שקר ואמת: מה באמת מלמד אותנו תהליך החקירה?
האם תהליך של שינוי מחשבות על ידי חקירה של מהי האמת זהה לתהליך של שינוי מחשבות באמצעות בירור מהו השקר?
כאשר אדם עובר תהליך שבו הוא מטיל ספק בדעותיו הקודמות, חוקר ובודק את אמיתותן, אנו נוטים לראות בתהליך זה מאמץ כן להגיע אל האמת. אך האם תהליך זה, שהצידוק הגלוי שלו הוא היצמדות לאמת, אינו עשוי להיות – באותה מידה ממש – אימון מתוחכם באמנות השקר?
ניתן להציע כי כל תהליך של שינוי מחשבות, המבוסס על ספק ובחינה מחודשת של הנחות יסוד, ניתן להתפרש לשני כיוונים מנוגדים: מחד גיסא, כתהליך של בירור וגילוי האמת; מאידך גיסא, כתהליך של התרחקות ממנה והתחפרות בשקר מסוג אחר. הדילמה היא עמוקה ומחייבת בחינה של עצם ההנחות שעליהן מבוסס התהליך.
נבחן את התהליך: אדם מחזיק בדעה כלשהי – לדוגמה, “בדידות היא דבר רע”. זוהי עמדת המוצא. לאחר מכן, מוצע לו לבחון מחדש את הדעה הזו: אולי בדידות אינה בהכרח דבר רע? אולי ההפך הוא הנכון? אם בעקבות חקירה כנה והטלת ספק אותנטית הוא משתכנע ש”בדידות איננה רעה”, הרי שנאמר שהוא שינה את דעתו, הותיר את הדעה השגויה מאחור, ואימץ דעה אמיתית יותר.
אלא שהסיפור הזה תקף רק אם אנו מניחים שלמסקנה השנייה – “בדידות איננה רעה” – יש תוקף של אמת גדולה יותר מן הקודמת. כלומר, שאכן הדעה הראשונה הייתה שקר, והחדשה אמת. שהשינוי נבע מהיצמדות כנה לעובדות, לאמת, לאור.
אך מה אם ההנחה הזו עצמה שגויה?
מה אם הדעה המקורית (“בדידות היא רעה”) הייתה דווקא הקרובה יותר אל האמת, ודווקא חקירת האמת והטלת הספק הם שגרמו לאותו אדם לסטות ממנה? אזי מה שאירע אינו גילוי האמת אלא החלפתה בשקר אחר – ובמקרה כזה, אין מדובר אלא בהכשרה מעודנת לשקר לעצמך.
ולא זו בלבד. נניח ששתי הדעות – הראשונה והשנייה – אינן אמת ואינן שקר באופן מוחלט. אולי שתיהן שגויות, כל אחת בדרכה. במקרה כזה, האדם לא התקדם אל האמת, אלא פשוט החליף שקר אחד באחר. או אולי להפך – אולי שתיהן נכונות באותה מידה, והבעיה כלל לא הייתה בעמדות אלא באופן שבו הוא התייחס אליהן כאל אמת אחת מוחלטת.
וכך עולה שאלה מהותית: האם תהליך של “חקר האמת” יכול בעצמו להפוך לכלי בידי השקר? האם עצם ההנחה שיש אמת אחת, ושהיא מצויה מעבר לעמדות המקוריות שלנו – אינה כשלעצמה נקודת עיוורון שיכולה להוליך אותנו שולל?
הרי אם אנו קובעים מראש איזו עמדה היא “שקר” ואיזו “אמת”, כל תהליך של שינוי מחשבה ייראה בעינינו כהתקדמות – גם אם למעשה מדובר בתנועה במעגל. ואם לא נדע לשאול מהי האמת האמיתית באמת – לא נוכל לדעת אם תהליך החקירה שלנו היה תנועה לעבר האור או דווקא עמידה במקום בתחפושת של התקדמות.
סיכום
תהליך של שינוי מחשבות באמצעות חקר האמת והטלת ספק – ניתן להתבונן בו בשתי דרכים מנוגדות:
כפיתוח מיומנות של דיוק, בירור, והיצמדות לאמת מצד אחד;
או כפיתוח תחכום ומיומנות בשכנוע עצמי, בהחלפת שקר אחד בשקר אחר – מצד שני.
הכול תלוי בנקודת המבט, בהנחות היסוד, ובעיקר – בשאלה העמוקה והבלתי פתורה:
מהי האמת, באמת?
