מהי הדרך הנכונה להגיע לתכלית – דרך השכל או דרך האמונה?
ליקוטי מוהר”ן, חלק ב’, תורה י”ט
רבי נחמן מלמד כי התכלית האמיתית אינה מושגת דרך חקירה שכלית ופילוסופיה, אלא דווקא באמצעות תמימות, אמונה ומעשים טובים:
“וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם כֵּן לֹא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל פִּילוֹסוֹפִים. וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם? אֵיךְ יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית? אֲבָל בֶּאֱמֶת, עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר.”
ההוכחה לכך:
אילו הדרך להגיע לתכלית הייתה תלויה רק בשכל ובחקירה פילוסופית, הרי שרק יחידי סגולה היו יכולים להגיע אליה. אך מה יעשו כל אותם אנשים שאין להם את היכולת השכלית הגבוהה לעסוק בחקירה עמוקה? האם הם יהיו מנועים מלהגיע לתכלית? ברור שלא! ולכן, הדרך הנכונה להגיע לתכלית היא דרך האמונה והמעשים הטובים – דרך שכל אחד יכול ללכת בה.
שלושה פירושים לסוגיה
פירוש אבסורדי
לפי גישה זו, העובדה שרוב האנשים אינם עוסקים בחקירה פילוסופית, זה מוכיח שהחקירה אינה הדרך הנכונה. אך טענה זו בעייתית, כי העובדה שאנשים לא עושים דבר מה אינה מעידה על נכונותו או אי-נכונותו. זו כמו לטעון שאם רוב האנשים אינם מאמינים, סימן שהאמונה אינה הדרך הנכונה – וזה כמובן אינו טיעון תקף.
פירוש מתקבל על הדעת אך שגוי
ההנחה כאן היא שהאדם הפשוט אינו מסוגל להגיע לרמות ההשגה השכליות של פילוסופים גדולים. מאחר שהתכלית היא שכל בני האדם יגיעו אליה, והיות ולא כולם יכולים להשיג אותה דרך השכל, מוכח שהתכלית אינה נמצאת שם. הדרך האפשרית לכולם היא האמונה והמעשים, ולכן זוהי הדרך הנכונה.
עם זאת, גם פירוש זה אינו מדויק משתי סיבות:
ראשית, העובדה שרוב האנשים אינם פילוסופים אינה מוכיחה שאינם מסוגלים להיות כאלה, אלא שהם פשוט בוחרים שלא. ייתכן שאם היו רוצים, היו יכולים לפתח את שכלם ולהגיע להשגה גבוהה.
שנית, גם הדרך של אמונה ומעשים טובים דורשת עבודה רבה ואינה בהכרח קלה יותר מחקירה שכלית. ישנה אמונה שטחית וחיצונית, ולעומתה – אמונה טהורה ועמוקה. להגיע לאמונה שלמה ולמעשים טובים נקיים זו משימה קשה לא פחות מלפתח הבנה פילוסופית גבוהה. לכן, אם הטענה היא שדרך זו “פשוטה” יותר, הרי שגם היא מתאימה רק ליחידי סגולה.
הפירוש הנכון – שילוב השכל והאמונה
אם נטען שהתכלית היא רק השגת המושכלות דרך החקירה, נשלול חלק משמעותי מהמציאות – את האמונה והתמימות. אך העולם מורכב גם מהשכל וגם מהאמונה, ולכן תכלית הבריאה אינה רק דרך השכל, אלא כוללת את כל חלקי המציאות.
אם כן, הדרך להגיע לתכלית היא דרך השתלבות של שני היסודות – גם שכל וחקירה, אך גם אמונה תמימה ומעשים טובים.
סיכום
- הפירוש הפשטני הראשון נדחה, שכן העובדה שאנשים רבים הולכים בדרך מסוימת אינה מעידה בהכרח על נכונותה.
- הפירוש השני נדחה, כי לא כולם באמת חסרי יכולת להגיע לחקירה שכלית, וגם האמונה הטהורה אינה פשוטה להשגה.
- הפירוש השני נדחה, שכן לא כולם חסרי יכולת להגיע לחקירה שכלית, וגם האמונה הטהורה אינה בהכרח קלה להשגה.
לכן, הדרך להגיע לתכלית היא שילוב בין האמונה והתמימות לבין הבנה וחוכמה.
