ברוכים הבאים לאתר הרשמי של אברהם גטה!

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות:

רצון ופעולה – האם הרצון מחייב פעולה? האם יש פעולה ללא רצון? בעיקרון, הרצון והפעולה הם שני מושגים נפרדים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו.

הבנה וסבל – האם הבנת המציאות מונעת סבל? באופן פשוט, הקשר בין הבנת המציאות לסבל אינו קשר חד-ערכי אלא רב-ערכי. כלומר, יכול להיות שהבנת המציאות

מחלוקת והסכמה – למה רק אם מבינים למה צודקים, מבינים שטועים? הרבה פעמים כאשר אנו רוצים להסביר למישהו שהוא טועה, אנו מסבירים לו למה הוא

אחדות – מהי אחדות, איך מבינים אותה והאם קיים בה הבדל בין יש לאין? מהי אחדות? איך להבין מהי אחדות? והאם באחדות אין הבדל בין

פרשת קרח: להתווכח ולצמוח: הסוד שהופך מחלוקת מחורבן לבניין מחלוקת היא דבר בונה או הורס? התשובה היא פשוטה: תלוי איך מנהלים אותה. זה בדיוק כמו

פרשת קרח: מחלוקת בונה ומחלוקת הורסת – הכיצד? מחלוקת היא בניין או הרס? התשובה היא: תלוי איך מתייחסים אליה, ותלוי איך מנהלים אותה. זה כמו

האם בימינו נכון להוסיף הרחקות על דיני הייחוד הקיימים כבר בהלכה? במסורת היהודית קיימת הלכה האוסרת על איש ואישה להימצא ביחידות במקום שבו עלולה להתאפשר

הסבר אחד או הרבה הסברים – תערו של אוקם: פשטות ונכונות אם יש לנו עשרה אירועים עם הסבר אחד או הסבר נפרד לכל אירוע ואירוע,

שיגעון וחכמה – כיצד יש להתייחס לשיגעון? ראשית לכל, הגדרת דבר מה כשיגעון או כחכמה תלויה במידה רבה בעיני המתבונן, שכן תופעה מסוימת בעיני האחד

“הכול אחד והכול טוב” – האמנם? כולנו שומעים לפעמים את המשפט הרוחני הזה, אבל האם עצרנו פעם לחשוב מה זה באמת אומר? מהי בכלל “אחדות”,

אחדות – מהי אחדות, האם היא טובה, ומהי המשמעות של “הכול אחד והכול טוב”? ישנם שני סוגים של אחדות: אחדות שכלית: אחדות שאין בה פרדוקסים,

פרשת שלח לך – פתיל תכלת כחיבור בין המצווה לבוראה בסיומה של פרשת שלח לך מביאה התורה את מצוות ציצית. במצווה זו ישנם שני סוגי

האם כל סיבה חייבת להיות סיבה בלעדית? אחת הטעויות הלוגיות הנפוצות ביותר היא הבלבול בין קשר סיבתי של “רק“ לבין קשר סיבתי של “או“. לעיתים

סיבתיות – הבחנה בין סוגים של קשר סיבתי: הבחנה בין קשר סיבתי של “רק” לבין קשר סיבתי של “או”, בניין אב משני כתובים, הצד השווה

בניין וסתירה בכלים – פתיחת אריזות וקופסאות בשבת א. מחלוקת התנאים, האמוראים והראשונים בדין בניין וסתירה בכלים יסוד הדין של פתיחת אריזות וקופסאות בשבת תלוי

טעם וגזירה – האם בטל הטעם בטלה הגזרה? אחת השאלות המרתקות והיסודיות ביותר בעולם ההלכה והמשפט העברי היא: האם כאשר בטל הטעם שעמד בבסיסה של

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי