פרשת השבוע, פרשת ראה, מצווה לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו. הגריעה מובנת מאליה, אך מדוע אסור דווקא להוסיף? הרי לכאורה תוספת אינה פוגעת.
הביאור המוצע הוא שהתורה תמימה ושלמה, תורת אמת במלואה. כשם שדבר שלם ומדויק נפגם ברגע שמוסיפים לו, כך גם התורה: כל תוספת עליה אינה נייטרלית אלא פוגמת בשלמותה. הדימוי המובא הוא לרופא שקבע מינון מדויק של תרופה, ומטופל שמחליט להוסיף עוד כדורים על דעת עצמו. התוספת הזו לא רק שלא תועיל, אלא עלולה להזיק. כך גם ביחס למצוות התורה: המינון הנכון כבר ניתן במלואו, וכל תוספת עליו היא סטייה ולא שיפור.
