דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית
קיימים שני סוגים עיקריים של דברים שהשכל האנושי מתקשה לעכל:
- דברים הסותרים את חוקי הלוגיקה
אלה הם דברים שקיומם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בלתי אפשריים לחלוטין. לא רק שאין לנו את היכולת לתפוס אותם מחשבתית, אלא אף לא ניתן לדמיין אותם. דוגמה קלאסית לכך היא “מרובע עגול”, שהוא סתירה פנימית מובהקת. הסיבה לאי-היכולת להבין דברים כאלו היא שהם מכילים סתירה פנימית בהגדרותיהם, ולכן לא ניתן לקיימם או לתפוס אותם. - דברים אפשריים לוגית אך בלתי נתפסים
לעומת זאת, קיימים דברים שהאפשרות לקיומם הלוגי אינה נשללת, אך המחשבה האנושית אינה מסוגלת להכיל אותם במלואם. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בהחלט אפשריים, אך היכולת לתפוס אותם מחשבתית מוגבלת. אנו יכולים להבין את קיומם התיאורטי, אך לא ניתן להחזיקם באופן מוחלט במחשבה. דוגמה לכך היא מושג האינסוף, כמו סדרת מספרים אינסופית. הסיבה לאי-היכולת להכניס את המושג האינסוף למחשבה שלנו נובעת מהמגבלה של השכל האנושי, שהוא סופי ומוגבל באופן טבעי.
ההבדלים המרכזיים
- בסתירות לוגיות:
הקיום הלוגי בלתי אפשרי, התפיסה המחשבתית בלתי אפשרית, והסיבה היא סתירה פנימית מובנית. אין אפשרות להבין דבר כזה כיוון שהוא לא יכול להתקיים במסגרת חוקי הלוגיקה. - במושגים כמו אינסוף:
הקיום הלוגי אפשרי, אך התפיסה המחשבתית מוגבלת. אנו מבינים את קיומם התיאורטי של מושגים אינסופיים, אך לא יכולים לתפוס אותם בפועל, משום שמחשבתנו מוגבלת.
ההבדל המהותי
ההבחנה המרכזית היא בין:
- דברים שהמחשבה דוחה על הסף כחסרי אפשרות קיום (כמו סתירות לוגיות).
- דברים שהמחשבה מכירה בקיומם אך אינה יכולה להכילם באופן מוחלט (כמו אינסוף).
מושג האינסוף ממחיש זאת היטב: אנו מבינים את האפשרות לקיומו מבחינה לוגית, אך המחשבה שלנו, שהיא מוגבלת מטבעה, אינה מסוגלת לתפוס אותו באופן שלם. זאת בניגוד לסתירות לוגיות, שהמחשבה דוחה לחלוטין – הן כאפשרות קיום והן כרעיון שנאחז במציאות.
