האם אהבת האמת היא כמו אהבת דבר אחר?

האם אהבת האמת היא כמו אהבת דבר אחר?

מבנה השאלה הוא: האם X דומה ל-Y?
אם כן, יש לפרק את X לחלקיו, וכן את Y לחלקיו, ולבחון האם חלקיהם זהים או שונים.

במקרה שלנו: האם אהבת האמת דומה לאהבת בננה?
יש לפרק את המושג “אהבת האמת” ואת המושג “אהבת בננה”, ולבחון את הדמיון והשוני ביניהם.
רק לאחר שנגדיר ונשווה, נוכל לדעת אם מדובר באותו סוג אהבה או לא.

אהבת בננה – יחסית ברורה.
אהבת האמת – מושג מורכב יותר.
לכן נתחיל בבירור המושג “אהבת האמת”.

האם נכון להתחיל בהגדרת “אמת” או בהגדרת “אהבה”?
אין זה משנה – בסופו של דבר יש להבין את שני המושגים, וכל אחד מהם ניתן להבנה גם ללא תלות בשני.

ייתכן שנכון להתחיל בשאלה: במה תלוי שאני אוהב דבר מה?
כדי להשיב על כך, יש לברר מאיזה היבט נבחנת ההשוואה – האם מנקודת המבט של הגורמים שהובילו לאהבה, או של התוצאה הסופית?
האם ההשוואה עוסקת בפשר האפשרות (ההיתכנות) לאהוב דבר מה, או באופייה של האהבה עצמה?

השאלה כאן עוסקת באפשרות:
האם יש היתכנות לאהוב את האמת – באותו אופן שבו ניתן לאהוב בננה?

לכאורה, אין הבדל מהותי בין אהבת בננה לאהבת פיצה.
אך מה לגבי “אהבת כעס”?
אם גם כאן נגיד שכן – כלומר, אפשר לאהוב גם תכונות או רגשות שליליים – אז מדוע שלא נאמר שגם אהבת האמת היא אהבה רגילה?

ייתכן שאהבת האמת שונה, כיוון שהמושג “אמת” הוא מופשט ולא ברור, בניגוד לבננה או פיצה שהם דברים ממשיים.
לכן, היתכנות של אהבת פיצה או בננה פשוטה להבנה, אך המושג “אמת” הוא ערטילאי ולא מובן לגמרי.
ומכאן נובעת השאלה: האם בכלל אפשר לאהוב דבר שאיננו ברור?

אם כן, יש לשאול:
כשאדם אומר שהוא “אוהב את האמת” – למה הוא מתכוון?

למושג “אמת” יש שני מישורים:

אמת כאירוע ממשי – אמירת אמת, בדיקת אמת, חקירת אמת, גילוי האמת – אלו דברים קונקרטיים שאנו מייחסים להם את תכונת האמת.
במקרה כזה, אהבת האמת פירושה אהבת אותם אירועים שבהם האמת באה לידי ביטוי.

אמת כמהות מופשטת – ישות בפני עצמה, בלתי תלויה, כמו “האמת המוחלטת”.
אך כאן מתעוררת בעיה: האם בכלל קיימת אמת מופשטת כזו? ואם כן – מה משמעותה?

בכך נבדלת האמת משאר הדברים האהובים – פיצה, בננה וכדומה – כי לא ברור אם האמת (כמהות מופשטת) בכלל קיימת.
אם כך, אהבת האמת היא אולי אהבה למשהו שספק אם הוא קיים – בניגוד לשאר האהבות, שאובייקטיהן מוחשיים וברורים.

אולם הבעיה עמוקה יותר:
לא רק שאין ודאות שהאמת המופשטת קיימת – אלא שאיננו בטוחים כלל מהי.
כלומר, לא ניתן לדון בקיומה לפני שמבינים את עצם משמעותה.
ולכן, עוד לפני שמשווים את “אהבת האמת” לשאר סוגי האהבה – יש לשאול:
מהי אמת?
האם יש לה משמעות?
ורק לאחר בירור זה – ניתן לשאול האם ניתן לאהוב אותה, ואם כן – האם אהבה זו דומה לשאר האהבות.

מכאן עולה השאלה: האם האמת קיימת?

מבנה השאלה: האם האמת (X) קיימת (Y)?
לשם כך יש לברר: מה פירוש המילה “קיים”?

באופן כללי, קיים הוא מה שאנו יכולים לתפוס בכלי התפיסה שלנו.
כל מה שאיננו נתפס באף אחד מהחושים – נחשב לא קיים, או לפחות קיומו מוטל בספק.

לדוגמה:
האם בננה קיימת? – כן, אנו רואים אותה, טועמים אותה.
אהבה? – כן, אנו מרגישים אותה.
ואמת? – האם אנו מרגישים אותה?

ייתכן שכן – דרך תחושת “רגש האמת”, ממש כפי שאנו מרגישים שמחה, פחד או אהבה.
אולי האמת אינה נתפסת דרך החושים הפיזיים, אך כן נוכחת ברובד הרגשי או התודעתי.

אם נאמר שהאמת לא קיימת – איך ייתכן שאנו מדברים עליה?
ואם נאמר שהיא קיימת – מדוע איננו מצליחים להגדירה?

המילה “קיימת” עצמה יכולה להתפרש בשלוש דרכים:

לא קיימת כלל – לא ניתנת לתפיסה, לידיעה או דיבור.
לפי הגדרה זו – האמת כן קיימת, שהרי אנו מדברים עליה.

קיימת בהכרח – תמיד נמצאת במודעות, לא ניתן שלא לדעת אותה.
לפי הגדרה זו – האמת אינה קיימת, כי פעמים רבות איננו מודעים לה.

קיימת באופן חלקי – לעיתים תופסים אותה, לעיתים לא.
לפי הגדרה זו – ייתכן שהאמת קיימת ביחס לדברים מסוימים, ולא קיימת ביחס לאחרים.

לסיכום:
המושג “אמת” נושא עמו שתי משמעויות:
אמת כאירוע קונקרטי ומוחשי.

אמת כמהות מופשטת ולא מוגדרת.

הדיון בשאלה “האם אהבת האמת היא כמו אהבת דבר אחר?” תלוי בהבהרת המושג “אמת” – מהי, האם היא קיימת, ואיך אנו מתייחסים אליה.
רק לאחר בירור מעמיק זה, ניתן לבחון אם אהבת האמת נבדלת משאר האהבות – ואם כן, באיזה אופן.