השאלה המרכזית כאן היא כיצד יכול אדם להרגיש שהוא עצמו קיים לנצח, ולא רק לדעת זאת באופן תיאורטי. התשובה המוצעת בהרצאה הקצרה הזו פשוטה ותמציתית.
השורש הראשון של המציאות, כלומר מקור הקיום עצמו, הוא נצחי מעצם טבעו. לכן, ככל שאדם מצליח להזדהות עם אותו שורש ראשון ולא רק עם הגוף והחיים הזמניים שלו, כך הוא יכול לחוש בעצמו את אותה נצחיות. ההרגשה של חיי נצח, אם כן, אינה תלויה בהארכת החיים הגשמיים, אלא בהזדהות עם המקור הנצחי שממנו הכל נובע.
