כולם מאמינים בלי יוצא מן הכלל. גם ה כופרים מאמינים, גם אתאיסטים מאמינים.
ולמה אני אומר שגם מי שאומר שהוא לא מאמין הוא כן מאמין?
כי השאלה היא במה הוא לא מאמין. הוא לא מאמין באלוהים המדומה. הוא לא מאמין באלוהים אחרים. הוא לא מאמין באלוהים קש שבנה לעצמו. אבל באלוהים האמיתי, באלוהים עצמו – כולם מאמינים, אין אחד שלא מאמין.
יש סיפור עם הרב קוק, בא איזה אתאיסט ואמר לו – אני לא מאמין באלוהים. אמר לו הרב: למה אתה לא מאמין? השיב לו: כי אלוהים הוא כזה וכזה וכזה וכזה….לכן אני לא מאמין בו. אז אמר לו הרב קוק: גם אני לא מאמין באלוהים הזה.
הבן אדם האתאיסט מדמיין לו אלוהים וכופר בו. יוצר לו אלוהים מקש וכופר בו. באלוהים אחרים הוא כופר. הוא אף פעם לא יכפור באלוהים האמיתי. באלוהים האמיתי אפילו האתאיסט הגדול ביותר מאמין, אפילו הכופר מאמין באלוהים האמיתי.
ובאמת, זה מה שקרה עם משה רבינו. משה רבינו אמר לקב”ה שהוא לא הולך להוציא את בני ישראל מארץ מצרים. למה? כי הם לא יאמינו לי. אמר לו הקב”ה למשה: אתה סופך לא להאמין אבל בני ישראל מאמינים בני מאמינים הם. פירוש הדבר, זה שאתה רואה אותם שהם אומרים שלא מאמינים, זה שמתנהגים כאילו לא מאמינים, זה לא אומר שלא מאמינים. הם לא מאמינים באלוהים אחרים. הם לא מאמינים באלוהים המדומיין. הם לא מאמינים באל הקש. אבל באלוהים האמיתי כולם מאמינים, ובלי יוצא מן הכלל.
אז זיכרו: אין אדם לא מאמין. יש אדם שלא מאמין באלוהים המדומיין שהוא יצר לו. אין אדם לא מאמין יש אדם שלא מאמין באל הקש שיצר לו. אין אדם שלא מאמין. יש אדם שלא מאמין באלוהים אחרים. אבל באלוהי האמת כולם מאמינים בני מאמינים הם.
