסודיות עצמן הן אקראיות לחלוטין. המילים הראשוניות לא נוצרו מתוך מילים קודמות להן, ולכן לא קיבלו את משמעותן ממילים אחרות. הן שימשו מלכתחילה כסימנים אקראיים לדברים ממשיים שהיו קיימים.
למעשה, קיים אוצר מילים בסיסי שנקבע באופן אקראי, ורק לאחר מכן, בתהליך ההתרבות וההסתעפות של השפה, חלק מן המילים קיבלו את משמעותן באמצעות אותן מילים בסיסיות.
לדוגמה: אם קבענו באופן אקראי שלחומר מסוים נקרא אדמה, וכאשר נוצר משהו מן האדמה – נקרא לו אדם, משום שהוא בא מן האדמה. וכן, אם קראנו לחיה מסוימת נחש, ולחיה זו יש תכונת עורמה, נוכל לכנות אדם בעל תכונת עורמה – נחש.
הרעיון הוא שהמילים הראשוניות והיסודיות נקבעו באופן אקראי, ושימשו כסימנים בלבד לצורך תקשורת. ייתכן שלמין הזכר קראו איש – הרי שזהו צליל שנבחר באופן אקראי; ניתן היה לבחור כל צליל אחר כדי לתאר זכר אדם. הצליל איש משמש סימן לזכר האדם, ובאמצעותו ניתן לדבר עליו.
כלומר, המילים היסודיות והראשוניות נועדו לשמש סימן בלבד, וכל סימן שאנו מייחדים לתיאור דבר־מה במציאות יכול היה, עקרונית, להתאים גם לדבר אחר.
בכל שפה יש צלילים מסוימים המתארים ישויות מסוימות במציאות, והצלילים – כלומר המילים הראשוניות והיסודיות – נקבעו מלכתחילה באופן אקראי כסימנים. כך גם בשפות מחשב, הבנויות על עיקרון זה: סימנים מוסכמים שאינם נובעים בהכרח ממשמעות פנימית כלשהי.
בהמשך, כאשר השפה התרחבה, נוצרו מילים נוספות, שחלקן דומות וקשורות לאותן מילים יסודיות. גם המילים החדשות הללו המשיכו להתרבות, וחלק מן ההסתעפויות שלהן מבוסס על קשר ומשמעות למילים שקדמו להן – וכך הלאה.
לדוגמה, כאשר הומצא מכשיר חדש שבאמצעותו אפשר לשוחח מרחוק, נקרא שמו שח־רחוק. מילה זו היא הרכבה של שתי מילים שהיו קיימות קודם לכן: שיחה ו-רחוק. אולם לא כל המילים בשפה נוצרו בתהליך כזה. לכן לא תמיד נכון לנסות למצוא את משמעותה של מילה באמצעות מילים אחרות, שכן ייתכן שהיא נקבעה באופן סתמי, ללא קשר למילים אחרות בשפה.
לסיכום, לא תמיד למילים יש משמעות שממנה נגזרו. ישנן מילים יסודיות וראשוניות שנקבעו באופן אקראי כסימני היכר ולצורך תקשורת בלבד. לעומת זאת, חלק מן המילים שנוצרו לאחר מכן אכן שואבות את משמעותן ממילים שקדמו להן – בין אם אלו מילים ראשוניות, ובין אם הן עצמן כבר תולדה של תהליך לשוני קודם, וכן הלאה.
