אמת – האם אהבת האמת היא כמו כל אהבה אחרת?
אדם אוהב כל מיני דברים במציאות – אוהב פיצה, אוהב טיולים, וכדומה. השאלה היא: האם לאהוב את האמת דומה לאהוב את שאר הדברים הללו, מבחינת היתכנות? כלומר, האם ההיגיון שבאהבת האמת זהה להיגיון שבאהבת כל דבר אחר, או שמא אהבת האמת שונה מהם באופן מהותי?
כדי לבחון שאלה זו, עלינו לברר תחילה: ממה תלוי מה אדם אוהב? ומהי בכלל “אמת”? האם המושג “אמת” כלול בדברים שאדם אוהב או אינו אוהב?
מהי אמת – והאם היא קיימת?
נפתח בבירור מושג האמת. האם “אמת” קיימת בעולם? ואם כן – האם היא ברת-הגדרה, או שאינה ניתנת להגדרה?
לכאורה, ברור שאמת קיימת – הרי זוהי מילה שגורה, הנמצאת בשימוש יומיומי. אך הכוונה כאן עמוקה יותר: האם האמת קיימת כישות בפני עצמה, או שהיא רק תווית שאנו מעניקים לאירועים מסוימים?
במילים אחרות: האם המילה “אמת” מתארת מצבים מסוימים במציאות – כך שהיא אינה דבר שקיים בפני עצמו אלא רק תיאור – או שמא היא מציינת ישות מופשטת, קיימת, שמנותקת מהאירועים, ואותה אנו מכנים “אמת”?
אם אמת היא רק תיאור של אירועים במציאות, אזי השאלה על אהבת האמת מתפצלת לשתי אפשרויות:
אם כאשר אנו מדברים על אהבת האמת, אנו מתכוונים לישות העומדת בפני עצמה – אז אנו אוהבים משהו שאינו קיים. במובן זה, אהבת האמת דומה לאהבה של דבר שאינו ממשי. אמנם, ישנם מקרים שבהם אנשים אוהבים דברים שלא קיימים, או דברים מופשטים, בדיוק כמו שהם אוהבים דברים ממשיים.
אם הכוונה באהבת האמת היא לאותם אירועים שמקבלים את התווית “אמת”, אז מדובר באהבת תכנים מסוימים של המציאות, ואהבת האמת אינה שונה מהותית מאהבת כל דבר אחר במציאות.
ואולם, אם נניח שאמת קיימת כישות עצמאית – מופשטת אך ממשית – אז אהבת האמת היא אהבה לישות מופשטת מוגדרת. במקרה כזה, אהבת האמת דומה לאהבת כל ישות מופשטת אחרת שניתן להעניק לה תוקף קיומי.
אך אם אמת איננה ישות מוגדרת, אנו ניצבים בפני שאלה נוספת: האם ישויות לא מוגדרות קיימות? ואם הן קיימות – האם ניתן לאהוב דבר שאינו מוגדר?
ולבסוף, אם “אהבת האמת” אינה קיימת – במובן שאינה נושאת משמעות כלל – הרי שהרעיון כולו הוא צליל חסר תוקף, “צפצוף זרזיר” בלבד.
