האם זוהרן מדאני, ראש עיריית ניו־יורק, הוא אנטישמי?
אנטישמי הוא אדם השונא יהודים באשר הם, ללא קשר למעשיהם או לדעותיהם.
מדאני מחזיק, בין היתר, בעמדות התומכות בצד הפלסטיני ואינו תומך בעמדת ישראל.
האם מי שתומך בעמדה הפלסטינית הוא אנטישמי? לא בהכרח.
אנטישמיות מתייחסת לשנאה כלפי יהודים באשר הם – לא כלפי מדיניות מסוימת או מדינה מסוימת.
בסכסוך הישראלי‑פלסטיני יכולים להיות אנשים התומכים בעמדה הפלסטינית, ואחרים התומכים בעמדה הישראלית, אך אין בכך בהכרח קשר לאנטישמיות.
נכון שאדם שהוא אנטישמי מן הסתם יתנגד גם לעמדת ישראל, אך לא כל מי שמתנגד לעמדת ישראל הוא אנטישמי.
לכן, אדם שאינו תומך בעמדה הישראלית בסכסוך – אין זה מעמיד אותו כאנטישמי, אלא רק כבעל עמדה פוליטית שונה.
כאשר מדאני, ראש עיריית ניו־יורק, מביע תמיכה בעמדה הפלסטינית או התנגדות לעמדת ישראל – אין זה בהכרח הופך אותו לאנטישמי.
יכול להיות שהוא אנטישמי – אינני יודע – אך זו עלילה שפלה להתייחס אליו כך רק בשל עמדתו המדינית.
הרבי מסאטמר וחסידיו, למשל, תומכים בעמדה הפלסטינית ומתנגדים למדיניות ישראל. האם הרבי מסאטמר הוא אנטישמי? ודאי שלא.
הוא מתנגד לעמדת ישראל בסכסוך, אך אינו שונא יהודים.
גם עופר כסיף, שבתחומים רבים מצדיק את העמדה הפלסטינית – איננו אנטישמי.
כמותם יש יהודים רבים בארץ ובעולם, ובכללם בניו‑יורק, שאינם תומכים בעמדת ישראל, אך אינם שונאים יהודים, ולכן אינם אנטישמים.
יש טעות יסודית ונפוצה: כל מי שמתנגד לעמדת ישראל מוצג כאנטישמי.
אך זו טעות, ולעיתים אף עלילה.
כשם שבעבר העלילו על היהודים עלילות שווא, כך מעלילים כיום על אנשים רק משום שאינם מסכימים עם עמדת ישראל.
שימוש לא מוצדק במונח אנטישמיות גורם נזק למאבק באנטישמיות האמיתית, שעדיין קיימת בעולם.
יתרה מזו, שימוש מופרז ובלתי־צודק במונח זה עלול דווקא לחזק את האנטישמיות, כי הוא יוצר רושם שכל ביקורת על ישראל מוגדרת כשנאה ליהודים – ובכך מטשטש את גבולותיה של אנטישמיות אמיתית.
לכן חשוב לעשות הבחנה ברורה בין התנגדות למדיניות ישראל לבין שנאה כלפי יהודים.
כשם שהרבי מסאטמר, חסידיו, הפלג החרדי הירושלמי ועופר כסיף מחזיקים בעמדות המתנגדות למדיניות ישראל אך אינם אנטישמים – כך גם מדאני אינו בהכרח אנטישמי, אלא פשוט מחזיק בעמדות פוליטיות שונות מאלה של מדינת ישראל.
