בסוף פרשת שלח לך מופיעה מצוות ציצית, ובה שני סוגי פתילים: פתילים לבנים ופתיל תכלת. עולה השאלה מדוע לא מסתפקים בפתילים הלבנים בלבד, ומה מוסיף דווקא הפתיל הצבוע בתכלת.
התשובה נשענת על לשון הפסוק, “וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות אדוני”, המבהיר שתכלית מצוות ציצית היא זיכרון. ההרצאה מציינת שאדם עלול לקיים את כל מצוות אלוהים במדויק, ועדיין להישאר מנותק מאלוהים עצמו. פתיל התכלת בא למנוע בדיוק את זה: הוא מזכיר, כפי שאמרו חכמים, ש”תכלת דומה לים, ים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד”, ובכך מוביל את המחשבה כלפי מעלה, אל אלוהים עצמו.
הנקודה המרכזית העולה מכך היא שקיום מצוות, כשלעצמו, אינו מבטיח חיבור פנימי לאלוהים. המצוות הן אמצעי, לא מטרה, ופתיל התכלת נועד לוודא שהאמצעי הזה לא יישכח ולא יתנתק מהתכלית שלשמה ניתן.
